פורום אוצר החכמה

הרמב"ם בהלכות סנהדרין (כא, ד): "אבל העדים--לעולם בעמידה, שנאמר 'ועמדו שני האנשים' [דברים יט, יז]". והני מילי בעדים שבבית דין ולא בעדי קידושין לכאורה.
אבל בהלכות אישות (ג, ז): "היה מדבר עם האשה על עסקי הקידושין ורצת, ועמד וקידש" וכו'.

רק להעיר שבספר החילוקים בין בני תימן לבני הצפון עמוד 92 אות ת"כ: "כל טקס הנישואין נערך בישיבה ולא בעמידה" ע"פ סערת תימן עמ' 145. כתבים ב עמ' 928. אבל לא ברור אם מדובר גם על הקידושין (אירוסין).

אם ידוע לחו"ר הפורום על מקורות בנושא של עדי קידושין בישיבה או איך לחפש באוצר באופן נכון תואילו בטובכם להודיעני. ייש"כ

לענ"ד אין ראיה מל' הרמב"ם בהל' אישות שהביא מר "ועמד וקידש" כי שם הכוונה"עמד" מדיבורו ולאו דווקא לעמידה פיזית

כדכד כתב:לענ"ד אין ראיה מל' הרמב"ם בהל' אישות שהביא מר "ועמד וקידש" כי שם הכוונה"עמד" מדיבורו ולאו דווקא לעמידה פיזית

גם 'עמד' שם קאי על המקדש ולא על העדים ובפרט שבשעת הקידושין אינם מעידים אלא רק רואים את המעשה (שיוכלו להעיד עליו) ודין עדות בעמידה הוא כשמעידים בב"ד (כמבואר בשבועות ל.).
ובעצם הדין דקבלת עדות בישיבה נהגו בזה"ז לקבל כשמעידים בישיבה כמבואר בפוסקים ובש"ע חו"מ סימן יז וסימן כח.

ראה בהגהות והערות על הטור הוצאת מכון ירושלים חו"מ סי' כח הערה סח.
וכן חזו"א אה"ע צב, סוסק"ט. כמדומני שיש בזה גם בשו"ת דברי חיים אה"ע ח"ב קנז. (אני לא בטוח לגבי הציון).

שאלת תם:
איזה דין עדות יש בקידושין?
עדי הקידושין רואים. הם לא מעידים עכשיו!

ושמא כבר הילכו בה נמושות?

אם אין כאן עדות מדוע הם מכונים בדבריך בשם "עדי הקידושין"? אלא צ"ל שעצם הראייה היא העדות. לא כי?

אאל"ט באהע"ז בסימן קמ"ב מפורש לגבי עדות הגט שהיא דוקא בעמידה. ככל עדות ועמדו שני האנשים וכו'. ולכאו' היינו הך.

סליחות כתב:

עזריאל ברגר כתב:שאלת תם:
איזה דין עדות יש בקידושין?
עדי הקידושין רואים. הם לא מעידים עכשיו!

ושמא כבר הילכו בה נמושות?

אם אין כאן עדות מדוע הם מכונים בדבריך בשם "עדי הקידושין"? אלא צ"ל שעצם הראייה היא העדות. לא כי?

אצטט את עצמי בהודעתי לעיל: ובפרט שבשעת הקידושין אינם מעידים אלא רק רואים את המעשה (שיוכלו להעיד עליו) ודין עדות בעמידה הוא כשמעידים בב"ד (כמבואר בשבועות ל.).
ומה שהם נקראים עדים הוא משום שהם מזומנים לכך אבל אין דין עמידה אלא בשעת הגדת העדות בב"ד.

הוה אמינא כתב:אאל"ט באהע"ז בסימן קמ"ב מפורש לגבי עדות הגט שהיא דוקא בעמידה. ככל עדות ועמדו שני האנשים וכו'. ולכאו' היינו הך.

עדים החתומים על השטר נעשו כמי שנחקרה עדותן בב"ד, דהיינו שבשעת החתימה יש להם דין "הגדת עדות", אבל לא בשעת ראיית העדות לכאורה.

ואף אם נמצא מקור מפורש בזה מרבותינו - עצ"ע להבין טעמו.

עזריאל ברגר כתב:

הוה אמינא כתב:אאל"ט באהע"ז בסימן קמ"ב מפורש לגבי עדות הגט שהיא דוקא בעמידה. ככל עדות ועמדו שני האנשים וכו'. ולכאו' היינו הך.

עדים החתומים על השטר נעשו כמי שנחקרה עדותן בב"ד, דהיינו שבשעת החתימה יש להם דין "הגדת עדות", אבל לא בשעת ראיית העדות לכאורה.

ואף אם נמצא מקור מפורש בזה מרבותינו - עצ"ע להבין טעמו.

המובאה היא בנוסח הפוסקים לגבי עידי מסירה, לא לגבי עידי חתימה.