פורום אוצר החכמה

הזמנו חדר בנופש מאורגן [לבושתנו - חרדי] ולאחר כמה ימים מסיבות רפואיות נאלצנו לבטל. ענו לנו שהכל בסדר ושלחו קבלת זיכוי.
הם הפסיקו את גביית התשלומים באשראי, אלא שהתברר שאת התשלום הראשון בסך כמה מאות שקלים לא השיבו. כל הפניות אליהם עלו בתוהו.
כמעט שכחתי מהסיפור, עד שבא אחד ואמר לי שבתביעה פשוטה בבימ"ש לתביעות קטנות שאינה מצריכה כל מאמץ וללא עו"ד אני אקבל באופן מיידי 10,000 ש"ח. זה כבר סכום שנחמד מאד לקבל באמצע החיים.
יש איזה היתר לזה? [בבי"ד לא אתבע אותם כי מדובר בסכום זניח]
1. האם מותר באיזה אופן לדון בערכאות?
2. האם מותר לקחת את הכסף [הקנס] ?

הזדמנה לך מצוה נדירה לקיים איסור הליכה לערכאות, על אתרוג אתה משלם יותר, על תפילין ודאי.
לא כל אחד זוכה לזה!
[תרתי משמע: לא כל אחד מזדמן לו תביעה כלשהי באמצע החיים שכ"כ קל לקבל ע"פ ערכאות שאסור לפי התוה"ק. ולא כל מי שמזדמן לו הנ"ל עומד בנסיון ומקיים את ההלכה הפשוטה ומוותר על התביעה]

שאל רב.
יתכן שאתה יכול לקחת מתוך דמי הפיצוי את הטירחה על גביית התשלום, או לשכור מישהו שיעשה זאת ויגבה דמי עלות טיפול, ואת השאר אל תקח.
הענין הוא שגם אם רב יתיר לך ללכת לערכאות לא תקבל את זה מיד.. רק כשיהיה להם איום של הוצאל"פ.. ואולי גם שכר הטרחה לפועל או לך יגדל.

לכאורה אסור לתבוע ישירות פיצוי ללא הוכחת נזק אבל יש בתי דין שידונו בחינם (או בסכום סמלי) בכה"ג ואם הנתבעים יבקשו לדון במקום אחר שיעלה לך יותר מצד הולכין אחר הנתבע תתנגד בטענה שזה יותר יקר ואינך רוצה להוציא מאתים על מנה. ואם יתעקשו לדון שם יתכן שתקבל מביה"ד הראשון היתר לביהמ"ש לתביעות קטנות אך גם שם תוכל לתבוע רק נזקים ישירים והוצאות שהיו לך עקב כך וכד' ולא לתבוע בפירוש פיצוי כזה.

בעז"ה

אם זכרוני אינו מטעה אותי, אזי הכללים הם כך. א. לגבי ההליכה לערכאות. באופן כללי אסור לפנות לערכאות קודם בי"ד, וצריך רשות מבי"ד. וא"כ עליך קודם כל לפנות לבי"ד, ובפרט שיתכן מאד שיציית לבי"ד. (נראה מהדברים שאתה מעדיף ללכת לבית משפט משום קלות התביעה, ולכאורה אסור מחמת כך ללכת לערכאות). אם כי יש אומרים שכל האיסור הוא דוקא במקום שיש צורך לפסיקת בי"ד כדי לדעת את ההלכה עפ"י ה', ואח"כ ניתן לפנות לערכאות כדי לקיים את הדין עפ"י הלכה, אבל במקום שהנתונים ברורים אלא שהאחד גזלן ובחוצפתו אינו מוכן להחזיר, אזי אי"צ ללכת לבי"ד קודם, ואי"ז פשוט כלל. (ובנידון זה אתה צריך לברר מולם, האם יש להם טענות (מצד דמי ביטול וכדו') שאזי הדבר צריך להתברר קודם בבי"ד, או שהם סתם גזלנים). ב. לגבי כספי הפיצויים. לכאורה אין היתר לקחת את זה, שהרי עפ"י דין תורה אין מושג כזה. (מלבד זאת צריך לדעת שפיצויים כוללים שני תחומים, א. פיצויי עגמת נפש ב' ריביות וכיוצב"ז, וזה גם שאלה של איסור ריבית.

באופן פרקטי ניתן אולי לשלוח מכתב שכולל איום בפניה לבי"ד וכיוצב"ז. איום בפניה לבית משפט (גם ללא כוונה אמיתית) הוא ג"כ נושא שצריך לברר.

ישא ברכה כתב:בעז"ה

אם זכרוני אינו מטעה אותי, אזי הכללים הם כך. א. לגבי ההליכה לערכאות. באופן כללי אסור לפנות לערכאות קודם בי"ד, וצריך רשות מבי"ד. וא"כ עליך קודם כל לפנות לבי"ד, ובפרט שיתכן מאד שיציית לבי"ד. (נראה מהדברים שאתה מעדיף ללכת לבית משפט משום קלות התביעה, ולכאורה אסור מחמת כך ללכת לערכאות). אם כי יש אומרים שכל האיסור הוא דוקא במקום שיש צורך לפסיקת בי"ד כדי לדעת את ההלכה עפ"י ה', ואח"כ ניתן לפנות לערכאות כדי לקיים את הדין עפ"י הלכה, אבל במקום שהנתונים ברורים אלא שהאחד גזלן ובחוצפתו אינו מוכן להחזיר, אזי אי"צ ללכת לבי"ד קודם, ואי"ז פשוט כלל. (ובנידון זה אתה צריך לברר מולם, האם יש להם טענות (מצד דמי ביטול וכדו') שאזי הדבר צריך להתברר קודם בבי"ד, או שהם סתם גזלנים). ב. לגבי כספי הפיצויים. לכאורה אין היתר לקחת את זה, שהרי עפ"י דין תורה אין מושג כזה. (מלבד זאת צריך לדעת שפיצויים כוללים שני תחומים, א. פיצויי עגמת נפש ב' ריביות וכיוצב"ז, וזה גם שאלה של איסור ריבית.

באופן פרקטי ניתן אולי לשלוח מכתב שכולל איום בפניה לבי"ד וכיוצב"ז. איום בפניה לבית משפט (גם ללא כוונה אמיתית) הוא ג"כ נושא שצריך לברר.

המהרשם פוסק שבמקום שהנתבע לא מכחיש מותר לתבוע בערכאות בלי רשות בי"ד.

פשוט שהכוונה של המהרש"ם היא כשתובע את הממון שחייב לו ומודה ולא כשרוצה לקבל קנס.

אוצר החכמה כתב:פשוט שהכוונה של המהרש"ם היא כשתובע את הממון שחייב לו ומודה ולא כשרוצה לקבל קנס.

נכון, אני התכוונתי רק לשאלה לגבי הליכה לערכאות.

מלבב כתב:

אוצר החכמה כתב:פשוט שהכוונה של המהרש"ם היא כשתובע את הממון שחייב לו ומודה ולא כשרוצה לקבל קנס.

נכון, אני התכוונתי רק לשאלה לגבי הליכה לערכאות.

אבל בכה"ג שכל דין הערכאות הוא להוציא ממון כקנס שאין לו מקור בהלכה, גם לפי המהרש"ם הנ"ל זה יהיה אסור לגמרי.

שמש כתב:לכאורה אסור לתבוע ישירות פיצוי ללא הוכחת נזק אבל יש בתי דין שידונו בחינם (או בסכום סמלי) בכה"ג ואם הנתבעים יבקשו לדון במקום אחר שיעלה לך יותר מצד הולכין אחר הנתבע תתנגד בטענה שזה יותר יקר ואינך רוצה להוציא מאתים על מנה. ואם יתעקשו לדון שם יתכן שתקבל מביה"ד הראשון היתר לביהמ"ש לתביעות קטנות אך גם שם תוכל לתבוע רק נזקים ישירים והוצאות שהיו לך עקב כך וכד' ולא לתבוע בפירוש פיצוי כזה.

יש רשימה של בתי דין באתר דין תורה. חלק גדול מהם גובים אגרה סמלית בכה"ג

בברכה המשולשת כתב:

מלבב כתב:

אוצר החכמה כתב:פשוט שהכוונה של המהרש"ם היא כשתובע את הממון שחייב לו ומודה ולא כשרוצה לקבל קנס.

נכון, אני התכוונתי רק לשאלה לגבי הליכה לערכאות.

אבל בכה"ג שכל דין הערכאות הוא להוציא ממון כקנס שאין לו מקור בהלכה, גם לפי המהרש"ם הנ"ל זה יהיה אסור לגמרי.

חשבתי שמדובר על החלק המגיע לו