פורום אוצר החכמה

אני מנסה לרכז כאן (בעזרתכם...) דינים והלכות בנושאים שונים, כאשר המשותף ביניהם הוא הענין שהיה מצופה לומר בהם "דל מהכא", ומ"מ מצינו בהם שהמוסיף גורע. דהיינו שההוספה בכלל מיותרת, אבל כיון שנעשתה באופן גרוע הרי היא מקלקלת. [בס"ד אם יהיו פרוסים לפנינו הרבה מקרים, יהיה אפשר לדון, לדמות ולחלק בין השווה והשונה]. אתחיל במס' דוגמאות, ואם תהיה היענות, אמשיך בל"נ.

--

שהייה במיעוט בתרא: שחיטת רוב הקנה והושט מספיקה, 'רובו ככולו', ואעפ"כ לפי כמה ראשונים, אם המשיך ושחט באופן פסול הר"ז פוסל את כל השחיטה.

שחרות רצועות התפילין: לאורך הרצועות יש שיעור, יתר על כן אינו נצרך. אעפ"כ יש שצידדו שגם בתוספת היתירה לכאו', יש להקפיד על הצבע השחור, ובלא"ה הכל פסול.

הולכה בזר: לשי' רבי שמעון, אין ההולכה מעכבת בעבודות הקרבן, ואף אם ביטלה כשר. מ"מ הולכה ע"י זר פוסלת.

כוונת התיבות בתפילה: יש שצידדו לומר, שבמקום שהכוונה בפירוש המילות מעכבת, כמו בברכה ראשונה של תפילת שמו"ע, הרי זה לעיכובא גם כלפי אותם מילים שאין אמירתם מעכבת כלל. דהיינו, אם לא אמרם בכלל יצא יד"ח, ואם אמרם שלא בכוונה, גרע.

לשיטת ר"א דא"צ עדי חתימה על הגט, מ"מ אם חתמו שלא לשמה הגט נפסל (גיטין ד, א).

שוחט חטאת סתם כשר. ואם חישב שלא לשמה פסול.

ומעניני דיומא,

מה הדין כאשר המשך התקיעה (מעבר לשיעור הנצרך) נעשה שלא כדין. דהיינו שינוי קול, שלא לשמה, וכד'.

מה הדין כאשר החלק היתר בלולב ובהדס (מצידו התחתון) הוא יבש או גזול וכד'.

וכהוספה לדברי הרב ס"נ, אציין למש"כ כאן.

עדים שנמצא אחד מהם קרוב או פסול.

יעוין גם בסוף הודעה זו (לא בדקתי את הנושא במקורותיו).

עושה חדשות כתב:כוונת התיבות בתפילה: יש שצידדו לומר, שבמקום שהכוונה בפירוש המילות מעכבת, כמו בברכה ראשונה של תפילת שמו"ע, הרי זה לעיכובא גם כלפי אותם מילים שאין אמירתם מעכבת כלל. דהיינו, אם לא אמרם בכלל יצא יד"ח, ואם אמרם שלא בכוונה, גרע.

נסתפקתי מה הדין באופן שחלק מהברכה היה במקום מטונף, אלא שאם נסיר לגמרי את המילים האלו עדיין זה לא יעכב את הברכה.

מעניינא דיומא, מועתק מטקסט של שו"ע הגאון בעל התניא ז"ל,

ז אין פוחתין משלשה פסוקי מלכיות ומשלשה פסוקי זכרונות ומשלשה פסוקי שופרות פסוק אחד של תורה והשני של כתובים והשלישי של נביאים ואם פיחת לא יצא וכו'

ח במה דברים אמורים כשכבר התחיל לומר פסוק אחד של מלכיות או של זכרונות או של שופרות אז צריך להזכיר כל העשרה פסוקים אבל אם לא התחיל עדיין בשום פסוק אם הוא רוצה אינו צריך להזכיר כלל הפסוקים וכו' (וראה בסוף הסעיף, דבזה"ז אסור לעשות כן לכתחילה).