פורום אוצר החכמה

יש שאמרו שיש עניין בלהחזיק את 4 המינים כל היום,וכן יש שנהגו לתקוע כל היום בר"ה שופר וכל זה משום חיבוב מצוה,וצ"ע מה הגדר בזה כי לכאורה לאחר שקיים המצוה מה עניין לעשותה שוב ושוב ?

כשאמרה תורה "ולקחתם לכם ביום הראשון" לא אמרה לקחת ארבעת המינים רגע אחד אלא שרצון ה' שניקח ארבעת המינים ביום הראשון, ורק שמתקיים דין התורה בלקיחה אפ' של רגע אחד, אך כל שמוסיף לקחת ארבעת המינים ביום הראשון ממשיך לקיים את מה שאמרה תורה ולקחתם לכם ביום הראשון.

מקור בבקשה.

עובדיה חן כתב:מקור בבקשה.

ויקרא כג' מ'.
אינני בודה סברות מליבי אלא מקרא אני דורש לפניך, ובמקרא נאמר "ולקחתם ביום הראשון" ולא חלקה תורה שהיכא שכבר לקח בבוקר יום הראשון אין עניין שיקח בצהרי יום ראשון, אלא אמרה תורה לקיחתך ביום הראשון מצוה היא, [ורק דסגי בלקיחה רגע אחד כדי לקיים דינא דולקחתם ביום הראשון, דע"י שכבר לקח רגע אחד הרי הוא בכלל לוקחי הרבעת המינים ביום הראשון, אך וודאי שכשלוקח בהמשך היום הרי הוא ממשיך לקיים את מה שאמרה התורה ולקחתם ביום הראשון].

ועד"ז בתק"ש אמרו דרך צחות, 'יום תרועה' אמר רחמנא, מלמד שתהא תוקע ומריע כל היום כולו...

עובדיה חן כתב:יש שאמרו שיש עניין בלהחזיק את 4 המינים כל היום

א. כך היה מנהגם של אנשי ירושלים בסוכה מ"א ע"ב.
ב. לכאורה חלוק חיבוב מצוה מהידור מצוה - באמת אין טעם הלכתי להחזיקם כל היום, אבל הם חיבבו את המצוה. (הגמרא שם כותבת "ללמד כמה היו זריזין במצוות", אבל זה נמצא שם בהקשר ל"כמה מצוות חביבות עליהן" שהופיע כמה שורות קודם, אז אולי זה גם הכוונה בזריזין- בחיבוב ולא בהידור.)

עובדיה חן כתב:וכן יש שנהגו לתקוע כל היום בר"ה שופר וכל זה משום חיבוב מצוה,וצ"ע מה הגדר בזה כי לכאורה לאחר שקיים המצוה מה עניין לעשותה שוב ושוב ?

בפשטות, לפי הפוסקים אסור לתקוע שוב אחר ששמעו המאה קולות

אי משום חשש לצאת יד"ח, שפיר דמי.

והנוהגים כד' הרב 'סגי נהור', ודאי יצאו ידי כולם.

לבי במערב כתב:אי משום חשש לצאת יד"ח, שפיר דמי.

והנוהגים כד' הרב 'סגי נהור', ודאי יצאו ידי כולם.

בשניהם אין הטעם משום חיבוב מצוה

אחר שנוהגים כן משום חשש והידור מצוה (או לזכות את הרבים, וכנ"ל), אפשר ליתן בו עוד טעם לשבח משום חיבובה. אך באמת זה דוחק.

באג2000 כתב:

עובדיה חן כתב:יש שאמרו שיש עניין בלהחזיק את 4 המינים כל היום

א. כך היה מנהגם של אנשי ירושלים בסוכה מ"א ע"ב.
ב. לכאורה חלוק חיבוב מצוה מהידור מצוה - באמת אין טעם הלכתי להחזיקם כל היום, אבל הם חיבבו את המצוה. (הגמרא שם כותבת "ללמד כמה היו זריזין במצוות", אבל זה נמצא שם בהקשר ל"כמה מצוות חביבות עליהן" שהופיע כמה שורות קודם, אז אולי זה גם הכוונה בזריזין- בחיבוב ולא בהידור.)

עד היום נוהגים בסאטמער לדוגמא לחזור לבית עם הד' מינים ביד לא כמו עם ישראל שנוהגין לחזור שד' מינים בנרתיקיהם או נשארו בביהמ"ד.

האמת, שמפורש שם בעמוד הבא שמקיימים מצוה בנטילה כל היום (ועל כן שכח בשבת והוציא לרה"ר נחשב שקיים מצוה), ולא רק חיבוב מצוה או זיכוי הרבים.