הנה כל האחרונים פשוט להם דאדם שנתחייב ב' מיתות ומת אזי מתקיים בו ב' חיובי המיתה ואני הקטן לא אדע מ"ט ומנלן
ואדרבא בגמ' בסנהדרין דנה שאדם שמתחייב ב' מיתות ומקשינן אמאי נידון בחמורה הלא יפטר בקלה ומתרצינן שלא יהא חוטא נשכר מבואר דמתקיים בו רק מיתה אחת וע"כ ס"ד דכשחייב את שתיהם ניתן לו את הקלה וע"ז אמרינן שלא יהא חוטא נשכר [ואילו היה מתקיים בו שניהם פשוט שהיה נידון בחמורה דמה יפקיע חיובו משום שנתחייב גם בקלה]
והעירוני שברע"א הידוע בתשובה גבי תנאי החיוב וכ"ה ברע"א חולין יד' פשיט"ל דאדם שחייב ב' מיתות במיתה הקלה אינו נפטר בקלב"מ רק משום חי"מ שוגגין ומבואר שאינו חייב אלא מיתה אחת וצ"ע