פורום אוצר החכמה

בחוהמ''ס האחרון היו דרשות בירושלים ועוד מקומות מר' ישראל לנדא והוא חידש פשט שעפ''ז הוא רצה לתרץ הרבה שאלות בענין השיעור''ת שאנחנו היום מודדים בס'''מ וממילא יש הרבה סתירות וכ' אבל בזמן חז''ל מדדו ללא ס''מ אלא אגודל כפשוטו וממילא זה היה פחות
האם מישהו שמע את זה ויודע להרחיב יותר

לא שמעתי וגם איני מבין, מאי נפק"מ אם מודדים כפשוטו או בסנטימטר? הוא יכול לטעון שפעם האגודלים היו קטנים יותר, או שגם היום אנחנו טועים במדידה והאגודלים באמת קטנים יותר, או שצריך למדוד במקום צר באגודל או כל טענה אחרת, אבל הסנטימטר שאנחנו מודדים מוצאו ממדידת האגודלים בפועל ממש, אז למאי נפקא מינה?

אכן. אין משמעות למילים כמו שנכתבו. אנא באר הכוונה.

לכן שאלתי אם מישהו שמע את זה ויוכל לבאר.

לא שמעתיו, אבל לפני למעלה מ3 עשורי שנים שמעתי שיעור בענין זה בנוסח קצת דומה כדלהלן:

המחלוקת בין השיעורים בזמנינו נראה שהיא על גודל האמה, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. אבל זה לא מדוייק היות ושורשה התחיל בהגדרת שיעור האצבע, ושם לא דייקו בדיוק על הפרש של מילימטר או הפחות ממילימטר.
ולהחזו"א למשל נקבו שאצבע היא בשיעור 2.5 ס"מ, אבל אין זה מדוייק אבל גם לא נפק"מ.
והיכן מתברר שיש נפק"מ? כשדנים לשער למשל שיעור מקוה, שהוא ג' על ג' אמות, באמה בת ו' טפחים, וטפח בן ה' אגודלין, שם הפרש של מילימטר לכל אצבע מצטבר בס"ה לשיעור עצום. ולכן במקוואות שמוצאים הארכיאולוגים בירושלים אין את השיעור הגדול של החזו"א המקובל, אבל יש יותר מהשיעור הקטן. וההסבר הוא שהם לא נמדדו בכלל בס"מ או במ"מ אלא בשעורין כמ"ש הרמב"ם, ושיעור האצבע [הגדול וכהחזו"א] הוא בערך 2.35 ס"מ. ומכאן ההפרש.