פורום אוצר החכמה

כידוע לכל, בהפרשת תרומה מצינו שלש מדות, 'שיעור תרומה, עין יפה אחד מארבעים, והבינונית מחמשים, והרעה מששים' (תרומות ד' ג'), ואילו בהפרשת חלה לא מצינו אלא שני שיעורי הפרשה, אחד מעשרים וארבעה או אחד מעשרים ושמונה ('שיעור החלה, אחד מכ"ד וכו', נחתום שהוא עושה למכור בשוק וכו' אחד ממ"ח', חלה ב' ז').

והנה כתב האריז"ל בשער המצוות (פרשת שלח)-

וכתב בהגהת מהרש"ו-



ולא הבנתי, מפני מה אחד ממ"ח מדה בינונית היא, והלא דוקא בתרומה אחד מחמישים היא מדה בינונית, ואילו בחלה -דבה עסקינן הכא- ליכא אלא שני שיעורים, ומאי בינונית איכא הכא.

מידה קטנה: כלשהו (או כזית).
מידה גדולה: א' מכ"ד.

כלשהו אי"ז מידה אלא מדין חטה אחת פוטרת את הכרי, ומפרישים כך רק בחלה טמאה.
כשם שכיום תרו"ג היא רק משהו, אע"פ שמידה קטנה [עין רעה] היא א' מס' ולא משהו.