שמח תשמח כתב:אני לא זוכר את הנוסח המדוייק, אבל בצוואתו של בעל החוות דעת, נתיבות המשפט ובית יעקב, כותב שלא צריך להיות בשמחה, אלא בצער גלות השכינה, בכובד ראש ורצינות, ומאז שחרב בית המקדש אין לנו יותר על מה לשמוח, ואסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה.
והעיקר הוא מוסיף ואלו האומרים שצריך להיות בשמחה תמיד, אינו אלא עצת היצר, ושחוק וקלות ראש מרגילין לערוה וכל מרעין בישין.
לעיקר שאלתך, כמובן שעדיף להיות ת"ח עצוב, מעם הארץ שמח. מה השאלה בכלל. והרי יש הרבה סיבות להיות עצוב, אנחנו לא במצב מי יודע מה טוב שיש לשמוח ולרקוד כל הזמן כמו אלו השוטים עמי הארצות אשר אין בהם לחלוחית של תורה ומוסר, ועושין עצמם שמחין ומרקדין ומטפחין כל היום כמשוגעים. מוטב היה להם לקרוע בגדיהם, ולהתאבל על חורבן הבית, גלות השכינה, וחורבן גופם ונפשם של עצמם.
שמח תשמח כתב:אני לא זוכר את הנוסח המדוייק, אבל בצוואתו של בעל החוות דעת, נתיבות המשפט ובית יעקב, כותב שלא צריך להיות בשמחה, אלא בצער גלות השכינה, בכובד ראש ורצינות, ומאז שחרב בית המקדש אין לנו יותר על מה לשמוח, ואסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה.
והעיקר הוא מוסיף ואלו האומרים שצריך להיות בשמחה תמיד, אינו אלא עצת היצר, ושחוק וקלות ראש מרגילין לערוה וכל מרעין בישין.
לעיקר שאלתך, כמובן שעדיף להיות ת"ח עצוב, מעם הארץ שמח. מה השאלה בכלל. והרי יש הרבה סיבות להיות עצוב, אנחנו לא במצב מי יודע מה טוב שיש לשמוח ולרקוד כל הזמן כמו אלו השוטים עמי הארצות אשר אין בהם לחלוחית של תורה ומוסר, ועושין עצמם שמחין ומרקדין ומטפחין כל היום כמשוגעים. מוטב היה להם לקרוע בגדיהם, ולהתאבל על חורבן הבית, גלות השכינה, וחורבן גופם ונפשם של עצמם.
חד וחלק כתב:יהודי פשוט - היינו עם הארץ, כן?
אם כן אמור לי, מה עדיף בעיניך, גוי שמח או יהודי עצוב? איני משוה כלל בין יהודי פשוט לגוי, אבל במחילה, צריך פורפורציות.
אם לזה גרמה התקרבותך לחסידות ברסלב... דעות רצית לשמוע? לדעתי חל שיבוש חמור ביותר בהשפותיך.
שליטא כתב:חד וחלק כתב:יהודי פשוט - היינו עם הארץ, כן?
אם כן אמור לי, מה עדיף בעיניך, גוי שמח או יהודי עצוב? איני משוה כלל בין יהודי פשוט לגוי, אבל במחילה, צריך פורפורציות.
אם לזה גרמה התקרבותך לחסידות ברסלב... דעות רצית לשמוע? לדעתי חל שיבוש חמור ביותר בהשפותיך.
אני הולך איתך אבל תפרש לי את הגמ' הזו "תלמוד בבלי מסכת תענית דף כא עמוד ב
אבא אומנא הוה אתי ליה שלמא ממתיבתא דרקיעא כל יומא, ולאביי כל מעלי יומא דשבתא, לרבא כל מעלי יומא דכיפור כו' כו' כו'
מה תענה??
שמח תשמח כתב:אני לא זוכר את הנוסח המדוייק, אבל בצוואתו של בעל החוות דעת, נתיבות המשפט ובית יעקב, כותב שלא צריך להיות בשמחה, אלא בצער גלות השכינה, בכובד ראש ורצינות, ומאז שחרב בית המקדש אין לנו יותר על מה לשמוח, ואסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה.
והעיקר הוא מוסיף ואלו האומרים שצריך להיות בשמחה תמיד, אינו אלא עצת היצר, ושחוק וקלות ראש מרגילין לערוה וכל מרעין בישין.
לעיקר שאלתך, כמובן שעדיף להיות ת"ח עצוב, מעם הארץ שמח. מה השאלה בכלל. והרי יש הרבה סיבות להיות עצוב, אנחנו לא במצב מי יודע מה טוב שיש לשמוח ולרקוד כל הזמן כמו אלו השוטים עמי הארצות אשר אין בהם לחלוחית של תורה ומוסר, ועושין עצמם שמחין ומרקדין ומטפחין כל היום כמשוגעים. מוטב היה להם לקרוע בגדיהם, ולהתאבל על חורבן הבית, גלות השכינה, וחורבן גופם ונפשם של עצמם.
שליטא כתב:לגבי אותם אלה שרוקדים ברחובות אני בטוח שאתה מכיר אותם מאד מאד מרחוק
שמח תשמח כתב:שליטא כתב:לגבי אותם אלה שרוקדים ברחובות אני בטוח שאתה מכיר אותם מאד מאד מרחוק
אכן מאד מרחוק. אני נוטה להתרחק מאנשים מוזרים, וכ"ש מאלו הנוהגים כמשוגעים.
יאיר כתב:הוא הביא את הנוסח כאן בתמונה המצורפת (פלא שדוקא "שמח תשמח" מביא דיעה זו)
viewtopic.php?f=17&t=4246#p32098
וגם היא כבר הובאה באשכול שדיבר בענין זה.
לגבי אבא אומנא זה ש"קיבל שלום" כל יום מישיבה של מעלה אין זה אומר שהיה יותר צדיק מאביי אלא שזכה לכך בזכות מעשי החסד שעשה ואין זה ראיה לכאן.
הבל הבלים כתב:מה עושה התלמיד חכם עם מאמחז"ל עצבות מביאה לידי....
א"כ התוצאה של השמח עדיפה
נסיך כתב:בחומש דברים נאמר: ""תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה" (דברים כח) היינו, שעבדת אך לא בשמחה. ואמר דוד המלך: "שש אנכי על אממרתך כמוצא שלל רב",
השמחה מביאה לכל המצוות כשם שהעצבות מביאה לכל העברות, ואינה דומה עבודתו של יהודי העושה מתוך שמחה לזה שאינו עושה מתוך שמחה.
כמובן, שהשמחה המדוברת היא שמחת אמת, ולקרוא לתופעות מוזרות בשם שמחה, מדובר בסטייה מן הנושא. שמחה היא תפיס מיוחדת, היא דרך ושיטה בחיים, הבאה מתוך התבוננות מעמיקה, ומקורה בשמחה מהנהגת הבורא עם היהודי. שמחת אמת היא תחושת חיבור תמידית לבורא, ואמונה חזקה כי הוא מוביל ומנהיג ואוהב את היהודי.
שמחה זו מהות ולא מצב רוח חולף. לכן אדם השמח איננו פשוט כלל וכלל. אין מצב של" יהודי פשוט שמח". אדם השמח נעלה הוא מהרבה עומדי השם אחרים. לא יתכן לשמוח מבלי להיות מחובר לערכי אמת. כל אדם מסובב בקשיים, בצרות, בהתמודדויות, ואדם השמח באופן תמידי, שמחה שמקורה באמונה ובקרבת הבורא, ושמחה זו משפיעה על כל מעשיו, הרי הוא מרומם ונעלה, כשלעומתו אדם עצוב, ואפילו תלמיד חכם - צריך בדיקה. אדם השמח שמחת אמת, ומרגיש מאושר בהיותו בן לבורא עליון, חש שכל תענוגות העולם הם כאין וכאפס לעומת התענוג של קרבת אלוקים, והוא מתעלה לאין ערוך מתוך שמחתו. שמחה זו נקנית באמונה, בטהרת המידות ובתורה לשמה. (ויש לעיין באריכות ובהרחבה נתיבות שלום, מאמר שמחה)
גם זה הבל כתב:אדם שעובד את ה' ולא שמח חסר לו באמונה שהוא עובד את מלך מלכי המלכים הקב"ה, ולא הפנים שאהבה רבה אהבתנו [או אהבת עולם], ושבנים אתם לה' אלוקיכם, אתם קרוים אדם ולמה נקרא שמו אדם על שם אדמה לעליון, וכו' וכו'. אך אם הוא עצוב מחמת חוסר עבודת ה' שלו אף שצריך לעבוד על זה [וילך לת"ח עובד ה' אמיתי] אף שלא אריך למעבד הכי מ"מ אינו כל כך גרוע.
וכן להיפך מי ששמח מחמת סיבות שונות ולא משום הסיבות הנ"ל והדומה להם פשוט שאין שום מעלה בשמחתו ומוטב יצטער על זה שלא שמח מהדברים האמיתיים.
ומסתבר מאודדד שמי שלומד את תורת ה' משיבת נפש ופקודי ה' ישרים משמחי לב, וכו' הוא האדם השמח באמת ואף אם אין צהלתו ניכרת על פיו.
יש הבדל בין שמחה לבין ריגושים ופשוט שאני לא מדבר על ריגושים, כך שאפילו מי ששמח מחמת סיבות שונות בודאי שיש מעלה בשמחתו אלא שכל זה בתנאי שלא מדובר על שמחה מחמת כל מיני ריגושים חיצוניים למיניהם אלא מחמת שמחה של מצוה אמונה וקרבת ה'.
נ.ב.
מכיוון שבמילא אין דרך לדעת מי שמח מסיבה אמיתית .
אין משמעות לזה שהתקרבת לברסלב
נסיך כתב:אכן, תורה היא אחת הדרכים להגיע לשמחה, כאשר לומדה אדם לשם תכליתה ויעודה.
אנשים רבים הם "לומדי תורה" ואבוי להם שכך נראים...
צר לי, אך יהדות איננה יכולה להסתכם בלימוד התורה.
אין מה להרחיב את הדיבור. ישנם ערכים שמי שלא טעם אותם, ולא התענג אף פעם בתענוג רוחני עילאי. יהודי שלא טעם לרגע בחייו טעמו של אושר שברוח ולא בהבלי הזמן, לא יבין לעולם על מה מדברים.
ואני רחוק מאוד מברסלב..
נסיך כתב:דם שעובד את ה' ולא שמח חסר לו באמונה שהוא עובד את מלך מלכי המלכים הקב"ה, ולא הפנים שאהבה רבה אהבתנו [או אהבת עולם], ושבנים אתם לה' אלוקיכם, אתם קרוים אדם ולמה נקרא שמו אדם על שם אדמה לעליון, וכו' וכו'. אך אם הוא עצוב מחמת חוסר עבודת ה' שלו אף שצריך לעבוד על זה [וילך לת"ח עובד ה' אמיתי] אף שלא אריך למעבד הכי מ"מ אינו כל כך גרוע.
וכן להיפך מי ששמח מחמת סיבות שונות ולא משום הסיבות הנ"ל והדומה להם פשוט שאין שום מעלה בשמחתו ומוטב יצטער על זה שלא שמח מהדברים האמיתיים.
ומסתבר מאודדד שמי שלומד את תורת ה' משיבת נפש ופקודי ה' ישרים משמחי לב, וכו' הוא האדם השמח באמת ואף אם אין צהלתו ניכרת על פיו.
שליטא כתב:שמח תשמח כתב:שליטא כתב:לגבי אותם אלה שרוקדים ברחובות אני בטוח שאתה מכיר אותם מאד מאד מרחוק
אכן מאד מרחוק. אני נוטה להתרחק מאנשים מוזרים, וכ"ש מאלו הנוהגים כמשוגעים.
זכותך המלאה, אבל אל תשכח שהעולם הזה הוא עולם השקר, ולא תמיד מה שנראה לעיניים זה כך גם באמת, ויש הרבה צדיקים שיוכיחו את זה כמו דוד המלך נח א"א משה רבינו כו' כו'
אני לא טוען שהם צדיקים גדולים אלא שכדי לדבר עליהם צריך קודם להכיר אותם מקרוב.
אם אתה לא רוצה -בסדר גמור, אבל אל תחשוב שיש ערך למה שאתה חושב עליהם כאשר אתה לא מכיר אותם מקרוב ולא דברת איתם בגובה העיניים.
אני אישית מכיר אותם מקרוב ודברתי איתם לא מעט זמן, וגיליתי אצלם נקודת אמת מעניינת
וכמו בכל זרם אני לא מסכים עם כל מה שהזרם מייצג ולכן גם איתם אני לא מסכים על כמה וכמה דברים, אבל אני מעריך את אותם אלה שעושים את העבודת ה' שלהם באמת. (אלה שהם לא עובדים את ה' ית' באמת - אני לא מדבר עליהם, כי בכל זרם יש את החלשים והלא רצינים למיניהם..)
הציץ ונפגע כתב:שמעתי נקודה מענינת בענין זה, אדם שכל הזמן אומר לעצמו שצריך להיות בשמחה האם אין זה מגיע מעצבות,
שמחה רגילה היא מצב סטטי ואין צריך לעוררה כל הזמן מחדש, נקודה לעיון.
שמח תשמח כתב:לא הבנתי, ואנו שיש לנו שש מצוות תמידיות וכל זמן וכל רגע שיחשוב בהם מקיים מצות עשה. האם לשיטתך זה נובע מחוסר אמונה בה', כי האמונה היא מצב סטטי ואין צריך לעוררה כל הזמן מחדש.
הציץ ונפגע כתב:שמח תשמח כתב:לא הבנתי, ואנו שיש לנו שש מצוות תמידיות וכל זמן וכל רגע שיחשוב בהם מקיים מצות עשה. האם לשיטתך זה נובע מחוסר אמונה בה', כי האמונה היא מצב סטטי ואין צריך לעוררה כל הזמן מחדש.
מיניה וביה מוכח לא כמו ההשוואה שלך, דמדוע אין השמחה מכלל המצות התמידיות, אלא שאין גדרה כמצוה תמידית אלא סטוס של שמחה, ועי'.
שמח תשמח כתב:הציץ ונפגע כתב:שמח תשמח כתב:לא הבנתי, ואנו שיש לנו שש מצוות תמידיות וכל זמן וכל רגע שיחשוב בהם מקיים מצות עשה. האם לשיטתך זה נובע מחוסר אמונה בה', כי האמונה היא מצב סטטי ואין צריך לעוררה כל הזמן מחדש.
מיניה וביה מוכח לא כמו ההשוואה שלך, דמדוע אין השמחה מכלל המצות התמידיות, אלא שאין גדרה כמצוה תמידית אלא סטוס של שמחה, ועי'.
סליחה אדוני הנכבד. לא כל דבר שלא נכנס במצוות התמידיות הוא הופך לסטטוס. ראיותיך מרפסין איגרא. אני כשלעצמי לא תמיד בשמחה לצערי, אין לי סטטוס כזה, למרות שמי שקרוי כך. ואני לא מכיר אנשים שכל הימים שרויים בשמחה תמיד. שמחה זה לא דבר שבא ממילא, זה משהו שצריך לעבוד עליו. ואם אתה שמח כל הזמן במידה שווה אשריך.
מורה צדק כתב:שליטא
כאשר תדע מהי שמחה אמיתית, תבין שלתלמיד חכם שלדעתך הוא עצוב יש לו את השמחה הזו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 225 אורחים