פורום אוצר החכמה

שמחייב מטעם "הבלו" ולא חבטה.

הרי הרבה מה"בורות" המצויים היום אינם בורות ממש אלא מכשולים ברה"ר שנחשבים כבור (כגון קליפת בננה על המדרכה או כתם שמן ששפכו על הכביש וכד').
האם רב יפטור בכל הנ"ל? הרי אין כאן כלל הבל! לשיטתו לכא' רק על בור ממש חייבים...

תודה

איה"נ יפטר "מאי בינייהו איכא בינייהו דעבד גובה ברה"ר לרב אגובה לא מיחייב לשמואל אגובה נמי מיחייב"

רב לא מחייב על חבטו כי הוא קרקע עולם. מכשול שהניח נחשב כדבר שחידש, וחייבים עליו כמו הבלו.
ולכן הגמרא מחפשת נפקותא רק בעבד גובה, ולא באבנו סכינו ומשאו שחייב לכו"ע.
ראה תוספות שם.

ואגב, מישהו יכול בדיוק להסביר מהו ההבל הממית שבבורות? אף פעם לא הבנתי מבחינה טבעית. כי בפשטות מתים מחנק ולא מהבל כל שהוא מחודש. אבל אין לנו אלא דברי חז"ל, ואשמח להסבר.

מקדש מלך כתב:רב לא מחייב על חבטו כי הוא קרקע עולם. מכשול שהניח נחשב כדבר שחידש, וחייבים עליו כמו הבלו.
ולכן הגמרא מחפשת נפקותא רק בעבד גובה, ולא באבנו סכינו ומשאו שחייב לכו"ע.
ראה תוספות שם.

נפק"מ להגדיר את משאו/אבנו/סכינו של האדם כבור (שמואל) או כנזקי אדם קלאסיים (רב) תהיה הנזקי כלים ולכא' זאת נפק"מ גדולה בין רב לשמואל.

צמאון כתב:

מקדש מלך כתב:רב לא מחייב על חבטו כי הוא קרקע עולם. מכשול שהניח נחשב כדבר שחידש, וחייבים עליו כמו הבלו.
ולכן הגמרא מחפשת נפקותא רק בעבד גובה, ולא באבנו סכינו ומשאו שחייב לכו"ע.
ראה תוספות שם.

נפק"מ להגדיר את משאו/אבנו/סכינו של האדם כבור (שמואל) או כנזקי אדם קלאסיים (רב) תהיה הנזקי כלים ולכא' זאת נפק"מ גדולה בין רב לשמואל.

לא. רב מחייב על אבנו סכינו מטעם בור ולא מטעם אדם. אני כותב כעת מזיכרון של שנים ולא בסוגיא, תצטט מקור אם נראה לך אחרת.

במקרה הנ"ל של קליפת בננה, יתכן שאף לשמואל יהא פטור. [ואני לא בסוגיא כעת]
ראה תוס' [ב"ק כח, ב ד"ה ונשוף] על דברי הגמ' א"ר אלעזר לא שנו אלא שנתקל באבן ונשוף באבן אבל נתקל בקרקע ונשוף באבן פטור.

ונשוף באבן. דוקא נקיט דנשוף באבן אבל נתקל באבן ונשוף בקרקע פטור דקרקע עולם הזיקתו ואפילו שמואל מודה הכא דפטור כדפטר לקמן בהפרה (דף נג. ושם) נתקל בבור ונפל לאחורי הבור וההיא דלעיל דמחייב שמואל צריך לאוקמא כגון שנחבט בקרקע שהמים נשפכים עליה דדמי לקרקע הבור