פורום אוצר החכמה

דואר ישראל מקיים מכירה פומבית של חפצים שנשלחו בדואר ולא נדרשו על ידי הנמענים.
האם מותר לקנות ולהשתתף במכירה כזו, או שזה גזל?
לא שמעתי מאנשים דעה ברורה בעניין.
מה דעתכם?

אני לא מבין, אתה קובע את ההלכה ע"פ הכרעת חו"ר הפורום?
אם יהיה רוב להתיר נגמר הסיפור?
???!!!!

תם מה הוא אומר כתב:אני לא מבין, אתה קובע את ההלכה ע"פ הכרעת חו"ר הפורום?
אם יהיה רוב להתיר נגמר הסיפור?
???!!!!

אנשים אמרו לי שאין בזה שום שאלה, ופשוט הדבר ואין בזה שום נידון.
רציתי לברר האם דעת החברים כך שאין בזה שום שאלה, או שדעתם חלוקה בדבר, לכאן ולכאן.
ובוודאי שלפסק הלכה כל אחד ישאל את רבו.

מתוך
http://din.org.il/2018/10/25/קניית-דברי ... ואר-ישראל/

רבני בית ההוראה
ט"ו חשון ה'תשע"ט
שאלה:
יש בכל שנה מכירה של דואר ישראל של דברים שלא באו לאסוף אותם או עם כתובות שגויות.
האם מותר לקנות במכירה כזאת?

תשובה:
שלום וברכה,

חפץ שנשכח בבית חברו נחשב לאבדה, ואסור למוכרה.

במקרה שלך אני מתאר לעצמי שיש חוזה בדואר ישראל שמתנה מראש שאם לא יהיו דורשים למשלוחים עד זמן מסוים, יוכל הדואר למכור את המשלוחים לטובת עצמם. [ללא חוזה הם לא יסתכנו] ולכן אם יש חוזה שמתנה את תנאי המשלוח [אין לי ידע בזה], אין איסור לקנות מהם.

בהצלחה.

מקורות:
חפץ שהושאר ונשכח חל חובת שמירה ואסור לכלותו, ראה שו”ע סימן שיט, ושו”ת אגרו”מ חו”מ ח”ב סימן נו.

ואם יש חוזה שמתנה את תנאי המשלוח, מותר להם למכור שעל דעת כן נמסר לדואר ישראל.

תם מה הוא אומר כתב:אני לא מבין, אתה קובע את ההלכה ע"פ הכרעת חו"ר הפורום?
אם יהיה רוב להתיר נגמר הסיפור?
???!!!!

מסתמא רק לראות אם רוב אנשים מתייאשים..

מה אם הוצאה לפועל הרב נתן גשטטנר התיר לי

בהנחה שהגוף הקרוי 'חברת הדואר' (חברה ממשלתית, כמדומה) אינו קיים מבחינה הלכתית, הרי שכל עובד מהוה אדם לעצמו.
העובד הראשון שהאבידה נשכחה אצלו נתחייב בשמירת האבידה, אולם לאחמ"כ זה כבר יאוש ושינוי רשות למהדרין, הלוא כן?
נשאר תקנת השוק, אבל בזה אפשר יתכן שאפשר להקל בנידון דידן. ואני כותב לפו"ר, ואם שגיתי יתקנוני היודעים.

אגב הדיון, איך משתתפים במכרז המדובר?

יושב סתר כתב:אגב הדיון, איך משתתפים במכרז המדובר?

נוסעים למחלקת אבידות הארצית של הדואר ברחוב בית הדפוס גבעת שאול, ומבררים אם יש היום מכירה, ואם כן, יושבים שם עם עוד כמה עשרות המעוניינים, והכרוז מרים כל אבידה ומתאר אותה תיאור כללי, ומתחילים להעלות מחירים, המציע האחרון שאף אחד לא העלה מעליו זוכה מיידי וחייב לשלם וליטול.

מקדש מלך כתב:בהנחה שהגוף הקרוי 'חברת הדואר' (חברה ממשלתית, כמדומה) אינו קיים מבחינה הלכתית, הרי שכל עובד מהוה אדם לעצמו.

מה?

בברכה המשולשת כתב:

מקדש מלך כתב:בהנחה שהגוף הקרוי 'חברת הדואר' (חברה ממשלתית, כמדומה) אינו קיים מבחינה הלכתית, הרי שכל עובד מהוה אדם לעצמו.

מה?

זה גוף ששייך למדינה. המדינה הם נכסי ציבור שמנוהלים על ידי חוקים. מי שלא מוכן לקבל את החוקים הללו ולא מסכים לקביעה ש'דינא דמלכותא דינא' רלוונטי כאן (מסיבות שונות, אין כאן המקום. אני לא מביע דעה אישית, אבל ברור שקיימת דעה כזו), עשוי לראות בהם נכסי הפקר ולא יותר.

מקדש מלך כתב:

בברכה המשולשת כתב:

מקדש מלך כתב:בהנחה שהגוף הקרוי 'חברת הדואר' (חברה ממשלתית, כמדומה) אינו קיים מבחינה הלכתית, הרי שכל עובד מהוה אדם לעצמו.

מה?

זה גוף ששייך למדינה. המדינה הם נכסי ציבור שמנוהלים על ידי חוקים. מי שלא מוכן לקבל את החוקים הללו ולא מסכים לקביעה ל'דינא דמלכותא דינא', עשוי לראות בהם נכסי הפקר ולא יותר.

ייש"כ.
יעויין מש"כ בזה הגאון רבי זלמן מנחם קורן, במאמרו "ממלכתיות ישראלית- משמעויות הלכתיות", בעמ' 197: "טענו בשם מרן החזון איש כאילו אמר שלממשלה יש דין של מוכס העומד מאליו, והם כחבורת גזלנים שהשתלטה על הארץ, וכל הקרוי רכוש ממשלה, הרי הוא הפקר על פי דין. וממילא לא מהני רשותם למשגיחי הכשרות למיניהם... והנה על פי מה שציינתי בפנים בעניין דברי החזון איש על דין המלכות ביחס לנוכרים בארץ, ודאי אין מקום לדברים שמסרו בשם החזון איש. שכן פשיטא שגם דין זה שכתב, אינו נוהג אלא במלכות חוקית, ולא במוכס העומד מאליו. אבל באמת ידוע לי כי עיקר הדברים שיוחסו לחזון איש בעניין זה אינם נכונים, ושמע השומע, ולא ידע עומק הדבר. ומקובלני מפי מו"ר הרב דב יפה שליט"א (המשגיח בישיבה בכפר חסידים), אשר היה מבאי ביתו של החזון איש, כי היה עד למעשה שבו פסק החזון איש שהעיקר להלכה כדעת התוספות המובא בר"ן בנדרים, שמלכי ישראל אינם רשאים להטיל מכס וכיוצא בזה, וכן פסק כי מי שנטלו ממנו שלא כדין רשאי לעשות דין לעצמו. (וכן הורה בעניין זה כי בן רשאי לעשות כן במה שנטלו מיד אביו שלא כהלכה). וכל זה איננו נוגע לבעלות הממשלה על חיטים שבממגורותיה. כיוצא בזה שאל גם אחד מידידי את הרה"ג מוהר"ר חיים גרינמן שליט"א, ואמר לו במפורש כי הדין תלוי במחלוקת הנ"ל של הראשונים. וכל זה אינו כפי אותם בעלי שמועות. לפיכך, אף אם השתמש מרן החזון איש בביטוי "כמוכס העומד מאליו", היינו כמוכס ולא מוכס ממש..."

יושב סתר כתב:אגב הדיון, איך משתתפים במכרז המדובר?

עבר זמנו בטל קרבנו.

קוגן כתב:דואר ישראל מקיים מכירה פומבית של חפצים שנשלחו בדואר ולא נדרשו על ידי הנמענים.
האם מותר לקנות ולהשתתף במכירה כזו, או שזה גזל?
לא שמעתי מאנשים דעה ברורה בעניין.
מה דעתכם?

אם יש סימן מי אמר שהבעלים התייאשו ואפילו התייאשו אולי זה ייאוש שלא מדעת,

בן עזאי כתב:

קוגן כתב:דואר ישראל מקיים מכירה פומבית של חפצים שנשלחו בדואר ולא נדרשו על ידי הנמענים.
האם מותר לקנות ולהשתתף במכירה כזו, או שזה גזל?
לא שמעתי מאנשים דעה ברורה בעניין.
מה דעתכם?

אם יש סימן מי אמר שהבעלים התייאשו ואפילו התייאשו אולי זה ייאוש שלא מדעת,

לא אם, אלא וודאי שיש סימן - כתובת הנמען.
ולא מדין ייאוש אתינן עלה להתירא, אלא מדין כל תנאי שבממון קיים.