פורום אוצר החכמה

כב) והנה יש לעיין בהא דקי"ל דקטן עד בן י"ג וקטנה עד בת י"ב ויום א' פטורין מן העונשין. בעבד קטן מה דינו אם לאשה מדמינן לי' ובן י"ב הוי כגדול כיון דלכל מילי ילפינן מאשה או דילמא דבעי י"ג שנים:
ונראה מסברא דבודאי דיינין לי' כתינוק לפמ"ש רמב"ם ז"ל דלענין הקפה אף דאשה אינה בבל תקיף מ"מ עבד ישנו בבל תקיף דהא הטעם דאין לה זקן וזה ל"ש בעבד. א"כ ה"ה לענין זה כיון דהדבר תליא משום בינה יתירה וכמבואר בנדה (דף מה ב) וא"כ עבד לא עדיף מאיש. והנה לפמ"ש האחרונים דגבי בן נח תלוי הכל אם הוא בר דעת אז הוי גדול דלא ניתנו שיעורין לב"נ משא"כ בישראל לא תלוי בדעת ובעי דוקא בן י"ג שנים דהוי בכלל שיעורין שנאמרו למשה מסיני וכמ"ש בתשובת הרא"ש כלל ט"ז יעו"ש. ולפי"ז הא אמרינן בסנהדרין (דף נח ב) עבד מותר באמו וכו' יצא מכלל ב"נ ולכלל ישראל לא בא יעו"ש א"כ נראה דלענין עבד בעינן שיהי' פקח ובר דעת ובן י"ג שנים כחומרת שניהם ועדיין צ"ע:

(וצ"ע לענין שנות גדלות, מי נימא דדינו כאשה שיהא גדול בי"ב שנה כאשה. ושמא שם טעם החלוק בין איש לאשה הוא בטבע בריאתם, ובזה לא שייך להקיש עבד לאשה)

תוכן כתב:עבד כנעני חייב במצות כאשה מדין גזירה שוה.

ההוא דאמר כתב:הרבנים לענין ויהב"י שליט"א, הוכיחו שגדלותו של עבד הינה בי"ג שנה.
וצ"ע, אם נחבר ב' הנחות א' את דברי שו"ת הרא"ש הנודעים, כי מה שקטן ישראל נעשה גדול בן י"ג שנה ויום אחד זהו מהלכה למשה מסיני.
ב' אם נצרף כעת את דברי הרמב"ם שעבד יצא מכלל ב"נ ולכלל ישראל לא בא.
אם כן בפשוטו לא נאמרה בו ההלכה לממ"ס של גדלות בגיל י"ג, דהלא לא נכנס לקדושת ישראל. ואם כן מדוע שגדלותו תהיה תלויה בגיל י"ג.

הוה אמינא כתב:גדלות זה לא מצוה, הוא חייב במצוות כאשה ופטור ממצוות כאיש. אבל מועד הגדלות זה הלמ"מ דין בפנ"ע ולא מצוה ומהיכי תיתי שישנו בזה? אולי בזה נשאר כגוי??

הוה אמינא כתב:

הוה אמינא כתב:גדלות זה לא מצוה, הוא חייב במצוות כאשה ופטור ממצוות כאיש. אבל מועד הגדלות זה הלמ"מ דין בפנ"ע ולא מצוה ומהיכי תיתי שישנו בזה? אולי בזה נשאר כגוי??