מאיר סובל כתב:לענין כתב:מה הבעיה? למה לעשות עסק מלקנות דגים?
או שקונים דגים מוכנים (כגון געפילטע בקופסא או טונה בשימורים) שאז זה באחריות של ההכשר שבודקים דג דג (כמובן אני מדבר על הכשר טוב כמו העדה ושארית. משום מה רוב הדגים הקפואים הם בהכשרים מסויימים ואכמ"ל. ניתן להבין שהתמנון שמצאו בחבילה של דגים קפואים -התמונה שמורה עמדי- היתה מאחד מההכשרים הנ"ל, אשר רוב הקפואים הינם בהשגחתם).
או שהולכים כמו ילדים גדולים לחנות דגים, ומסתכלים בעינים איך הפועלים מכינים את הדג ומורידים את הקשקשים. זה כזה קשה?
כנראה מאז שהיית ילד גדול לא דרכה כף רגלך בחנות דגים.
היום על פי החוק לא מוכרים דגים חיים וטריים, רק קפואים.
ובדיוק על זה הפולמוס.
יש חנויות דגים עם הכשר, ומתברר שהם פשוט משווקים שם דגים קפואים עם הכשר, אבל על מה ההכשר בדגים? שיש על זה חתיכת עור וכל אחד יבדוק מהי...
במחכ"ת לא ירדתי לתחילת דעתו כלל.
נחלק את הדגים הנמכרים לשני סוגים.
1. הנמכרים בצורת קציצות, פילה, וכל כיו"ב, באופן שאי אפשר להכיר את הדג דמעיקרא. במקרה כזה, מעידים העדה ושארית שהם בדקו דג דג מדגים טמאים [צריך לזכור שברשת ששולים את הדגים מן הים יש שם סלט אחד גדול, זה לא הולך שאומרים לרשת 'היום תעלי רק קרפיון'... כך שבחזקה דמעיקרא הכל מעורבב. בדגים פיצפונים כמו אנשובי סרדינים וכיו"ב אין אפשרות טכנית לבדוק דג דג, ולכן ההכשרים הנ"ל אינם מספקים מצורים אלו. בעז"ה נאכלם בגן עדן].
יוצא מן הכלל הוא הטונה הקפואה, שהיא אינה נבדקת על ידי משגיח, אלא דבוק לה חתיכת עור, כדי שכל אחד יוכל לראות את הקשקשים בעצמו [וצריך לשים לב, שזו חתיכת עור מחוברת מעיקרא. לפעמים פשוט תוקעים שם חתיכה תלושה!]
2. הנמכרים שלמים [קפואים, כדבריך, אך שלמים!]. הלקוחות מבקשים מהמוכרים לחתוך/לקלף את הדגים לפי דרישתם. במקרה כזה, מבקשים המדקדקים לראות את סימני הטהרה בעיניהם [אם לקיומי מצות בדיקת סימני טהרה, ואם משום החשש הרחוק שימצא שם דג טמא הדומה לטהור]. לכן, במקרה שהדרישה היא להוריד את העור, לא מזמינים בטלפון ומקבלים משלוח, אלא עומדים בחנות לראות את הקשקשים על גבי העור בטרם יסירוהו הפועלים וישליכוהו לאשפה.
צריך לזכור שבמקרה של דגים טחונים, הנטחנים בחנות גופא, וכמו שמצוי בקרפיון לגעפילטע פיש, ברור שאין משגיח שעבר על זה [ובפרט שהפועלים פעמים הרבה שאינם במני ברית] ולכן גם בכה"ג צריך לעמוד עליהם ולבקש לטחון במקום. כמובן שבזמני לחץ זה לא מתאים כל כך.
אני מקוה שלפחות תפטור אותי מהאשמה שהטלת עלי בראש דבריך