פורום אוצר החכמה

האם מותר להורגו בעלי חיים המציקים ביו״ט, האם יש לומר מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה שלא לצורך.

עד כמה שזכור לי מפורש שעל שחיטה ובישול ועוד מלאכות לא אמרינן מתוך ורק בהוצאה והבערה אמרינן מתוך

כדכד כתב:עד כמה שזכור לי מפורש שעל שחיטה ובישול ועוד מלאכות לא אמרינן מתוך ורקב בהוצאה והבערה אמרינן מתוך

אמרינן. ראה שו"ע סי' תקיח ס"א, ומשנ"ב ס"ק א.


גם אני התלבטתי בשאלת הרב מלבב, ואודה לכל מידע בעניין.

עיינתי במשנ"ב שם כתוב כדברי כת"ר ולא כדבריי יישר כחו שהעמידני על האמת

כדכד כתב:עיינתי במשנ"ב שם כתוב כדברי כת"ר ולא כדבריי יישר כחו שהעמידני על האמת

דבריך הם כדעת הרמב"ם [לדעת רוב המפרשים], והרבו לתמוה עליו מכמה סוגיות.

מלבב כתב:האם מותר להורגו בעלי חיים המציקים ביו״ט, האם יש לומר מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה שלא לצורך.

אני כעת עוסק בסוגיית מתוך ועדיין לא ראיתי דברי הפוסקים, אבל לכאו' שייך לסוגיא בדף כב. בענין כיבוי דליקה וכיבוי נר מפני דבר אחר, שכתבו שם הראשונים [תוס' ורשב"א] דל"א מתוך [שהותר כיבוי בבשרא אגומרי] משום דהוי מכשירין ולכאו' ה"ה כאן. אמנם בדברי הפוסקים [תקי"ד ב'] מתבאר שמותר לכבות הנר על ידי ריבוי פתילות דהוי הבערה (ואף האוסרים הוא מטעם אחר דס"ל דמרבה הפתילות כדי למהר כיבויו הוי מכבה) ונראה דס"ל דהטעם דל"א 'מתוך' בכה"ג הוא משום דל"א 'מתוך' בכיבוי [אולי מטעם שבי' המאירי שם ע"ש].

יושב ירושלים כתב:

מלבב כתב:האם מותר להורגו בעלי חיים המציקים ביו״ט, האם יש לומר מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה שלא לצורך.

אני כעת עוסק בסוגיית מתוך ועדיין לא ראיתי דברי הפוסקים, אבל לכאו' שייך לסוגיא בדף כב. בענין כיבוי דליקה וכיבוי נר מפני דבר אחר, שכתבו שם הראשונים [תוס' ורשב"א] דל"א מתוך [שהותר כיבוי בבשרא אגומרי] משום דהוי מכשירין ולכאו' ה"ה כאן. אמנם בדברי הפוסקים [תקי"ד ב'] מתבאר שמותר לכבות הנר על ידי ריבוי פתילות דהוי הבערה (ואף האוסרים הוא מטעם אחר דס"ל דמרבה הפתילות כדי למהר כיבויו הוי מכבה) ונראה דס"ל דהטעם דל"א 'מתוך' בכה"ג הוא משום דל"א 'מתוך' בכיבוי [אולי מטעם שבי' המאירי שם ע"ש].

לא הבנתי למה ע״י ריבוי פתילות כן אומרים מתוך.

מלבב כתב:

יושב ירושלים כתב:

מלבב כתב:האם מותר להורגו בעלי חיים המציקים ביו״ט, האם יש לומר מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה שלא לצורך.

אני כעת עוסק בסוגיית מתוך ועדיין לא ראיתי דברי הפוסקים, אבל לכאו' שייך לסוגיא בדף כב. בענין כיבוי דליקה וכיבוי נר מפני דבר אחר, שכתבו שם הראשונים [תוס' ורשב"א] דל"א מתוך [שהותר כיבוי בבשרא אגומרי] משום דהוי מכשירין ולכאו' ה"ה כאן. אמנם בדברי הפוסקים [תקי"ד ב'] מתבאר שמותר לכבות הנר על ידי ריבוי פתילות דהוי הבערה (ואף האוסרים הוא מטעם אחר דס"ל דמרבה הפתילות כדי למהר כיבויו הוי מכבה) ונראה דס"ל דהטעם דל"א 'מתוך' בכה"ג הוא משום דל"א 'מתוך' בכיבוי [אולי מטעם שבי' המאירי שם ע"ש].

לא הבנתי למה ע״י ריבוי פתילות כן אומרים מתוך.

הוא אשר אמרתי שמדבריהם נראה שהטעם שלא אומרים מתוך בכיבוי נר מיוחד למלאכת כיבוי [וכמ"ש המאירי שמלאכת כיבוי לא הותרה בבשרא אגומרי כי היא נעשית ממילא ע"ש היטיב], ולכן בריבוי פתילות שהמלאכה היא הבערה שבה אומרים 'מתוך' מותר.

יושב ירושלים כתב:

מלבב כתב:

יושב ירושלים כתב:

מלבב כתב:האם מותר להורגו בעלי חיים המציקים ביו״ט, האם יש לומר מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה שלא לצורך.

אני כעת עוסק בסוגיית מתוך ועדיין לא ראיתי דברי הפוסקים, אבל לכאו' שייך לסוגיא בדף כב. בענין כיבוי דליקה וכיבוי נר מפני דבר אחר, שכתבו שם הראשונים [תוס' ורשב"א] דל"א מתוך [שהותר כיבוי בבשרא אגומרי] משום דהוי מכשירין ולכאו' ה"ה כאן. אמנם בדברי הפוסקים [תקי"ד ב'] מתבאר שמותר לכבות הנר על ידי ריבוי פתילות דהוי הבערה (ואף האוסרים הוא מטעם אחר דס"ל דמרבה הפתילות כדי למהר כיבויו הוי מכבה) ונראה דס"ל דהטעם דל"א 'מתוך' בכה"ג הוא משום דל"א 'מתוך' בכיבוי [אולי מטעם שבי' המאירי שם ע"ש].

לא הבנתי למה ע״י ריבוי פתילות כן אומרים מתוך.

הוא אשר אמרתי שמדבריהם נראה שהטעם שלא אומרים מתוך בכיבוי נר מיוחד למלאכת כיבוי [וכמ"ש המאירי שמלאכת כיבוי לא הותרה בבשרא אגומרי כי היא נעשית ממילא ע"ש היטיב], ולכן בריבוי פתילות שהמלאכה היא הבערה שבה אומרים 'מתוך' מותר.

ומה הסברא שדוקא בכיבוי לא אומרים מתוך?

מלבב כתב:ומה הסברא שדוקא בכיבוי לא אומרים מתוך?

הם לא פירשו, אבל המאירי ז"ל פירש מכיון שלא מצינו שהותרה לצורך או"נ ומה שהותר בבישרא אגומרי הוא ענין אחר [לא הבנתי עד הסוף לכן אצטט את לשונו], וז"ל [שם]:

ואף על פי שהותר הכבוי בבשרא אגומרי אין זה כלום דבבשרא אגומרי לגחלים לוחשות אנו צריכין והכבוי על כרחנו הוא בא אבל כבוי בידים לעולם לא הותר הואיל ואין גוף הכבוי מכשיר האוכל לעולם אלא שמונעו מלהתקלקל וכן אמרו שאין ממתקין את החרדל בגחלת של עץ מפני שהוא מכבה שהרי אין תקון האוכל ומתוקו בא מחמת הכבוי אלא בשביל לחישת הגחלים והוזק חמימותה והכבוי בא מאליו ומתוך כך לא הותר הכבוי אף למכשירי אוכל נפש זו היא שיטתנו

כעת ראיתי להרמ"מ קרפ שאסר הריגת מזיקים ע"פ הראשונים הנ"ל [דלא אמרינן מתוך במכשירין] וצ"ע מה יעשה לדברי הרמ"א בענין ריבוי פתילות.

שחיטה זה "מכשירין"?!

עזריאל ברגר כתב:שחיטה זה "מכשירין"?!

כן, אם לא צריך לגוף הבעל חי רק להסרתו.

עזריאל ברגר כתב:שחיטה זה "מכשירין"?!

יטרח נא כת"ר ויעיין במו"מ מתחילת האשכול וירוה נחת. [או בקיצור: אני לא מדבר על הנושא האם אומרים 'מתוך' כשההיתר שמצינו למלאכה הוא רק במכשירין שהוא סוגיא בפנ"ע, אלא האם אומרים 'מתוך' כדי להתיר לעשות מכשירין].

יישר כח על הקישור.
החידוש המשמעותי שראיתי שם הוא שבס' הנייר הביא בזה פלוגתא וטעם ההיתר שההריגה עצמה יש לו בה צורך כמו שאמר רב נחמן [שבת יב.] אשמען לי קלא דסנוותי.

קראקובער כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=18161

יישר כח!

זכרוני שבספר שלחן שלמה להגרשז צידד להתיר להרוג מסברת מתוך