פורום אוצר החכמה

במקום שיש שם רק ס"ת אחד בשבת הבעל"ט, ואחרי הקריאה של פרשת השבוע צריכין לגלול הס"ת, האם יפסיקו בקריאה של חנוכה קודם, או שיגללו לשל ראש חודש, ורק אח"כ לקריאה של חנוכה ?

לא משנים מתקנת חז"ל לקרוא ר"ח ואח"כ חנוכה.
עיין משנ"ב לגבי ר"ח טבת שחל בחול אם טעו והתחילו לקרוא בשל חנוכה.

מראי מקום בבקשה
יישר כח גדול

סוף סימן תרפד.

אגב אורחא, ואיני יודע אם כאן המקום לכך, אבל מסופרת אפידוזה נאה אודות גבאי שבשבת שקלים היה לו רק ס"ת אחד, ולא ידע איך להתנהג. העיר לו אחד ממתפללי ביהכנ"ס 'מה עושה יהודי כשאין לו 'שקלים'? מ'דרייט' (מגלגלים)!....

עזריאל ברגר כתב:סוף סימן תרפד.

ראיתי
אבל בהערה שם מביאים במשנ''ב מהדורת דרשו מביאים בשם האדר''ת בעובר אורח שדן בשאלה ספציפי זה ודעתו דיקאו של חנוכה תחלה

הצעיר באלפי כתב:

עזריאל ברגר כתב:סוף סימן תרפד.

ראיתי
אבל בהערה שם מביאים במשנ''ב מהדורת דרשו מביאים בשם האדר''ת בעובר אורח שדן בשאלה ספציפי זה ודעתו דיקאו של חנוכה תחלה

אם מישהו יכול לצלם/לסרוק ולפרסם כאן - תע"ב.

עזריאל ברגר כתב:אם מישהו יכול לצלם/לסרוק ולפרסם כאן - תע"ב.

סי' תרפ"ד

בקרו טלה כתב:

עזריאל ברגר כתב:אם מישהו יכול לצלם/לסרוק ולפרסם כאן - תע"ב.

סי' תרפ"ד

יישר כח.
אז יש לנו את האדר"ת מול המשנ"ב ומקורותיו.

וכמובן אותה השאלה קיימת גם בשבת ר"ח אדר בשנה פשוטה.
(במעוברת, ובשר"ח ניסן - פרשת השבוע עומדת בין קריאת ר"ח לקריאת המפטיר)

הצעיר באלפי כתב:

עזריאל ברגר כתב:סוף סימן תרפד.

ראיתי
אבל בהערה שם מביאים במשנ''ב מהדורת דרשו מביאים בשם האדר''ת בעובר אורח שדן בשאלה ספציפי זה ודעתו דיקאו של חנוכה תחלה

במהדורה החדשה של דרשו מביאים גם את דברי השערי אפרים שאומר להדיא לקרוא בראש חודש קודם ולפי סדר תקנת חז"ל.

השבת בבית כנסת באלעד היה להם רק ב' ספרים וקראו בשני את החנוכה קודם, כיון שראו בהמדורה הישנה של דרשו את דברי האדרת ולא ראו מישהו שחולק עליו. הבוקר הגבאי ראה את המהדורה החדשה וראה שיש בזה שיטות.

אברכון כתב:במהדורה החדשה של דרשו מביאים גם את דברי השערי אפרים שאומר להדיא לקרוא בראש חודש קודם ולפי סדר תקנת חז"ל.

ייש"כ
בסוף סעי' עה

זה מגן אברהם מפורש שם בס"ק ה' ואין חולק.
אפילו הט"ז חולק רק כשכבר אמרו את הברכה על הקריאה של חנוכה לפני ר"ח וסובר שבמקרה כזה יקראו קודם חנוכה שלא תהיה ברכה לבטלה, אבל בלי חשש ברכה לבטלה גם הוא מודה למג"א. וכ"כ הביאור הלכה שזה לכו"ע.
והגדרת הדין מבואר שם שאין חשש אין מעבירין על המצוות במקום שכך נתקנה המצווה מגמ' במגילה. ולכן זה דומה לתש"ר ותש"י ולא לטו"ת. ודו"ק.

אברכון כתב:

הצעיר באלפי כתב:

עזריאל ברגר כתב:סוף סימן תרפד.

ראיתי
אבל בהערה שם מביאים במשנ''ב מהדורת דרשו מביאים בשם האדר''ת בעובר אורח שדן בשאלה ספציפי זה ודעתו דיקאו של חנוכה תחלה

במהדורה החדשה של דרשו מביאים גם את דברי השערי אפרים שאומר להדיא לקרוא בראש חודש קודם ולפי סדר תקנת חז"ל.

השבת בבית כנסת באלעד היה להם רק ב' ספרים וקראו בשני את החנוכה קודם, כיון שראו בהמדורה הישנה של דרשו את דברי האדרת ולא ראו מישהו שחולק עליו. הבוקר הגבאי ראה את המהדורה החדשה וראה שיש בזה שיטות.

מה זה לא ראו מישהו שחולק עליו?
המשנ"ב ומקורותיו שציין הרב עזריאל ברגר אינם מאן דאמר?
האדר"ת עצמו מציין שדבררין הם שלא כאבודרהם

זה מה שקורה כאשר פוסקים הלכה ממלקטים...

במקו"א בכתביו לא כותב זאת האדר"ת כהלכה למעשה, אלא כדיוק בלשון הש"ס וע"פ המנהג בזמנם שרק הפותח והמסיים היו מברכים על התורה, ואפי' ע"ז הסיק שלאחר העיון אין לזה קיום.
מצו"ב דבריו שהתפרסמו בקובץ כנסת הגדולה, ונכללו בספר הר המוריה וכו' בהוצאת אהבת שלום. (בהערה הובאו דבריו שבעובר אורח). אמנם יש לציין שהעו"א נדפס כמה שנים אחרי כנה"ג.