פורום אוצר החכמה

בש"ס יש הרבה התייחסויות למעמדם של כותים, וכן של עכו"ם לגבי מצוות שונות.
אבל מה עם הצדוקים? מה דין יינם, שחיטתם, האם ובמה אפשרות לסמוך עליהם ובמה לא... ועוד.
הרי בימי הבית השני זו הייתה כת משמעותית.
מדוע הש"ס לא דן בעניין זה לפחות כמו שדנים על כותים? (או שפספסתי משהו?)

החושב כתב:בש"ס יש הרבה התייחסויות למעמדם של כותים, וכן של עכו"ם לגבי מצוות שונות.
אבל מה עם הצדוקים? מה דין יינם, שחיטתם, האם ובמה אפשרות לסמוך עליהם ובמה לא... ועוד.
הרי בימי הבית השני זו הייתה כת משמעותית.
מדוע הש"ס לא דן בעניין זה לפחות כמו שדנים על כותים? (או שפספסתי משהו?)

מי שאינו מודה בעירוב

אמנם בש"ס ריש חולין איירי בכותי,
אבל ברמב"ם פסק זאת על צדוקים:

פ"ד מהלכות שחיטה הלכה טז:
אֵלּוּ הַצְּדוֹקִין וְהַבַּיְתוֹסִין וְתַלְמִידֵיהֶן וְכָל הַטּוֹעִים אַחֲרֵיהֶן שֶׁאֵינָן מַאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שְׁחִיטָתָן אֲסוּרָה. וְאִם שָׁחֲטוּ בְּפָנֵינוּ הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. שֶׁאֵין אִסּוּר שְׁחִיטָתָן אֶלָּא שֶׁמָּא יְקַלְקְלוּ וְהֵם אֵינָן מַאֲמִינִין בְּתוֹרַת הַשְּׁחִיטָה לְפִיכָךְ אֵינָן נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא קִלְקַלְנוּ.

ובכסף משנה שם:

למדה רבינו ממאי דאוקי אביי מתניתין דהכל שוחטין ואפילו כותי ובישראל עומד על גביו ואף על גב דלא נפקא לן מידי לגבי כותיים דהא אסיקנא שעשאום כעכו''ם גמורים לכל דבריהם מכל מקום נפקא לן לגבי צדוקים וביתוסים דצדוקים וביתוסים לדידן ככותיים קודם שעשאום כעכו''ם דמו.

ועיין מה שהאריך שם במגיד משנה לר' יהודה כלץ.

ובשו"ע יו"ד ב' ט'.

וכן הוא בהגר"א:

"שדינם השתא כמו כותים קודם שגזרו עליהם, כמ"ש בכמה מקומות דצדוקי לא חייש למדרש חכמים וכן כותים. וערש"י בספ"א דע"ז כ"א: ד"ה כותי, וכ"כ הרמב"ם בפ"ו מה' עבדים ה"וושו"ע לקמן סי' רס"ז סמ"ז".

לא הבנתי אם באתם לענות על שאלתי או לחזק אותה...
מדברי חז"ל בכמה מקומות נראה שצדוקים - זו היתה כת די משמעותית (דבר שהצדוקים מודים בו, קובלים עליכם, צדוקים דורשים עד שיהרג הנידון ועוד ועוד). בהתאם לכך הייתי מצפה שמעמדם לגבי דינים שונים יזכה להתייחסות מפורשת (כמו שדנים על מעמדו של עם הארץ, כותי וכו').
אך למעשה יש רק מעט נידונים לגביהם.
בנדה לג: כן דנים האם הם כמו כותים לגבי טומאה או לא אבל עדיין קצת מוזר לי שאין הרבה נידונים לגביהם. האם מחללים עליהם שבת, האם מגעם ביין פוסל ועוד עוד.

לגבי טומאה - כבר הבאת שיש משנה וגמרא ערוכה שהם ככותים וכעמי הארץ.
יינם אינו יין נסך - כפי שנאמר בעירובין שהם מבטלים רשות כיהודי ולא כגוי (הערה: כמדומני שיין מחללי-שבת לא הוזכר בחז"ל).
לגבי הצלה בשבת - משמע ברמב"ם שדינם במיתה בסיף בפרהסיא בלא "עדה ועדים והתראה" (ראה הלכות רוצח ד,י והלכות ממרים ג,ב), והיינו משארז"ל "מורידין ולא מעלין".

החושב כתב:לא הבנתי אם באתם לענות על שאלתי או לחזק אותה...
מדברי חז"ל בכמה מקומות נראה שצדוקים - זו היתה כת די משמעותית (דבר שהצדוקים מודים בו, קובלים עליכם, צדוקים דורשים עד שיהרג הנידון ועוד ועוד). בהתאם לכך הייתי מצפה שמעמדם לגבי דינים שונים יזכה להתייחסות מפורשת (כמו שדנים על מעמדו של עם הארץ, כותי וכו').
אך למעשה יש רק מעט נידונים לגביהם.
בנדה לג: כן דנים האם הם כמו כותים לגבי טומאה או לא אבל עדיין קצת מוזר לי שאין הרבה נידונים לגביהם. האם מחללים עליהם שבת, האם מגעם ביין פוסל ועוד עוד.

אכן שאלתכם קשה.

ואולי כלפי הרבה דינים הם כלולים בדיונים על הכותים קודם שגזרו עליהם [כמו הדוגמא הנ"ל - שחיטתם]. אבל בעניין הגזרות הם ודאי חלוקים [שלא גזרו על פתם...]

א. צריך לזכור שלא מצאנו צדוקים אחרי החורבן, מלבד אולי שרידי שרידים (ויעויין בזה בהרחבה בדוה"ר).
ב. כמדומני שעל יישום דין כותים על צדוקים יש סיכום בתשובת הצי"א על הקראים (ויעויין עוד במה שהביא בזה הגרכ"פ טכורש במאמרו הארוך על הקראים)

לפי שנים רבות, העליתי השערה לחומר הקושיא, שלהבדיל מהכותים שהיו קבוצה המונית וכו', ה'צדוקים' היו פלח קטן ו'אינטלקטואלי' - וככזה משמעותו - אבל לא היו להם גדודי המונים. ומכיוון שכך, שאלות המגע והמו"מ איתם היו פחות נפוצות. אבל אינני בקיא בספרי דברי הימים ההם כדי לפרוך או לתמוך.

אבל אולי אפ"ל בפשטות, שהמשנה המסורה לנו נערכה מחדש אחרי זמן הבית, משעה שכבר נתפזרו ונתפרדו הצדוקים. וא"כ גם משניות ישנות נשנו שוב אודות 'כותים'. ולא שבה ונתעוררה בעיית הצדוקים עד ימי ענן וקראי"ו.

עי בשו"ת מביט סי' לו שדן בהבדלים בין צדוקים לכותים