פורום אוצר החכמה

אדם ששכר מלמד לבנו שילמד עמו או הלך למטפל כנ"ל והסיכום היה מובן שימשיך לסדרת שיעורים, כעת בנו לא מצא חן בעיניו המלמד\המטפל ,לאחר שיעור אחד הודיע הבן לא מעוניין להמשיך אצלו , האם חייב על השיעור הראשון לשלם או שנאמר שזה סוג של היכרות וניסיון ,והניסיון לא צלח.

אם לא אמרו במפורש שזה שיעור ניסיון בחינם - ודאי חייבים לשלם עליו.
ואדרבה, יש שגובים מחיר גבוה יותר על שיעור ניסיון!

אין כאן עניין של מקח טעות או חוסר התאמה?

עובדיה חן כתב:אין כאן עניין של מקח טעות או חוסר התאמה?

אם לא הטעה המלמד/המטפל - אינני רואה מקח טעות, ויש לשלם על השיעור הראשון כמו שמשלמים על "ביקור טכנאי" כשלא הצליח לתקן.

ושים לב, שכל תנאי שבממון קיים, והכל כמנהג המדינה.
וכמדומני שהמנהג פשוט כפי שכתבתי.

לא דומה ביקור טכנאי שאתה משלם על עצם הביקור,משא"כ במפגש היכרות ראשוני לכאורה הוא לא תרם מזמנו ומרצו אלא בדקו את היתכנות שיתוף פעולה וא"כ למה ישלם ע"ז אומנם אכן כן אם יש מנהג המדינה לשלם לכאורה זה כלול בעצם ההזמנה וצריך לשלם

אדרבה, ביקור טכנאי כשהזמינוהו לתקן ולא היה יכול, בעיה שלו. ולא צריכים לשלם לו כלום. כי לא עשה כלל מה שנדרש ממנו.
אלא אם כן התנו בפירוש שאינו יודע מהי הבעיה וגובה על הביקור לזהות מהי הבעיה, גם אם תהיה זו בעיה שאינו יודע לתקנה.

מה שאין כן שיעור ממורה פרטי כשדובר על סדרת שיעורים, אם לא התנו שזה שיעור נסיון, לא שיך לומר על זה "לא הצליח לתקן", מה שנדרש ממנו זהו להעביר שיעור מסויים בחומר לימודי מסויים, וזה מה שעשה! הוא כן הצליח לעשות מה שנדרש ממנו, רק שהבן לא "התחבר" אליו, ולכן אם זה מנהג המקום / הנושא הנלמד / תחום חינוך מיוחד וכדו' רק אז הוי כמו שדברו בפירוש שזה נסיון בלבד, ואם המנהג הוא שעל נסיון בלבד לא משלמים כלום - פטור. ומסברא למה שיהיה כזה מנהג שפטור לגמרי? מה חייב המלמד לבזבז זמנו לחינם??

ואם יש שאלה הרי היא לאידך גיסא לגמרי:
האם חייב רק על השיעור שניתן או על כל סדרת השיעורים!
שהרי בע"ה ששכר פועל או קבלן למלאכה אם חוזר בו באמצע ידו על התחתונה, ויש מקרים שהפועל יכול לומר לו הא קאימנא, תביא לי בן ואלמד איתו, ודורש כל שכרו, שכבר היה ע"ז קנין על ההתחייבות המלאה ע"י תחילת המלאכה.
ואם הפועל [המלמד הפרטי] יכול להשיג לזמן המבוטל תלמיד אחר, זה דין אחד. אבל אם לא יכול למלא את הזמן בשכירות אחרת [ולולא תחילת השכירות ביניהם היה משיג תלמיד אחר וכעת הפסיד כל הזמן או חלקו] זה דין אחר.
וידועה ההלכה המפורשת ב"חלה הנער", ועוד.
ואכמ"ל.