פורום אוצר החכמה

בבית כנסת שאני מתפלל יש אדם שדעתו משובשת עליו, שהשטעלע שלו היא להגיד 'כהנים'.
האם יש משמעות לאמירתו?

בפמ"ג - א"א סימן קכח ס"ק לח כתב וקטן אין מקרא דאין כבוד הציבור וכו'

יישר כוח! משמע דבדיעבד מהני.
השאלה האם ה"ה לשוטה, בזכרוני שקטן עדיפא משוטה, שיש משמעות למעשיו למרות שאינו מקבל עליהם אחריות, דלא כשוטה. יש מקור לדברים?

הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן:

קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו (שֶׁאֵין כָּבוֹד שֶׁל צִבּוּר לִהְיוֹת כְּפוּפִין לְבִרְכָתוֹ, רש"י):

ביקורת תהיה כתב:הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן:

קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו (שֶׁאֵין כָּבוֹד שֶׁל צִבּוּר לִהְיוֹת כְּפוּפִין לְבִרְכָתוֹ, רש"י):

ומה למדנו מזה לעניינינו?

שומע ומשמיע כתב:בבית כנסת שאני מתפלל יש אדם שדעתו משובשת עליו, שהשטעלע שלו היא להגיד 'כהנים'.
האם יש משמעות לאמירתו?

משמע מהתיאור שמדובר בשוטה שאינו גמור ויודע לכוין ולהבין ומצטרף למנין ולזימון ,
ואכן כבוד הציבור הוא שנותנים כבוד לאדם הנזקק לו כ"כ,

ביליצר כתב:

שומע ומשמיע כתב:בבית כנסת שאני מתפלל יש אדם שדעתו משובשת עליו, שהשטעלע שלו היא להגיד 'כהנים'.
האם יש משמעות לאמירתו?

משמע מהתיאור שמדובר בשוטה שאינו גמור ויודע לכוין ולהבין ומצטרף למנין ולזימון ,
ואכן כבוד הציבור הוא שנותנים כבוד לאדם הנזקק לו כ"כ,

שוטה זה דבר מורכב... אני לא בקי בהלכות איך מורים למעשה מי מצטרף למנין. אבל מדובר באדם שאי אפשר לנהל איתו שיחה נורמלית כלל.

בקרו טלה כתב:בפמ"ג (א"א סימן קכח ס"ק לח) כתב וקטן אין מקרא דאין כבוד הציבור.

כמדומה שדבריו אמורים לענין הקראת תיבות הברכה לכהנים, ושמא הקריאה 'כהנים' אפשר שיקראנה קטן אף לכתחלה, וכך מסתבר.
המתחיל במצוה אומרים לו גמור.

שומע ומשמיע כתב:ומה למדנו מזה לעניינינו?

שהשאלה איננה שאלה של מה בכך, שכן הקריאה שקוראים לכהנים לברך ברכת כהנים דבר תורה היא.

וכהנים שמברכים את העם בלא שיקראום לכך, צריך לי עיון טובא אם עשיית המצוה נחותת דרגה מזו שנעשית כהלכתה על ידי קריאה.
דהנה בריש הלכות נשיאת כפים (סימן קכח ס"ג) כתב בשו"ע הרב, שכהן שלא היה בבית הכנסת כשקרא הש"ץ 'כהנים' אינו מחויב כלל לישא כפיו, אלא אם רוצה. משמע שאם הוא נושא את כפיו הרי הוא בגדר 'אינו מצווה ועושה'.
ואילו בסעיף לח כתב: עיר או בית הכנסת שכולה כהנים, אם אין שם אלא עשרה, כולם עולים לדוכן. ואע"פ שאין מי שקורא להם 'כהנים' ואין מי שמקרא אותם – אין בכך כלום, שהקריאה וההקראה אינן מעכבות כלל.
הא כיצד ניישב שני המקראות הללו?

א. זה לא שולחן ערוך הרב אלא ראשונים, יעויין בב"י ריש קכח.

ב. הביאור לכאורה שנשיאת כפים היא מצוה שלא נקבע לה זמן מוגדר מדאורייתא, אבל כיון שצורתה השלימה היא באמירה מוקדמת הרי שלאחר האמירה חשיבא כהגיע זמנה ומי שאינו מקיימה מבטלה.
אבל אין זה עיכוב בגוף צורת המצווה.

אפשר לקרוא יחד עמו, כאילו אתה סתם מתחזן...
כך אני עושה לפעמים כאשר מישהו אומר בקול את כל הנוסח של או"א ברכנו וכו' (כמנהגנו) ואינו מגביה קולו בתיבת כהנים.

עזריאל ברגר כתב:אפשר לקרוא יחד עמו, כאילו אתה סתם מתחזן...
כך אני עושה לפעמים כאשר מישהו אומר בקול את כל הנוסח של או"א ברכנו וכו' (כמנהגנו) ואינו מגביה קולו בתיבת כהנים.

הבעיה היא שאני על הדוכן..
ואסיים בברכתו של ידידנו בברכה המשולשת 'בברכת כהנים באהבה'

שומע ומשמיע כתב:

עזריאל ברגר כתב:אפשר לקרוא יחד עמו, כאילו אתה סתם מתחזן...
כך אני עושה לפעמים כאשר מישהו אומר בקול את כל הנוסח של או"א ברכנו וכו' (כמנהגנו) ואינו מגביה קולו בתיבת כהנים.

הבעיה היא שאני על הדוכן..
ואסיים בברכתו של ידידנו בברכה המשולשת 'בברכת כהנים באהבה'

לא ידעתי/זכרתי שאתה כהן.
אבל אפשר להציע זאת למישהו מהקהל, שיהיה מוכן לעשות עצמו כשוטה כדי שתהיה הקראת הכהנים מפיו של "כשוטה" ולא "שוטה" ממש.
כמובן זאת רק באם יתברר שאכן הוא שוטה.

שומע ומשמיע כתב:א. זה לא שולחן ערוך הרב אלא ראשונים, יעויין בב"י ריש קכח.

ב. הביאור לכאורה שנשיאת כפים היא מצוה שלא נקבע לה זמן מוגדר מדאורייתא, אבל כיון שצורתה השלימה היא באמירה מוקדמת הרי שלאחר האמירה חשיבא כהגיע זמנה ומי שאינו מקיימה מבטלה.
אבל אין זה עיכוב בגוף צורת המצווה.

א. הלשון 'אינו מחויב כלל לישא כפיו אלא אם רוצה' הוא ניסוח של הרב ופרשנות שלו לדברי הראשונים.
מלשון 'משנה ברורה' נראה לכאורה שהבין שכהן שלא נקרא לעלות לדוכן אינו רשאי לעלות,
שכן על דברי המחבר 'אם היה בבית הכנסת כשקורא כהנים' כתב בזה"ל:
דִּבְלָאו הָכִי אֵינוֹ עוֹלֶה, דִּכְתִיב 'אָמוֹר לָהֶם', וּמְתַרְגְּמִינַן 'כַּד יֵימְרוּן לְהוֹן'.

ב. כלומר, ברכה שלא על ידי קריאה שוה במעלתה לברכה על ידי קריאה.

ביקורת תהיה כתב:

שומע ומשמיע כתב:א. זה לא שולחן ערוך הרב אלא ראשונים, יעויין בב"י ריש קכח.

ב. הביאור לכאורה שנשיאת כפים היא מצוה שלא נקבע לה זמן מוגדר מדאורייתא, אבל כיון שצורתה השלימה היא באמירה מוקדמת הרי שלאחר האמירה חשיבא כהגיע זמנה ומי שאינו מקיימה מבטלה.
אבל אין זה עיכוב בגוף צורת המצווה.

א. הלשון 'אינו מחויב כלל לישא כפיו אלא אם רוצה' הוא ניסוח של הרב ופרשנות שלו לדברי הראשונים.
מלשון 'משנה ברורה' נראה לכאורה שהבין שכהן שלא נקרא לעלות לדוכן אינו רשאי לעלות,
שכן על דברי המחבר 'אם היה בבית הכנסת כשקורא כהנים' כתב בזה"ל:
דִּבְלָאו הָכִי אֵינוֹ עוֹלֶה, דִּכְתִיב 'אָמוֹר לָהֶם', וּמְתַרְגְּמִינַן 'כַּד יֵימְרוּן לְהוֹן'.

ב. כלומר, ברכה שלא על ידי קריאה שוה במעלתה לברכה על ידי קריאה.

א. לא הבנתי, הראשונים אומרים שאינו נחשב מבטל עשה, זה אומר שאינו חייב, לא?
ואיך אפשר לומר שאינו רשאי אם יחיד עולה?
ב. היא לא שווה במעלתה, הרב רק כותב שזה לא מעכב כלל.

שומע ומשמיע כתב:א. איך אפשר לומר שאינו רשאי, אם יחיד עולה?
ב. היא לא שווה במעלתה, הרב רק כותב שזה לא מעכב כלל.

א. תמיהה עצומה. בתור כהן עליך לפרכס את הכהן הגדול מראדין.
ב. לשון הרב 'אין בכך כלום' היה קשה לי.

שאלתי ת"ח אחד, ואמר שמסתבר שהלכות שוטה לא אומרות שאין לו דעת כלל אלא הוא שיעור בדעת הנצרכת לחיוב מצוות.
וממילא כל שאת הדיבור הנוכחי הוא מבין יש לזה שם דיבור.
זה הזכיר לי מה ששמעתי מהגרמ"מ פרבשטיין שליט"א שקטן אעפ"י שאינו מחוייב במצוות, כל שנתווסף לו דעת יש לו קצת חיוב. איני זוכר מה ביאר בזה.

אגב אם אפשר לציין גדרי שוטה בזמנינו לכל דיני התורה בפרט לעניני גיטין וקידושין???