פורום אוצר החכמה

כידוע מובא בכתבי האר"י הקדוש שהלילה אינו זמן הראוי למקרא, ורבים עסקו בפרטי הדינים בזה וכו'.
שאלתי היא: האם יש חכמים, במאה השנים האחרונות, שלא חששו כלל לענין זה? (משום שאין לזה מקור ברור ע"פ הנגלה)
אני מחפש חכמים שכתבו כך בספריהם, או שכך נהגו להורות, או שנהגו כך בעצמם.

כמו"כ אשמח למקורות של חכמים, גם מלפני 100 שנים, אם הם כותבים כך במפורש (מצאתי כמה מקורות לחכמים ש'משמע' מדבריהם כך, או 'מוכח' מדבריהם כך, אולם אני מחפש חכמים ש'מפורש' בהם כך)

אינני מחפש מי שהתיר רק תהילים, או רק למי שיימנע בזה מביטול תורה, וכו', אלא אני מחפש מי שהתיר בזה בלי שום מגבלה.
לע"ע מצאתי רק חכם אחד שכתב שהאשכנזים אינם מקפידים בזה.
[אנא, אין ברצוני לדון ולהתפלפל מה בפועל מנהג האשכנזים, אלא רק למצוא מי שנקט שאין בזה כל חשש].

למיטב זכרוני, בספר מנהגי החיד"א (של הרב ראובן עמאר) האריך מאוד והביא כמעט כל מי שכתב על זה.

עזרת כהן לראי"ה קוק סו"ס קלד עמ' קלו

שער הציון סימן רלח
(א) כתב בבאר היטב שאין לקרוא מקרא בלילה, ובפרי מגדים משמע דיכול לקרוא מקרא. ונראה דאפילו להמחמירין לית בזה אסורא, אלא שלכתחלה יותר טוב ללמוד מקרא ביום. ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש שהיה הקדוש ברוך הוא לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה:

עקביה כתב:שער הציון סימן רלח
(א) כתב בבאר היטב שאין לקרוא מקרא בלילה, ובפרי מגדים משמע דיכול לקרוא מקרא. ונראה דאפילו להמחמירין לית בזה אסורא, אלא שלכתחלה יותר טוב ללמוד מקרא ביום. ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש שהיה הקדוש ברוך הוא לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה:

יהושע100, תודה על העזרה. הכרתי את דברי הגראי"ה קוק בעזרת כהן, והם אינם עונים לקריטריון שהצבתי, שהרי הוא אינו מתיר לגמרי קריאת מקרא בלילה.

עקביה, תודה רבה. הכרתי את שעה"צ, ואף הוא אינו מתאים, משום שהוא אינו מתיר זאת לגמרי, ואף דברי הפרמ"ג הנזכרים בו אינם מפורשים [אלא רק "משמע" מהם כך, כפי שדייק בלשונו בעל שעה"צ].

ביומא מבואר שכה"ג בליל יום הכיפורים, אם אינו יודע לדרוש מקריאין לו במקרא.

קו ירוק כתב:ביומא מבואר שכה"ג בליל יום הכיפורים, אם אינו יודע לדרוש מקריאין לו במקרא.

בלילות שבת ויו"ט (ואפי' בליל ששי) אין מניעה ע"פ הקבלה.

כמדומה ברור שקביעה זו בנוגע לליל שבת ויו"ט (וכ"ש ליל ששי) אינה מוסכמת לכולי עלמא,

אך ליל יום הכפורים (וכעין זה בר"ה והושענא רבה) בודאי שונה הוא מכל הלילות, ולילה כיום יאיר (ולכן מתעטפים אז בטלית, אומרים תהלים וי"ג מדות).

אינני מכיר את 'כל העולם', מה שכתבתי הוא ע"פ האר"י בשעה"מ ואתחנן. אריכות ראה ביבי"א ח"ו.

ראה נימוקי אורח חיים (מונקאטש) סי' רלח: "... לא שמענו כלל שיאמרו תהלים בחצי לילה הראשונה, זולת בליל יום כפורים שאומרים אז גם י"ג מדות ומתעטפים בטלית".

[ומנהג חב"ד לומר תהלים גם בלילות ראש השנה, אבל לא כהיתר כללי בכל שבת ויו"ט].

הוא בר פלוגתא של האר"י או אשתמטתיה?

לא למדתי את הסוגיא ויש לעיין באמת. עכ"פ הוא מעיד על מנהג רווח בימיו ובסביבתו, וכמו שכתבתי כן המנהג בחב"ד עד היום. [ועיין עוד בפסקי תשובות סימן רלח שהביא הרבה שעסקו בענין].

ראה: ירחון האוצר, גליון יד. עמוד קמב, הערה טז באריכות.

יישר כוח למגיבים ותודה רבה

א. רבי 'קו ירוק' הביא ראיה מהגמ' יומא בענין יוה"כ, ומכך התפתח דיון זעיר, אך אני ביקשתי שאם מדובר במקור מלפני 100 שנה ויותר אז שיהיה 'מפורש'. ראיות כגון זו שהביא 'קו ירוק' יש הרבה (ראו בשו"ת 'ים הגדול' ויבי"א שדנו בהם), אך אני מחפש מקור "מפורש" [או פוסק מ100 השנים האחרונים, אך אם זה רק "משמע" מדבריו]

ב. רבי 'ישראליק' הפנה למאמר של ר' שמואל ישמח בהאוצר, ושם יש רק סיכום הדעות באחרונים בענין קריאת מקרא אחרי חצות הלילה, ואין זה נוגע לנידון שאני מחפש.

שוב תודה רבה למגיבים ולמסייעים

אשי ישראל כתב:יישר כוח למגיבים ותודה רבה

א. רבי 'קו ירוק' הביא ראיה מהגמ' יומא בענין יוה"כ, ומכך התפתח דיון זעיר, אך אני ביקשתי שאם מדובר במקור מלפני 100 שנה ויותר אז שיהיה 'מפורש'. ראיות כגון זו שהביא 'קו ירוק' יש הרבה (ראו בשו"ת 'ים הגדול' ויבי"א שדנו בהם), אך אני מחפש מקור "מפורש" [או פוסק מ100 השנים האחרונים, אך אם זה רק "משמע" מדבריו]

ב. רבי 'ישראליק' הפנה למאמר של ר' שמואל ישמח בהאוצר, ושם יש רק סיכום הדעות באחרונים בענין קריאת מקרא אחרי חצות הלילה, ואין זה נוגע לנידון שאני מחפש.

שוב תודה רבה למגיבים ולמסייעים

לגבי ליל שישי: מנהג ישיבת כסא רחמים לקרוא כ"ו פסוקים של 'חק לישראל' מיד אחרי תפילת ערבית, ולא מחכים לאחר חצות לילה (כמ"ש כמדומני החיד"א, ועוד חכמים אחרים) שאז יש בו כביכול צד קולא לקרוא מקרא בלילה. אלא קוראים מיד אחרי ערבית, שלא לשבש סדרי הישיבה.
וכן - בליל שישי (ולפעמים בשאר לילות השבוע), לומדים את קריאת התורה בטעמים, וטעמו של הרב הנאמ"ן בזה הוא כי כיון שעיקר הלימוד הוא על מנת לשנן הטעמים, וזה כמעין פירוש (כי הטעמים מפסקים הפסוקים ומועילים להבנתם) וטעמים הם מסורת - ואם כן הרי זה כמעין לימוד תורה שבע"פ, ואמירת פסוקי המקרא נלווית אליו. ולכן יש צד היתר ללמוד בלילה קריאת התורה כשצריך.