האם אסור לישראל להתייחד עם הגוי

[הפשטן]

אחרי שהמכולת נסגרת, צריכים להישאר שם עובד חרדי ועובד ערבי. יש איסור יחוד?

לכאו' אין איסור, וזאת משלושה טעמים:

א. לכאו' משמע להתיר, ממה שפסק רמב"ם איס"ב כב ה:
"אין מוסרין תינוק ישראל לכותי ללמדו ספר וללמדו אומנות, מפני שכולן חשודין על משכב זכור". לכאו' משמע, דדווקא ישראל תינוק, מיהו לגבי ישראל גדול - מישרא שרי שילמד אומנות ביחידות אצל הכותי, וה"ט משום - דכדי שיבואו לדבר עבירה צריכים שניהם להסכים לזה - והלא הישראל הגדול לא יסכים לזה, משום דדווקא הכותים "חשודין על משכב זכור" (כלשון רמב"ם הנ"ל) אבל לא הישראל.

ב. וכן משמע להתיר, ממה שפסק שם הלכה ב:
"לא נחשדו ישראל על משכב זכר ועל הבהמה". לכאו' משמע - כל "זכר" - בין זכר ישראל בין זכר גוי, מדלא חילק.
"לפיכך אין [על הישראל] איסור להתייחד עמהן". לכאו' מיירי, בלהתייחד - עם הבהמה ועם הזכר - המוזכרים למעלה, וא"כ משמע דלישראל מותר להתייחד - עם כל זכר - בין עם זכר ישראל ובין עם זכר גוי.
לפי זה לכאו' משמע, דאע"ג - דהגויים מיהא - כן נחשדו על משכב זכר, מכ"מ לישראל [הגדול] מותר להתייחד עם הזכר הגוי (שכאמור נחשד בזה) משום - דסו"ס כדי שיבואו לדבר עבירה צריכים שניהם להסכים לזה - והלא הישראל [הגדול] לא יסכים שכן "לא נחשדו ישראל על משכב זכר ועל הבהמה" כנזכ"ל.

ב. וכן משמע להתיר, מזה שלכאו' לא מצינו בפוסקים, איסור על הישראל [הגדול האיש לאפוקי מסירת תינוק ולאפוקי אשה] להתייחד עם הזכר הגוי.

ואמנם בש"ע אה"ע כד, הוסיף מדברי עצמו: "ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם הזכר". ומיהו התם לכאו' מיירי בכל זכר - בין ישראל בין גוי, וא"כ אין זה בהכרח עניין לנדו"ד, לגבי יחוד של שני עובדי מכולת - אשר רק אחד מהם יהודי - אחרי שהיא נסגרת, דהא - אם יתברר ששני עובדים יהודים אינם בכלל מה שהוסיף הש"ע מדברי עצמו - אז לכאו' ה"ה אם רק אחד משני העובדים יהודי.

כך נראה לענ"ד לפום ריהטא, אבל אשמח לשמוע את דעת רבנן ותלמידיהון חובשי ספסלי בית המדרש דנן, כי אולי אני טועה בכל זה.

[אוצר החכמה]

בגמרא בריש פ"ב דע"ז מבואר שיש איסור להתייחד עם גוי אבל אין זה מטעם משכב זכור אלא מפני חשש שיהרגנו. ובפוסקים דנו בזה במקום שהמלכות מענישה.

[ידידיה]

יורה דעה קנג.
לשון השו"ע.


לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים מפני שהם חשודים על שפיכות דמים:

סעיף ג עריכה
אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו (ה"ה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו) (טור) היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה (ומ"מ טופלו קצת לימינו) (ר"ן פרק אין מעמידין) ולא ישחה לפניו לעולם. שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך:

הגה: במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת (מרדכי




. נדמה לי שלא נוהגים כיום לחוש לזה, אך מ"מ הדיון מתחיל בהלכה הפסוקה.