האם אסור לישראל להתייחד עם הגוי
פורסם: ד' דצמבר 19, 2018 10:22 pm
אחרי שהמכולת נסגרת, צריכים להישאר שם עובד חרדי ועובד ערבי. יש איסור יחוד?
לכאו' אין איסור, וזאת משלושה טעמים:
א. לכאו' משמע להתיר, ממה שפסק רמב"ם איס"ב כב ה:
"אין מוסרין תינוק ישראל לכותי ללמדו ספר וללמדו אומנות, מפני שכולן חשודין על משכב זכור". לכאו' משמע, דדווקא ישראל תינוק, מיהו לגבי ישראל גדול - מישרא שרי שילמד אומנות ביחידות אצל הכותי, וה"ט משום - דכדי שיבואו לדבר עבירה צריכים שניהם להסכים לזה - והלא הישראל הגדול לא יסכים לזה, משום דדווקא הכותים "חשודין על משכב זכור" (כלשון רמב"ם הנ"ל) אבל לא הישראל.
ב. וכן משמע להתיר, ממה שפסק שם הלכה ב:
"לא נחשדו ישראל על משכב זכר ועל הבהמה". לכאו' משמע - כל "זכר" - בין זכר ישראל בין זכר גוי, מדלא חילק.
"לפיכך אין [על הישראל] איסור להתייחד עמהן". לכאו' מיירי, בלהתייחד - עם הבהמה ועם הזכר - המוזכרים למעלה, וא"כ משמע דלישראל מותר להתייחד - עם כל זכר - בין עם זכר ישראל ובין עם זכר גוי.
לפי זה לכאו' משמע, דאע"ג - דהגויים מיהא - כן נחשדו על משכב זכר, מכ"מ לישראל [הגדול] מותר להתייחד עם הזכר הגוי (שכאמור נחשד בזה) משום - דסו"ס כדי שיבואו לדבר עבירה צריכים שניהם להסכים לזה - והלא הישראל [הגדול] לא יסכים שכן "לא נחשדו ישראל על משכב זכר ועל הבהמה" כנזכ"ל.
ב. וכן משמע להתיר, מזה שלכאו' לא מצינו בפוסקים, איסור על הישראל [הגדול האיש לאפוקי מסירת תינוק ולאפוקי אשה] להתייחד עם הזכר הגוי.
ואמנם בש"ע אה"ע כד, הוסיף מדברי עצמו: "ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם הזכר". ומיהו התם לכאו' מיירי בכל זכר - בין ישראל בין גוי, וא"כ אין זה בהכרח עניין לנדו"ד, לגבי יחוד של שני עובדי מכולת - אשר רק אחד מהם יהודי - אחרי שהיא נסגרת, דהא - אם יתברר ששני עובדים יהודים אינם בכלל מה שהוסיף הש"ע מדברי עצמו - אז לכאו' ה"ה אם רק אחד משני העובדים יהודי.
כך נראה לענ"ד לפום ריהטא, אבל אשמח לשמוע את דעת רבנן ותלמידיהון חובשי ספסלי בית המדרש דנן, כי אולי אני טועה בכל זה.
לכאו' אין איסור, וזאת משלושה טעמים:
א. לכאו' משמע להתיר, ממה שפסק רמב"ם איס"ב כב ה:
"אין מוסרין תינוק ישראל לכותי ללמדו ספר וללמדו אומנות, מפני שכולן חשודין על משכב זכור". לכאו' משמע, דדווקא ישראל תינוק, מיהו לגבי ישראל גדול - מישרא שרי שילמד אומנות ביחידות אצל הכותי, וה"ט משום - דכדי שיבואו לדבר עבירה צריכים שניהם להסכים לזה - והלא הישראל הגדול לא יסכים לזה, משום דדווקא הכותים "חשודין על משכב זכור" (כלשון רמב"ם הנ"ל) אבל לא הישראל.
ב. וכן משמע להתיר, ממה שפסק שם הלכה ב:
"לא נחשדו ישראל על משכב זכר ועל הבהמה". לכאו' משמע - כל "זכר" - בין זכר ישראל בין זכר גוי, מדלא חילק.
"לפיכך אין [על הישראל] איסור להתייחד עמהן". לכאו' מיירי, בלהתייחד - עם הבהמה ועם הזכר - המוזכרים למעלה, וא"כ משמע דלישראל מותר להתייחד - עם כל זכר - בין עם זכר ישראל ובין עם זכר גוי.
לפי זה לכאו' משמע, דאע"ג - דהגויים מיהא - כן נחשדו על משכב זכר, מכ"מ לישראל [הגדול] מותר להתייחד עם הזכר הגוי (שכאמור נחשד בזה) משום - דסו"ס כדי שיבואו לדבר עבירה צריכים שניהם להסכים לזה - והלא הישראל [הגדול] לא יסכים שכן "לא נחשדו ישראל על משכב זכר ועל הבהמה" כנזכ"ל.
ב. וכן משמע להתיר, מזה שלכאו' לא מצינו בפוסקים, איסור על הישראל [הגדול האיש לאפוקי מסירת תינוק ולאפוקי אשה] להתייחד עם הזכר הגוי.
ואמנם בש"ע אה"ע כד, הוסיף מדברי עצמו: "ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם הזכר". ומיהו התם לכאו' מיירי בכל זכר - בין ישראל בין גוי, וא"כ אין זה בהכרח עניין לנדו"ד, לגבי יחוד של שני עובדי מכולת - אשר רק אחד מהם יהודי - אחרי שהיא נסגרת, דהא - אם יתברר ששני עובדים יהודים אינם בכלל מה שהוסיף הש"ע מדברי עצמו - אז לכאו' ה"ה אם רק אחד משני העובדים יהודי.
כך נראה לענ"ד לפום ריהטא, אבל אשמח לשמוע את דעת רבנן ותלמידיהון חובשי ספסלי בית המדרש דנן, כי אולי אני טועה בכל זה.