פורום אוצר החכמה

בשבת האחרונה שאלני בני נר"ו ,האם מותר לקרוא קומיקס [כמובן סיפורי צדיקים]בשבת?
וחילו לשאלה זו מסימן ש"ז שאין לקרוא בכתב המהלך תחת הצורה בשבת,וחמירו בזה האחרונים גבי תמונות רבנים.
אשמח לקבל דעת החברים פה.

כשלמדתי את ההלכות יצא לי שאין להחמיר בקומיקס יותר מאשר כל ספר אחר.
כתב שתחת הצורה היינו שגם הוא אסור כיון שיחד עם הצורה יש כאן תיאור שלם ויש לגזור אוט שטרי הדיוטות, אבל לא חמיר מכל ספר אחר.
והיוצא מזה שאם נתיר כל ספר, הן מטעם שכתוב בלשון הקודש, או שנקל כהפוסקים שלא אסרו קריאה בעינים בלי לקרוא בפה, או שנתיר מטעם עונג שבת, או שמלמד דברי תורה וחכמה (בחלק מהקומיקסים), לא יהיה סיבה לאסור בגלל הצורה.
ולא באתי להוראה ואיני מורה. רק את מחשבתי אני אומר.

יש שרצו לדייק מהמאירי בשבת, שדוקא סיפור ארוך שתחת הצורה בשבת אסורה ,
אבל דברים קצרים מותר דומני שכן ראיתי בשו"ת שערי ציון (בוארון)ואינו לפני כעת .
אשמח אם יעלו דברי המאירי.

לכאורה אם יש בו 'סרך קדושה' יהיה מותר, שבפשטות כתב שתחת התמונה אסור משום דהוי סיפורי מלכים ומלחמותיהם שאסורים בשבת ולא איסור עצמי וממילא כשהסיפור עצמו מותר לקראו בשבת ה"ה כשבא כקומיקס (אאל"ט מביא כעי"ז באורחות שבת מהגריש"א).

שמש כתב:לכאורה אם יש בו 'סרך קדושה' יהיה מותר, שבפשטות כתב שתחת התמונה אסור משום דהוי סיפורי מלכים ומלחמותיהם שאסורים בשבת ולא איסור עצמי וממילא כשהסיפור עצמו מותר לקראו בשבת ה"ה כשבא כקומיקס (אאל"ט מביא כעי"ז באורחות שבת מהגריש"א).

במלחמת דוד וגלית אין סרך קדושה?

שמש כתב:לכאורה אם יש בו 'סרך קדושה' יהיה מותר, שבפשטות כתב שתחת התמונה אסור משום דהוי סיפורי מלכים ומלחמותיהם שאסורים בשבת ולא איסור עצמי וממילא כשהסיפור עצמו מותר לקראו בשבת ה"ה כשבא כקומיקס (אאל"ט מביא כעי"ז באורחות שבת מהגריש"א).

במחילה האיסור משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות אאל"ט.

חשבתי ע"כ כשכתבתי, אבל כך זכור שיצא לי כשלמדתי את הסוגיא. אפ"ל שזו רק דוגמה שרש"י הביא.

עץ תמר כתב:

שמש כתב:לכאורה אם יש בו 'סרך קדושה' יהיה מותר, שבפשטות כתב שתחת התמונה אסור משום דהוי סיפורי מלכים ומלחמותיהם שאסורים בשבת ולא איסור עצמי וממילא כשהסיפור עצמו מותר לקראו בשבת ה"ה כשבא כקומיקס (אאל"ט מביא כעי"ז באורחות שבת מהגריש"א).

במחילה האיסור משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות אאל"ט.

אה"נ ומזה לומדים סיפורי מלכים ומלחמותיהם.
בית יוסף סימן שז: כתב שתחת הצורה וכו' ברייתא שם (קמט.) כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרותו בשבת ופירש"י כגון בני אדם הצרים בכותל חיות משונות או דיוקנאות של בני אדם של מעשים כגון מלחמות דוד וגלית וכותבין זה צורת פלוני וזו דיוקן פלוני ונראה דטעמא משום דהוי שטרי הדיוטות.

כתבו התו' בפרק כל כתבי (קטז:) דאותן מלחמות הכתובות בלשון לעז נראה לרבי' יהודה דאסור לעיין בהם דלא גרע מכתב שתחת הצורה וכו' וכיוצא בזה כתב הרא"ש בפרק שואל בשם ה"ר יונה וז"ל והלין דכתבי מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק אסור לקרותו בשבת.

כתב הרמב"ם בפי' המשנה פרק שואל שאסור ללמוד בשבת וביום טוב זולת בספר הנבואות ופירושיהן ואפילו היה אותו ספר בחכמה מן החכמות וכתבו ה"ה בפכ"ג וכ"נ ממ"ש הר"ן בפרק כל כתבי בשם הרז"ה מאחר שפסק מנהג הראשונים שהיו נוהגים לדרוש בכל שבת ושבת עד זמן סעודה אין לנו למנוע עצמנו מלקרות בכל כתבי הקודש ובכל ספר שיש בו סרך קדושה כל היום כולו עד כאן משמע דדוקא בכתבי הקודש או ספר שיש בו סרך קדושה קורין אבל לא בספר שאין בו סרך קדושה אבל מדברי הרשב"א נראה שמותר ללמוד בספרי החכמות בשבת...

בכה"ח ומשנ"ב הובא הטעם של שטרי הדיוטות.

ברור שזה הטעם רק שהשתלשלות הלימוד היא שמשום שטרי הדיוטות אסרו קריאת כתב שתה"צ ומזה למדו שאם זה אסור ה"ה לספורי מלחמות. וא"כ משמע שכמו שספורי מלחמות שרי כשיש סרך קדושה (או עונג שבת ושאר הטעמים להיתר) ה"ה לכתב שתה"צ.

אם כב' יואיל להביא דברי הגריש"א אשמח.

שמעתי מפוסק ותיק ש'כתב המהלך תחת הצורה' אסור בקריאה לא מפני שיש משהו מיוחד בכתב שתחת הצורה, אלא מפני שבזמן שהכתיבה היתה קשה ויקרה מיעטו בכתיבת חול, אלא השקיעו בכתיבה בעיקר לענייני דת, חשבונות, וכדו', אך ספרי חולין היו מועטים ביותר, וממילא 'כתב המהלך תחת הצורה' הוא פשוט דוגמא מצויה לכתב של דברי חול שאין צורך בקריאתו.
וממילא כשהנושא הוא קדש - כגון כתב תחת תמונה של עמוד עירוב עקום המבאר מה רואים שם - אינו בכלל, ומאידך - קריאת ספרי חול היא גופא בכלל 'כתב המהלך תחת הצורה'.
והביא לזה ראיה מדברי התוס' בפרק כל כתבי (שבת קט"ז: ד"ה וכ"ש): "ומיהו אותן מלחמות הכתובין בלע"ז נראה לרבינו יהודה דאסור לעיין בהן דלא גרע מהא דתניא בפרק שואל כתב שתחת הצורה והדיוקנאות אסור לקרות בהן בשבת" - הרי שלא העלו על דעתם שהאיסור בכתב המהלך מתחת הצורה נגרם מחמת הצורה.

אמנם באורל"צ אסר לקרוא גם שם רחוב כמדומני

עץ תמר כתב:אמנם באורל"צ אסר לקרוא גם שם רחוב כמדומני

ששם אין צורה

לתומי הבנתי שכתב שתחת הצורה פי' תחת פסל או אנדרטא והתוכן הוא תיעוד הצורה וכדו',
ולא דומה לקומיקס שכתוב בו סיפור בפנ"ע כספר רגיל וליד הכתב יש ציור פשוט להמחשה.

בספר פיה פתחה בחכמה ח"ג יש בזה תשובה מהגאון בעל מחזה אליהו שליט"א סי' ה' אות ט"ו וכתב שם להתיר דאין בזה שאלה משום כתב שתחת הדיוקן עיי"ש

הוה אמינא כתב:לתומי הבנתי שכתב שתחת הצורה פי' תחת פסל או אנדרטא והתוכן הוא תיעוד הצורה וכדו',
ולא דומה לקומיקס שכתוב בו סיפור בפנ"ע כספר רגיל וליד הכתב יש ציור פשוט להמחשה.

צריך ראיה לכזו השעהרה

הוה אמינא כתב:לתומי הבנתי שכתב שתחת הצורה פי' תחת פסל או אנדרטא והתוכן הוא תיעוד הצורה וכדו',
ולא דומה לקומיקס שכתוב בו סיפור בפנ"ע כספר רגיל וליד הכתב יש ציור פשוט להמחשה.

מה זאת אומרת? הלא הכיתוב שבקומיקס ממש מפרש את המצוייר בתמונה.

נ"ל לפרש דברי הו"א כך.
בצילום כגון תמונה של הגרשז"א בלי הכיתוב לא תדע מי זה.
משא"כ בקומיקס גם בלי כיתוב מובן הסיפור וזה בחינת תוספת בהירות.

יואל שילה כתב:שמעתי מפוסק ותיק ש'כתב המהלך תחת הצורה' אסור בקריאה לא מפני שיש משהו מיוחד בכתב שתחת הצורה, אלא מפני שבזמן שהכתיבה היתה קשה ויקרה מיעטו בכתיבת חול, אלא השקיעו בכתיבה בעיקר לענייני דת, חשבונות, וכדו', אך ספרי חולין היו מועטים ביותר, וממילא 'כתב המהלך תחת הצורה' הוא פשוט דוגמא מצויה לכתב של דברי חול שאין צורך בקריאתו.
וממילא כשהנושא הוא קדש - כגון כתב תחת תמונה של עמוד עירוב עקום המבאר מה רואים שם - אינו בכלל, ומאידך - קריאת ספרי חול היא גופא בכלל 'כתב המהלך תחת הצורה'.
והביא לזה ראיה מדברי התוס' בפרק כל כתבי (שבת קט"ז: ד"ה וכ"ש): "ומיהו אותן מלחמות הכתובין בלע"ז נראה לרבינו יהודה דאסור לעיין בהן דלא גרע מהא דתניא בפרק שואל כתב שתחת הצורה והדיוקנאות אסור לקרות בהן בשבת" - הרי שלא העלו על דעתם שהאיסור בכתב המהלך מתחת הצורה נגרם מחמת הצורה.

דפח"ח, זה כעין מה שכתבתי לעיל.

עץ תמר כתב:נ"ל לפרש דברי הו"א כך.
בצילום כגון תמונה של הגרשז"א בלי הכיתוב לא תדע מי זה.
משא"כ בקומיקס גם בלי כיתוב מובן הסיפור וזה בחינת תוספת בהירות.

לולא דבריו הוה אמינא לפרש את ההוה אמינא של הוה אמינא כך:

אנדרטאות ופסלים וצורות יש תחתם כיתוב המתעד שזה מלך פלוני שמלך משנת פלונית ועד שנת פלונית ולחם מלחמות אלו ואלו...
וזה כתב שתחת הצורה שנאסר.
כי יש שם מידע "תיעודי".

וכל זה לא שייך בציורי הספרים, בין בקומיקס ובין שלא בקומיקס. וציור בספר לא נחשב "צורה" והכיתוב שלו אינו "כתב שתחת הצורה" משום פנים.

וכמובן שאם זו אינה ההבנה הנכונה ומבואר באחד מהראשונים או הפוסקים להיפך בטלה דעתי מעיקרא ולמפרע. השאלה היא היכן כתוב שלא כך?

ב"ה
קצת פלא שמדברים מבחינת כתב שתחת הצורה, ולא על עצם הקריאה.
הרי אם בספר אין שם אלא סיפורי מלחמות וכדומה, שאינו דברי קדושה ומוסר אסור לקרוא בשבת וכדאיתא בסימן ש"ז. ואמנם יש דעה שהותר משום עונג שבת אבל דחוה כל האחרונים כמבואר במ"ב.
ואם מדובר בספר שיש בו דברי קדושה, לא נראה שנאסר משום כתב שתחת הצורה ופשוט למעיין, שאין גזירה לא משום שטרי הדיוטות ולא דומה לכך בדברים יש בהם קדושה.

נזרכתי שגם בירחון אור ישראל יש מאמר ארוך בזה ואיני יודע עכשיו באיזה חוברת הוא

באופן כללי, בכל הנושא הזה של גזירת שטרי הדיוטות בקריאת ספרים וקומיקסים, אני מתלבט, אם נניח שביחס לילדים אכן ניתן לסמוך על ההיתרים השונים ולאפשר להם לקוראם בשבת, האם מבוגר/ת יכול/ה להקריא להם?
כלומר- התינח אבי המשפחה הוא יכול להימנע מלקרוא ספרי קריאה וק''ו קומיקסים בשבת, אבל מה תעשה נוות ביתו? וכי נאסור עליה להקריא לילדים ספרים/קומיקסים בשבת קודש? האם יש מקום לומר שעד כמה שלילדים יש להקל, אזי גם יהיה מותר למבוגר/ת להקריא להם?

עץ תמר כתב:נ"ל לפרש דברי הו"א כך.
בצילום כגון תמונה של הגרשז"א בלי הכיתוב לא תדע מי זה.
משא"כ בקומיקס גם בלי כיתוב מובן הסיפור וזה בחינת תוספת בהירות.

אני לא חושב שזה נכון. אתה לא תבין את עלילת הסיפור שבתמונות לולא הכיתוב המבאר אותן. עכ''פ בדר''כ זה כך.
נסה לקרוא קומיקס בלי הכיתובים ותראה אם אתה מבין את המתרחש ואת המתואר בתמונות.

-

לא לזה כוונתי אלא היה מאמר מיוחד לזה משנת תשע"ו ולהלאה ואינו תח"י כעת

עץ תמר כתב:אמנם באורל"צ אסר לקרוא גם שם רחוב כמדומני

משום שהוא גופא שטרי הדיוטות; וכ"כ הגרשז"א זללה"ה.

באורחות שבת ח"ב עמוד שצז בהערות מביא סברה שמתוכה אולי יש מקום להתיר קומיקס הבאים ללמד דברי קדושה, כגון סיפורי צדיקים ומידות טובות.