פורום אוצר החכמה

רמב"ם הלכות שבת פ"א
הלכה ו
עשה מעשה ונעשית בגללו מלאכה שודאי תעשה בשביל אותו מעשה אע"פ שלא נתכוין לה חייב, שהדבר ידוע שאי אפשר שלא תעשה אותה מלאכה, כיצד הרי שצרך לראש עוף לשחק בו לקטן וחתך ראשו בשבת אע"פ שאין סוף מגמתו להריגת העוף בלבד חייב שהדבר ידוע שאי אפשר שיחתוך ראש החי ויחיה אלא המות בא בשבילו וכן כל כיוצא בזה.

הלכה ז
כל העושה מלאכה בשבת אף על פי שאינו צריך לגופה של מלאכה חייב עליה, כיצד הרי שכבה את הנר מפני שהוא צריך לשמן או לפתילה כדי שלא יאבד או כדי שלא ישרף או כדי שלא יבקע חרש של נר חייב, מפני שהכיבוי מלאכה והרי נתכוין לכבות ואע"פ שאינו צריך לגוף הכבוי ולא כבה אלא מפני השמן או מפני החרש או מפני הפתילה הרי זה חייב, וכן המעביר את הקוץ ארבע אמות ברשות הרבים או המכבה את הגחלת כדי שלא יזוקו בהן רבים חייב ואע"פ שאינו צריך לגוף הכבוי או לגוף ההעברה אלא להרחיק ההזק הרי זה חייב וכן כל כיוצא בזה. השגת הראב"ד כל העושה מלאכה בשבת אע"פ שאינו צריך לגופה של מלאכה חייב עליה. א"א ר"ח ז"ל פסק כר"ש שהוא פוטר מדאמרינן פרק נוטל רבא כר"ש ס"ל דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה.

במה שונה הלכה ז' מפסיק רישיה שבהלכה ו?

בה"ו מיירי שכונתו לעשיית מעשה סתם המביא בודאות למלאכה. בה"ז מדובר שמתכוון בהדיא לעשיית מלאכה (אלא שאינו צריך לגוף עשייתה).

כרמי שלי כתב:בה"ו מיירי שכונתו לעשיית מעשה סתם המביא בודאות למלאכה. בה"ז מדובר שמתכוון בהדיא לעשיית מלאכה (אלא שאינו צריך לגוף עשייתה).

אבל מי שלוקח עוף וקוצץ את ראשו בשביל הקטן ואין צריך לגוף המלאכה דומה ממש למי שמכבה את האש ואין צריך לגוף המלאכה. איך אפשר לחלק ביניהם מבחינה מעשית? איך אפשר לומר שפסיק רישיה לא מתכוון והמכבה את הנר מתכוון לכך כששניהם למעשה באותו מסלול בדיוק עושים את אותה עבירה? (לשם המחשה אפשר לומר שכיבה את הנר כדי לתת לילד לשחק בו. מה ההבדל?)

א. זו לא קושיא על הרמב"ם. זאת השאלה הידועה שנידונה בריבוי ספרים מהו ההבדל בין דבר שאינו מתכוון לבין מלאכה שאינה צריכה לגופה.
ב. אכן י"א שפס"ר דלא ניחא ליה הוא מלאכה שא"צ לגופה, שלדעת הרמב"ם חייב.

סליחות כתב:

כרמי שלי כתב:בה"ו מיירי שכונתו לעשיית מעשה סתם המביא בודאות למלאכה. בה"ז מדובר שמתכוון בהדיא לעשיית מלאכה (אלא שאינו צריך לגוף עשייתה).

אבל מי שלוקח עוף וקוצץ את ראשו בשביל הקטן ואין צריך לגוף המלאכה דומה ממש למי שמכבה את האש ואין צריך לגוף המלאכה. איך אפשר לחלק ביניהם מבחינה מעשית? איך אפשר לומר שפסיק רישיה לא מתכוון והמכבה את הנר מתכוון לכך כששניהם למעשה באותו מסלול בדיוק עושים את אותה עבירה? (לשם המחשה אפשר לומר שכיבה את הנר כדי לתת לילד לשחק בו. מה ההבדל?)

החותך את ראש העוף בשביל הקטן - אינו צריך למלאכה כלל, מצידו שהעוף יישאר חי (אך כמובן אי"ז אפשרי).
המכבה נר - אכן מתכוון למלאכת הכיבוי עצמה (אך אין לו צורך בה כשלעצמה).

כרמי שלי כתב:

סליחות כתב:

כרמי שלי כתב:בה"ו מיירי שכונתו לעשיית מעשה סתם המביא בודאות למלאכה. בה"ז מדובר שמתכוון בהדיא לעשיית מלאכה (אלא שאינו צריך לגוף עשייתה).

אבל מי שלוקח עוף וקוצץ את ראשו בשביל הקטן ואין צריך לגוף המלאכה דומה ממש למי שמכבה את האש ואין צריך לגוף המלאכה. איך אפשר לחלק ביניהם מבחינה מעשית? איך אפשר לומר שפסיק רישיה לא מתכוון והמכבה את הנר מתכוון לכך כששניהם למעשה באותו מסלול בדיוק עושים את אותה עבירה? (לשם המחשה אפשר לומר שכיבה את הנר כדי לתת לילד לשחק בו. מה ההבדל?)

החותך את ראש העוף בשביל הקטן - אינו צריך למלאכה כלל, מצידו שהעוף יישאר חי (אך כמובן אי"ז אפשרי).
המכבה נר - אכן מתכוון למלאכת הכיבוי עצמה (אך אין לו צורך בה כשלעצמה).

יישר כוח!