פורום אוצר החכמה

מה המקורות לכך שסעודה רביעית היא סעודת דוד המלך
בברכה.

טעמי המנהגים שבת, אות תכה; ליקוטי מהרי"ח בשם סידור רבי שבתי מרשקוב.

עיין בדברי חנה שבבראשית רבה מא ד איתא מצאתי דוד עבדי היכן מצאתיו בסדום נראה לרמז שתיבת סדם ר״ת סעודה דדוד מלכא וז״ש מצאתי דוד עבדי והיכן בסד״ם שדוד נמצא בסעודה זו שנקראת על שמו

ד"א מה המקור למנהג לבשל תבשיל לאחר השבת לסעודה זו.

תודה רבה מרתק!!

תבשיל חדש מופיע בפוסקים. עיין כף החיים הרבה עניינים מדהימים

עובדיה חן כתב:ד"א מה המקור למנהג לבשל תבשיל לאחר השבת לסעודה זו.

גמ' שבת בסוגייא דסעודת מוצ"ש ר' אבהו הוו עבדין ליה באפוקי שבתא עגלא תילתא ומעשה שהציע בנו לשמור כוליא מע"ש ולא לשחוט עיגלא תילתא במיוחד ואכליה אריא ומכאן למדו הפוסקים שיש ענין בבישול תבשיל מיוחד למוצ"ש (אבל אין חיוב שהרי א"צ אלא לכזית)

ראיתי שמובא [לצערי איני זוכר כעת] שאחרי שנודע לדוד המלך ע"ה שעתיד למות בשבת, מאז אותה ידיעה, כל שבת שעברה עליו עשה סעודה במוצ"ש משום שמחה ולכן נקראת סעודת דוד המלך.

אוהב אוצר כתב:ראיתי שמובא [לצערי איני זוכר כעת] שאחרי שנודע לדוד המלך ע"ה שעתיד למות בשבת, מאז אותה ידיעה, כל שבת שעברה עליו עשה סעודה במוצ"ש משום שמחה ולכן נקראת סעודת דוד המלך.

כך מובא פה:

יאיר כתב:טעמי המנהגים שבת, אות תכה; ליקוטי מהרי"ח בשם סידור רבי שבתי מרשקוב.

מחילה.

אדרבה, פירטת מה שהשמטתי בטעות.

-

יאיר כתב: ליקוטי מהרי"ח בשם סידור רבי שבתי סופר.

בליקוטי מהרי"ח כתב זאת בשם סידור רבי שבתי.
לא בדקתי אבל ברור שכוונתו לסידור רבי שבתי מרשקוב, ולא ר"ש סופר.
הגאון ויקיפדיה אינו מושלם

כוונת הליקוטי מהרי"ח הי' רק לריש דבריו עיי"ש

יישר כח! תיקנתי גם פה וגם שם.

כעת אתקן גם.

צ"ל: "דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא"

אם שלוש סעודות בשבת מכוונים כנגד אברהם יצחק ויעקב - מציינים גורי האר"י - אברהם מציל מדינה של גיהינום,
יצחק מציל מחבלי משיח,
ויעקב ממלחמת גוג ומגוג,
הרי סעודה רביעית, היא סעודת מלווה מלכא,
כוונת נגד דוד מלכא משיחא,
ובזכותו ינצל מחיבוט הקבר.

לפי כתבי האר"י יש לבצע בסעודה זו על שתי ככרות:
"אחר הבדלה במוצאי שבת מסדר שולחנו עם שתי ככרות,
ולא נקיט בידיה אלא חדא,
ואומר דא היא סעודתיה דדוד מלכא".

והדברים מובאים ע"י בעל "חמדת ימים" המספר על רבו:
"ומורי ז"ל היה נוהג לבצע בסעודה זו בפרוסה,
בבחינת דוד סוד המלכות, לחם עוני כידוע",
וכן בסידור רבי שבתי מרשקוב וכו'.

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mah ... lave-2.htm
[מאמר על 'מלוה מלכה' מאת ר' בצלאל לנדוי]

בספר אוצר כל מנהגי ישורון (לרבי אברהם אליעזר הירשאוויץ. י"ל בלבוב בשנת תרצ') הקשה, מדוע סעודת מלוה מלכה במוצאי שבת קוראים, דא היא סעודתא דדוד מלכא, הלא כוונת הסעודה במוצאי שבת לכבוד השבת, ומה שייכות יש לסעודת מוצ"ש עם מלכנו דוד? וביאר, לפי שמלכנו דוד התפלל (תהלים לט' ה'): הודיעני ה' קיצי. והקב"ה אמר לו בשבת תמות. ולכן אם עבר השבת היה מלכנו דוד וכל בני ביתו בשמחה רבה ועשו סעודה גדולה בכל מוצאי שבת. ובלתי ספק כל בני ישראל שמחו עמו, ואז היה מורגל בפיהם לקרוא את סעודת מוצאי שבת: דא היא סעודת מלכנו דוד, ועל כן עוד היום אנו נוהגים לקרוא סעודה זאת על שם מלכנו דוד, ודוד מלך ישראל חי וקיים.

ענין מלוה מלכה במוצ"ש מוזכר בגמ'.
סעודת מלוה מלכה כסעודת דוד מוזכר בפע"ח
בחסד לאלפים בשם הזוהר דמי שלא מקיים סעודה רביעית כאילו לא קיים סעודה שלישית וכפי חיפושי לא נמצא מפורש זה בזוהר שלפנינו.
שאלתי אם עצם ענין שייכות מוצאי שבת לדוד, או עכ"פ ענין סעודת מוצאי שבת, או עכ"פ ענין של לוית המלכה רמוז או מוזכר באיזה מקום בזוהר.