פורום אוצר החכמה

האם הרמב"ם הזכיר את הדין הזה במשנה תורה?
"המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני עכו"ם מפני לסטים מפני רוח רעה ואם בשביל החולה שיישן פטור"?
אם השמיט דין זה, מדוע נהג כך?

מפני שהוא פסק כר' יהודה שמלאכה שאין צריכה לגופה חייב.

שומע ומשמיע כתב:מפני שהוא פסק כר' יהודה שמלאכה שאין צריכה לגופה חייב.

זה הסיפא.
ואת הרישא פסק בתחילה - שכל פיקו"נ דוחה שבת.

שומע ומשמיע כתב:מפני שהוא פסק כר' יהודה שמלאכה שאין צריכה לגופה חייב.

עי' בפי' המשנה שם ותראה שדעתו שזה מותר לכתחילה.

סליחות כתב:

שומע ומשמיע כתב:מפני שהוא פסק כר' יהודה שמלאכה שאין צריכה לגופה חייב.

עי' בפי' המשנה שם ותראה שדעתו שזה מותר לכתחילה.

להדיא רק על חולה שיישן.

שומע ומשמיע כתב:

סליחות כתב:

שומע ומשמיע כתב:מפני שהוא פסק כר' יהודה שמלאכה שאין צריכה לגופה חייב.

עי' בפי' המשנה שם ותראה שדעתו שזה מותר לכתחילה.

להדיא רק על חולה שיישן.

ומה לגבי הראשונים פטור אבל אסור? אם כן, עדיין השאלה במקומה עומדת מדוע השמיט דין זה?
ולעצם העניין אם פטור אבל אסור או מותר לכתחלה בדעת הרמב"ם נחלקו האחרונים. יש אומרים שפטור אבל אסור (ר' לדוגמה חישוקי חמד עמ' תסב) ויש אומרים שמותר לכתחלה (ר' לדוגמה עמק הלכה -א עמ' 209). אבל כמדומני לומר שלא הביא הלכה זאת מפני שפסק כרבי יהודה שמלאכה שאין צריכה לגופה חייב, זה כבר חידוש שלא מצאנו לו חברים.

סליחות כתב:

שומע ומשמיע כתב:

סליחות כתב:

שומע ומשמיע כתב:מפני שהוא פסק כר' יהודה שמלאכה שאין צריכה לגופה חייב.

עי' בפי' המשנה שם ותראה שדעתו שזה מותר לכתחילה.

להדיא רק על חולה שיישן.

ומה לגבי הראשונים פטור אבל אסור? אם כן, עדיין השאלה במקומה עומדת מדוע השמיט דין זה?
ולעצם העניין אם פטור אבל אסור או מותר לכתחלה בדעת הרמב"ם נחלקו האחרונים. יש אומרים שפטור אבל אסור (ר' לדוגמה חישוקי חמד עמ' תסב) ויש אומרים שמותר לכתחלה (ר' לדוגמה עמק הלכה -א עמ' 209). אבל כמדומני לומר שלא הביא הלכה זאת מפני שפסק כרבי יהודה שמלאכה שאין צריכה לגופה חייב, זה כבר חידוש שלא מצאנו לו חברים.

לא הבנתי מה שייך פה חידוש. הרמב"ם בפירוש המשנה שהפנית אליו כותב בפירוש שהמשנה כר' שמעון, והוא פוסק כר' יהודה.
יש לך אפשרות אחרת מה הרמב"ם יכל לפסוק?

שומע ומשמיע כתב:

סליחות כתב:

שומע ומשמיע כתב:

סליחות כתב:

שומע ומשמיע כתב:מפני שהוא פסק כר' יהודה שמלאכה שאין צריכה לגופה חייב.

עי' בפי' המשנה שם ותראה שדעתו שזה מותר לכתחילה.

להדיא רק על חולה שיישן.

ומה לגבי הראשונים פטור אבל אסור? אם כן, עדיין השאלה במקומה עומדת מדוע השמיט דין זה?
ולעצם העניין אם פטור אבל אסור או מותר לכתחלה בדעת הרמב"ם נחלקו האחרונים. יש אומרים שפטור אבל אסור (ר' לדוגמה חישוקי חמד עמ' תסב) ויש אומרים שמותר לכתחלה (ר' לדוגמה עמק הלכה -א עמ' 209). אבל כמדומני לומר שלא הביא הלכה זאת מפני שפסק כרבי יהודה שמלאכה שאין צריכה לגופה חייב, זה כבר חידוש שלא מצאנו לו חברים.

לא הבנתי מה שייך פה חידוש. הרמב"ם בפירוש המשנה שהפנית אליו כותב בפירוש שהמשנה כר' שמעון, והוא פוסק כר' יהודה.
יש לך אפשרות אחרת מה הרמב"ם יכל לפסוק?

הנה המשנה:
המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני עובדי כוכבים מפני לסטים מפני רוח רעה ואם בשביל (ונ"א מפני) החולה שיישן פטור כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב ורבי יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם:

והנה מה שכותב הרמב"ם:
[ה] רוח רעה, קורין לכל מיני "אלמאלנכ'וליאת", ויש מהן מין שהחולה בורח ויוצא מגדרו כשרואה אור או כשהוא נמצא בין בני אדם, וימצא נחת רוח ותשקוט נפשו בחושך ובבדידות ובמקומות השוממין, וזה מצוי הרבה בבעלי המרה. ותקון משנה זו כך מפני גוים מפני לסטים מפני רוח רעה פטור ואם בשביל החולה שיישן מותר. ואמר פטור במקום מותר מפני שהדין בסוף המשנה חייב ואי אפשר שיעבור מדין מותר לדין חייב. וזה החולה הוא חולה שיש בו סכנה, ובתנאי שאי אפשר להעבירו למקום אחר ולא להסתיר את האור ממנו.

ואמרו כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב, כל זה לדעת ר' יהודה שאומר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה, ולפיכך אומר שהוא חייב ואע"פ שאינו מתכוין לעצם כבוי הנר אלא כדי שלא ישרף החרס של נר או כדי שלא יכלה השמן או הפתילה. ור' יוסי אומר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה, ולפיכך הוא פוטר בכולן חוץ מן הפתילה, ובתנאי שיתכוין להבהב מה שנשרף ממנה כדי שתאיר כשתודלק פעם שניה אור יפה. ולפיכך נעשית מלאכה שצריכה לגופה. ואין הלכה כר' יוסי.

היכן "הרמב"ם בפירוש המשנה שהפנית אליו כותב בפירוש שהמשנה כר' שמעון, והוא פוסק כר' יהודה."?

צודק, סליחה.

שומע ומשמיע כתב:צודק, סליחה.

ייש"כ.

צריך להבין מדוע פטור לפי הרמב"ם, ואולי אז נבין מדוע השמיטו במשנה תורה.

יש שני הסברים בראשונים. או שהרישא היא משום פיקוח נפש, או שזה שתי משניות והראשונה היא כר"ש. כנראה הרמב"ם כפירוש השני.

שומע ומשמיע כתב:יש שני הסברים בראשונים. או שהרישא היא משום פיקוח נפש, או שזה שתי משניות והראשונה היא כר"ש. כנראה הרמב"ם כפירוש השני.

אז מדוע לא כתב לחייב חטאת?!

עזריאל ברגר כתב:

שומע ומשמיע כתב:יש שני הסברים בראשונים. או שהרישא היא משום פיקוח נפש, או שזה שתי משניות והראשונה היא כר"ש. כנראה הרמב"ם כפירוש השני.

אז מדוע לא כתב לחייב חטאת?!

לכאורה אין זו קושיא, שהרי אין דרכו של הרמב"ם להביא דינים שאינם מפורשים בתלמוד.

שומע ומשמיע כתב:

עזריאל ברגר כתב:

שומע ומשמיע כתב:יש שני הסברים בראשונים. או שהרישא היא משום פיקוח נפש, או שזה שתי משניות והראשונה היא כר"ש. כנראה הרמב"ם כפירוש השני.

אז מדוע לא כתב לחייב חטאת?!

לכאורה אין זו קושיא, שהרי אין דרכו של הרמב"ם להביא דינים שאינם מפורשים בתלמוד.

דרכו להביא מקרים המפורשים בתלמוד ולפסוק כהכרעתו, כגון בהמה של שני שותפים שהקדיש חציה ולקח החצי האחר והקדישו, שבגמרא אמרו שקדושה ואינה קרבה וכו', וביארו שהוא כמ"ד בע"ח נדחין וכו', והרמב"ם כתב שקדושה וקרבה.

זכור לי שזה לא כלל מוחלט, לכן כתבתי בצורה זהירה. אני טועה?