פורום אוצר החכמה

סנהדרין מ:

אמר עולא: מניין להתראה מן התורה שנאמר ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה.

האם הרמב"ם הביא דין זה בספר המצוות? לכאורה זה לא נמצא בספר המצוות, אם כן מדוע לא מנה את זה בספר המצוות?

כמו כן, האם מותר להימנע מלהתרות או שזה מגיע בחבילה אחת עם העדות?

סליחות כתב:סנהדרין מ:

אמר עולא: מניין להתראה מן התורה שנאמר ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה.

האם הרמב"ם הביא דין זה בספר המצוות? לכאורה זה לא נמצא בספר המצוות, אם כן מדוע לא מנה את זה בספר המצוות?

כמו כן, האם מותר להימנע מלהתרות או שזה מגיע בחבילה אחת עם העדות?

לדעת חכמים לא צריך דוקא התראת העדים

סליחות כתב:סנהדרין מ:

אמר עולא: מניין להתראה מן התורה שנאמר ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה.

האם הרמב"ם הביא דין זה בספר המצוות? לכאורה זה לא נמצא בספר המצוות, אם כן מדוע לא מנה את זה בספר המצוות?

כמו כן, האם מותר להימנע מלהתרות או שזה מגיע בחבילה אחת עם העדות?

איך אתה רואה בגמרא זו מקור לכך שזה מצוה?
הגמרא מביאה מקור לכך שעל פי דין תורה נדרשת התראה. בלי זה אי אפשר להעניש.

ראה חידושי הגרב"ד פוברסקי סנהדרין דף עב:, בביאור דברי רש"י שם, שחובה להתרות בחוטא משום 'וביערת הרע מקרבך', שהרי אם לא יתרו בו לא יוכלו בית דים להמיתו, וחובת 'ובערת' מוטלת על כל ישראל.

מקדש מלך כתב:ראה חידושי הגרב"ד פוברסקי סנהדרין דף עב:, בביאור דברי רש"י שם, שחובה להתרות בחוטא משום 'וביערת הרע מקרבך', שהרי אם לא יתרו בו לא יוכלו בית דים להמיתו, וחובת 'ובערת' מוטלת על כל ישראל.

הוא לא אומר שיש מצווה מיוחדת להתרות. אלא שיש מצווה לסייע לעשיית הדין ברשע.

החושב כתב:

מקדש מלך כתב:ראה חידושי הגרב"ד פוברסקי סנהדרין דף עב:, בביאור דברי רש"י שם, שחובה להתרות בחוטא משום 'וביערת הרע מקרבך', שהרי אם לא יתרו בו לא יוכלו בית דים להמיתו, וחובת 'ובערת' מוטלת על כל ישראל.

הוא לא אומר שיש מצווה מיוחדת להתרות. אלא שיש מצווה לסייע לעשיית הדין ברשע.

לא הבנתי את כוונתך. לא אמרתי שיש מצווה 'מיוחדת'. אמרתי שיש חובה להתרות בגלל המצווה לסייע. והאם ובמה אתה חלוק עלי?

מקדש מלך כתב:

החושב כתב:

מקדש מלך כתב:ראה חידושי הגרב"ד פוברסקי סנהדרין דף עב:, בביאור דברי רש"י שם, שחובה להתרות בחוטא משום 'וביערת הרע מקרבך', שהרי אם לא יתרו בו לא יוכלו בית דים להמיתו, וחובת 'ובערת' מוטלת על כל ישראל.

הוא לא אומר שיש מצווה מיוחדת להתרות. אלא שיש מצווה לסייע לעשיית הדין ברשע.

לא הבנתי את כוונתך. לא אמרתי שיש מצווה 'מיוחדת'. אמרתי שיש חובה להתרות בגלל המצווה לסייע. והאם ובמה אתה חלוק עלי?

בפתיחת האשכול נשאלה שאלה: הרי למדו מפסוק על התראה. אז למה לא מנו מצוה כזו.
על זה השבתי: לא מנו משום שאין מצוה כזו. והפסוק לא מדבר על החובה להתרות אלא על כך שאי אפשר להעניש בלי התראה.
כתבת: יש חובה להתרות משום ובערת הרע.
השבתי: יתכן שזה כך. אבל זה לא קשור לשאלת האשכול. מצוה להתרות - אינה קיימת. אף כי בהחלט יתכן שיש חובה להתרות במסגרת קיום המצוה של 'ובערת הרע'.

החושב כתב:

מקדש מלך כתב:

החושב כתב:

מקדש מלך כתב:ראה חידושי הגרב"ד פוברסקי סנהדרין דף עב:, בביאור דברי רש"י שם, שחובה להתרות בחוטא משום 'וביערת הרע מקרבך', שהרי אם לא יתרו בו לא יוכלו בית דים להמיתו, וחובת 'ובערת' מוטלת על כל ישראל.

הוא לא אומר שיש מצווה מיוחדת להתרות. אלא שיש מצווה לסייע לעשיית הדין ברשע.

לא הבנתי את כוונתך. לא אמרתי שיש מצווה 'מיוחדת'. אמרתי שיש חובה להתרות בגלל המצווה לסייע. והאם ובמה אתה חלוק עלי?

בפתיחת האשכול נשאלה שאלה: הרי למדו מפסוק על התראה. אז למה לא מנו מצוה כזו.
על זה השבתי: לא מנו משום שאין מצוה כזו. והפסוק לא מדבר על החובה להתרות אלא על כך שאי אפשר להעניש בלי התראה.
כתבת: יש חובה להתרות משום ובערת הרע.
השבתי: יתכן שזה כך. אבל זה לא קשור לשאלת האשכול. מצוה להתרות - אינה קיימת. אף כי בהחלט יתכן שיש חובה להתרות במסגרת קיום המצוה של 'ובערת הרע'.

בפתיחת האשכול נשאלו שתי שאלות. עיי"ש. אתה ענית על הראשונה והרב מקדש מלך ענה על השניה.

החושב כתב:

סליחות כתב:סנהדרין מ:

אמר עולא: מניין להתראה מן התורה שנאמר ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה.

האם הרמב"ם הביא דין זה בספר המצוות? לכאורה זה לא נמצא בספר המצוות, אם כן מדוע לא מנה את זה בספר המצוות?

כמו כן, האם מותר להימנע מלהתרות או שזה מגיע בחבילה אחת עם העדות?

איך אתה רואה בגמרא זו מקור לכך שזה מצוה?
הגמרא מביאה מקור לכך שעל פי דין תורה נדרשת התראה. בלי זה אי אפשר להעניש.

לכאורה אפשר להבין "מן התורה" שמצווים עליה מהתורה.

החושב כתב:

סליחות כתב:סנהדרין מ:

אמר עולא: מניין להתראה מן התורה שנאמר ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה.

האם הרמב"ם הביא דין זה בספר המצוות? לכאורה זה לא נמצא בספר המצוות, אם כן מדוע לא מנה את זה בספר המצוות?

כמו כן, האם מותר להימנע מלהתרות או שזה מגיע בחבילה אחת עם העדות?

איך אתה רואה בגמרא זו מקור לכך שזה מצוה?
הגמרא מביאה מקור לכך שעל פי דין תורה נדרשת התראה. בלי זה אי אפשר להעניש.

כעת אני מרחיב את השאלה ושואל איזה דין יש להתראה, אם לא מצוות עשה אז יש עליו דין של דברי קבלה / הלמ"מ?

סליחות כתב:

החושב כתב:

סליחות כתב:סנהדרין מ:

אמר עולא: מניין להתראה מן התורה שנאמר ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה.

האם הרמב"ם הביא דין זה בספר המצוות? לכאורה זה לא נמצא בספר המצוות, אם כן מדוע לא מנה את זה בספר המצוות?

כמו כן, האם מותר להימנע מלהתרות או שזה מגיע בחבילה אחת עם העדות?

איך אתה רואה בגמרא זו מקור לכך שזה מצוה?
הגמרא מביאה מקור לכך שעל פי דין תורה נדרשת התראה. בלי זה אי אפשר להעניש.

כעת אני מרחיב את השאלה ושואל איזה דין יש להתראה, אם לא מצוות עשה אז יש עליו דין של דברי קבלה / הלמ"מ?

פרט במ"ע.
כמו קניית ד מינים לפני סוכות, ושופר לפני ר"ה.

עזריאל ברגר כתב:

סליחות כתב:

החושב כתב:

סליחות כתב:סנהדרין מ:

אמר עולא: מניין להתראה מן התורה שנאמר ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה.

האם הרמב"ם הביא דין זה בספר המצוות? לכאורה זה לא נמצא בספר המצוות, אם כן מדוע לא מנה את זה בספר המצוות?

כמו כן, האם מותר להימנע מלהתרות או שזה מגיע בחבילה אחת עם העדות?

איך אתה רואה בגמרא זו מקור לכך שזה מצוה?
הגמרא מביאה מקור לכך שעל פי דין תורה נדרשת התראה. בלי זה אי אפשר להעניש.

כעת אני מרחיב את השאלה ושואל איזה דין יש להתראה, אם לא מצוות עשה אז יש עליו דין של דברי קבלה / הלמ"מ?

פרט במ"ע.
כמו קניית ד מינים לפני סוכות, ושופר לפני ר"ה.

במחילה, לא הבנתי, פרט באיזו מצוות עשה?

סליחות כתב:

עזריאל ברגר כתב:

סליחות כתב:כעת אני מרחיב את השאלה ושואל איזה דין יש להתראה, אם לא מצוות עשה אז יש עליו דין של דברי קבלה / הלמ"מ?

פרט במ"ע.
כמו קניית ד מינים לפני סוכות, ושופר לפני ר"ה.

במחילה, לא הבנתי, פרט באיזו מצוות עשה?

או במ"ע דעדות, או במ"ע דעונשי ב"ד (להלקות/לסקול/לשרוף וכו').