קושיות פירוש בהגדה של פסח - וגם לוורטל אצפה למען לא ישנו

[תולעת ספרים07]

א. והיא שעמדה לאבותינו - מהו והיא, יש מפרשים על הרכוש גדול אך מהו הפשט האמיתי.
ב. וירד מצרימה אנוס על פי הדבור - ולא מצינו שנצטווה לירד ורק הקב"ה אמר לו אל תירא מרדה מצרים וצ"ע.

[אוצר החכמה]

הפשט האמיתי הוא ההבטחה וכך הולך העניין ברוך שומר הבטחתו לישראל והיא (ההבטחה) שעמדה לאבותינו

[תולעת ספרים07]

אכן כך פירש רש"י בהגדה שלו אך ראיתי ראשונים שפירשו והיא וכו' על ההמשך על דרך פירושו של האב"ע כאשר יענו אותו וכו' ולפי"ז יש לפרש והיא וכו' על הסיפא שבכל דור ודור עומדים לכלותינו.... זהו גופא המרשם לישראל להחזיק מעמד כשושנה בין החוחים.

[שליטא]

אם אני לא טועה אנוס על פי הדיבור זהו מושג ועניינו לומר שיעקב אבינו היה מוכרח לרדת מצרימה רק משום שהוא ידע שזהו רצון ה' (מצד הגלות)

לפי זה אדרבא ואדרבא אם זו היתה מצוה זה לא היה נחשב לאנוס על פי הדיבור כי "נר מצוה" - והיינו ענין פרטי של מי שמצווה.

ציווי, ואנוס על פי הדיבור זה אותו ענין, אלא שההבדל ביניהם הוא הבדל טכני, ציווי מגיע כאשר אי אפשר להבין זאת מדעתינו כמו לך לך וכן צו את יהושע וכד' אנוס על פי הדיבור זה כאשר האדם יכול להבין זאת מדעתו אבל בשניהם אין הענין קשור למצוה אלא לגילוי רצון מסויים של ה' ית' כמו גלות וכן בלך לך נסיון באמונה משא"כ מצוה שזהו רצונו ללא שום ענין תכליתי אחר.

[תולעת ספרים07]

מדוע לא אפו את המצות חמץ במצרים וגם לא בסוכות והרי לדעת הרמב"ן לא היה עליהם כלל איסור של בל יראה ובל ימצא בפסח מצרים.

[שבטיישראל]

עודך מסתולל בנו ............

שוב, תפתח את הספר הנקרא בלשוננו "חומש"

וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם (שמות, י"ב, ל"ט)

במצרים לא נתנו להם לאפות חמץ ועד שהגיעו לסוכות הבצק כבר נאפה ....

[תולעת ספרים07]

כמה שטויות בהודעה אחד עייפתי אותי.
לך ראה ברמב"ן ובשאר ראשונים ואח"כ חזור לכאן. במלוא הרצינות.

[שבטיישראל]

אפשר פארקערט ....

תפתח אתה קודם חומש ....
ואח"כ תצטט מהרמב"ן (הלא הרמב"ן כתב את ספרו כביאור "על התורה" ....) וכו'
ובסוף כמובן גם את דברי הרב החזו"א והסטייפלער והרב הרצוג והגרי"ש עליאשאוו ...

[תולעת ספרים07]

אילו האכילנו את המן ולא נתן לנו את השבת.
לכאו' אין קשר ביניהם, כלומר, מדברי ההגדה משמע שהמן היה משמש כתחליף לשבת וזה אינו מובן לכאו'.

[אפרקסתא דעניא]

למה לא שאלת את זה על "אילו שיקע צרינו בתוכו ולא סיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה"?

[תולעת ספרים07]

קושיא זו השארתי לך. איך אני?!
בכל מקרה אין זה אומר שלא צריך להיות קשר.