עמוד 1 מתוך 1

לעשר בבית

פורסם: ב' פברואר 04, 2019 10:19 am
על ידי אחרון התלמידים
בס"ד
ראיתי קונטרס ( של ביהמ"ד להלכה בהתיישבות בשם 'לשאילת רבים') שהנושא בו, הטעמים שכמעט מעיקר הדין צריך לעשר בבית (כגון ישנו חשש של פטור על החיוב, עתים הבעלים גוי (אפילו במניות) ואין שליחות לגוי, ספק בדבר שיש לו מתירין ועוד). אודה למי שיוכל להפנות למקום כאן באוצה"ח שדברו בזה.
יישר כח

Re: לעשר בבית

פורסם: ב' פברואר 04, 2019 2:02 pm
על ידי לענין
קונטרס-לשאלת-רבים-שבט-עט.pdf
(137.23 KiB) הורד 171 פעמים

Re: לעשר בבית

פורסם: ג' פברואר 05, 2019 10:54 pm
על ידי זרע הארץ

Re: לעשר בבית

פורסם: ד' פברואר 06, 2019 12:20 am
על ידי יואל שילה
טעמים מרכזיים לעשר בבית הן:
א- אין גמירות דעת של בעלי הפירות למה שבנוסף ליותר ממאית הניתנת לכהן - גם כמעט עשירית ניתנת ללוי, ואם היה בא משה רבינו ותובע את חלקו - מן הסתם בעל החנות לא היה נותן לו.
ב- בפעמים רבות המשגיחים מוגדרים הלכתית כעמי הארץ, וממילא אין אפשרות לסמוך על מה שהפרישו אפילו נשבעים, אא"כ אדם נאמן ראה.
ג- תקלות קורות לא מעט.

Re: לעשר בבית

פורסם: ד' פברואר 06, 2019 8:54 am
על ידי לענין
וטעמים עוד יותר מרכזיים-
א. החנות לא עשתה קנין על הפירות, הם עדיין יושבים על המדרכה!!! והמשגיח מעשר!!!
[בבני ברק ההנחיה של שארית היא שחובה להכניס את כל הפירות לתוך החנות, בתקוה שאכן המשגיחים עומדים בזה... בירושלים אין כזו הנחיה, וסומכים על כך שעל פי מנהג המדינה זה שייך לירקן. בבד,צ העדה החרדית אומרים שיש לירקן רשות להניח דברים לפני החנות, ולכן יש כאן קנין חצר, וכאן הבן שואל - הרי באינה משתמרת אינו קונה בלי עומד בצד שדהו, והרבה פעמים בעל הבית בכלל לא עומד שם אלא רק אחד הפועלים! והוא רחום וגו'].

ב. מינו את המשגיח - כאשר הפירות עדיין לא באו לעולם - השליחות לא חלה.

ג. מי מינה את המשגיח? כאשר לא מדובר במכולת קטנה, אלא ברשת גדולה שהיא חברה בע"מ, מי צריך למנות את המשגיח לשליח? הדירקטוריון? המנכ"ל? בכל מקרה, המשגיח לא ראה מעולם אף אחד מהם... [כמובן שלפי הרב שיינברג שחברה בע"מ אין לה בעלות כלל, כל שכן שאין מי שימנה מעיקרא את המשגיח לשליח].

Re: לעשר בבית

פורסם: ד' פברואר 06, 2019 12:03 pm
על ידי יוצא פוניבז'
לענין כתב:ו בבד,צ העדה החרדית אומרים שיש לירקן רשות להניח דברים לפני החנות, ולכן יש כאן קנין חצר,

בבני ברק חזינן שהעייריה נותנת דו"חות לירקנים שלא הספיקו להכניס את הסחורה לתוך החנות.

Re: לעשר בבית

פורסם: ד' פברואר 06, 2019 12:05 pm
על ידי יוצא פוניבז'
יואל שילה כתב:ג- תקלות קורות לא מעט.


אפשר לפרט?
בכמה מקרים מתוך כמה?
ומה קורה בהכשרים המהודרים?

Re: לעשר בבית

פורסם: ד' פברואר 06, 2019 2:34 pm
על ידי עושה חדשות
לענין כתב:ב. מינו את המשגיח - כאשר הפירות עדיין לא באו לעולם - השליחות לא חלה.

ג. מי מינה את המשגיח? כאשר לא מדובר במכולת קטנה, אלא ברשת גדולה שהיא חברה בע"מ, מי צריך למנות את המשגיח לשליח? הדירקטוריון? המנכ"ל? בכל מקרה, המשגיח לא ראה מעולם אף אחד מהם...

וכי לא קי"ל דמהני 'זכין' להפרשת תרו"מ?

Re: לעשר בבית

פורסם: ד' פברואר 06, 2019 3:53 pm
על ידי בברכה המשולשת
לענ"ד יש לעניין זה גם קשר מסויים למחלוקת בזמנו בין הקנה בשם מחד והשבה"ל והמנח"י מאידך לגבי החיטה (אם כי יש בהחלט מה לחלק)
ולגבי אי גמ"ד של הבעלים כבר העיר מרן הגרשז"א

Re: לעשר בבית

פורסם: ה' פברואר 07, 2019 7:00 pm
על ידי יואל שילה
סטטיסטיקות של תקלות אין לי, אך מתוך מידע ממשגיחים - יש כאן מאבק מתמיד עם סוחרים וירקנים שאינם יראי שמים במיוחד [אין כוונתי שכולם לא יראי שמים, אלא שיש בהם כאלו] שנטייתם הבסיסית היא להפטר מהטירדה הזו מהר ובזול, ולכן מחוסר אכפתיות או אף גרוע מכך - יגרמו שיפרישו מפירות ישנים שכבר הופרש מהם, ועוד הרבה, כפי שפירטתי במצורף לקמן (מתוך ספרי 'ראשית דגנך').
על נידון הגמירות דעת עורר הגרשז"א זצ"ל, וכתב שקרוב בעיניו שהפירות טבל. אמנם, ממקורבים שמעתי שכשבפועל הורה - התיר בדיעבד.
מועיל למנות שליח על דבר שלא בא לעולם לגבי תרו"מ, שהרי א"צ דין שליחות אלא די בידיעה שניחא לבעלים בהפרשת המשגיח, ולרווחא דמילתא ראוי לכתוב את השליחות על נייר - ולהשאירו בעולם כל זמן שהמשגיח בתפקידו.
ברכסים שלנו הירקנים לא מוכרים במדרכה - כך שלא הכרתי את הבעיה. האם אין הפירות ברשות החנווני כלפי כל דין אחר [אם הם יגרמו נזק, קנסות מהעיריה, גניבתן תהיה על חשבונו ולא על חשבון הספק], אך אינני בקיא בענייני הקנינים.
משגיח עם הארץ הוא תופעה מצויה, שהרי אחת מהגדרות עם הארץ היא מי שמתארח אצל עם הארץ, ואף מצאנו שנחלקו האם הוא עם הארץ אף שמעשר שם (בשיעורי הגרנ"ק שליט"א כתב שהוא ע"א, מאחר ומכניס עצמו לסיכון), ואף אם נקיל שאם מעשר שם איננו עם הארץ, אך גם זה לא כל כך מצוי אצל חלק מהמשגיחים.

תקלות מחוסר שיתוף פעולה: תקלות רבות נובעות מחמת חוסר שיתוף פעולה של בעל המפעל או החנות שאינו באמת מעונין שהמוצרים יהיו כשרים אלא מעונין רק בתוספת ההכנסה הנובעת מהשלט המעיד על הכשרות [כגון כשבעל הפירות נותן למשגיח פירות רקובים (הפטורים מהפרשה) או ישנים (שכבר הפרישו מהם) כדי שהם יהיו התרומות, או שמשווק תוצרת שנלקחה ממקומות שאינם מאושרים, או שמשווק פירות שהגיעו לחנות לאחר שהמשגיח הלך, ועוד]; המציאות הוכיחה שחשש זה קיים גם כאשר הסוחר הוא שומר מצוות באופן עקרוני.
תקלות מחוסר התאמת המשגיח: תקלות רבות נובעות מחמת חוסר אחריות של המשגיח או מתמימותו או מחוסר יכולתו להשגיח כראוי [כגון כשמפריש כמות מעטה מדי, אין לו מטבע שאפשר לחלל עליה, המטבע התמלאה, אינו משתמש בנוסח מתאים, מעלים עין מטעויות שקרו, אינו מקפיד לערוך ביקורות פתע, אין לו זמן פנוי כדי להגיע בעת פריקת הסחורה, ועוד].
תקלות מחוסר אחריות של ועדת הכשרות: תקלות רבות נובעות מחמת חוסר אחריות של נותני ההכשר [כגון אי הסרת ההשגחה במקרים מסוימים, אי הקפדה עקרונית על פרטים מסוימים, בחירת משגיח כשרות שאינו מתאים לתפקידו (כגון שנחשב חשוד [אינו מקפיד לעשר את מה שאוכל מוכר וקונה או שמתארח אצל עם הארץ בלי דוחק - שפירותיו נחשבים ספק טבל], נחשב עם הארץ [קל דעת במצוות - שפירותיו נחשבים דמאי], אינו בקי בהלכות, אינו מסוגל להיות תקיף, אינו מכיר את הרמאויות הנהוגות אצל הסוחרים, אין לו זמן להשגיח כראוי [חייב ללכת בשעה מסוימת או אינו מסוגל להגיע מוקדם], אין לו סבלנות להשגיח כראוי, אינו רואה טוב [ולכן אינו מסוגל לברור קטניות]), ועוד].

Re: לעשר בבית

פורסם: ה' פברואר 07, 2019 7:11 pm
על ידי דרומי
ואחרי כל זה אנשים יר"ש חושבים שיש ענין לעודד יהודים לעלות לארץ...