סטטיסטיקות של תקלות אין לי, אך מתוך מידע ממשגיחים - יש כאן מאבק מתמיד עם סוחרים וירקנים שאינם יראי שמים במיוחד [אין כוונתי שכולם לא יראי שמים, אלא שיש בהם כאלו] שנטייתם הבסיסית היא להפטר מהטירדה הזו מהר ובזול, ולכן מחוסר אכפתיות או אף גרוע מכך - יגרמו שיפרישו מפירות ישנים שכבר הופרש מהם, ועוד הרבה, כפי שפירטתי במצורף לקמן (מתוך ספרי 'ראשית דגנך').
על נידון הגמירות דעת עורר הגרשז"א זצ"ל, וכתב שקרוב בעיניו שהפירות טבל. אמנם, ממקורבים שמעתי שכשבפועל הורה - התיר בדיעבד.
מועיל למנות שליח על דבר שלא בא לעולם לגבי תרו"מ, שהרי א"צ דין שליחות אלא די בידיעה שניחא לבעלים בהפרשת המשגיח, ולרווחא דמילתא ראוי לכתוב את השליחות על נייר - ולהשאירו בעולם כל זמן שהמשגיח בתפקידו.
ברכסים שלנו הירקנים לא מוכרים במדרכה - כך שלא הכרתי את הבעיה. האם אין הפירות ברשות החנווני כלפי כל דין אחר [אם הם יגרמו נזק, קנסות מהעיריה, גניבתן תהיה על חשבונו ולא על חשבון הספק], אך אינני בקיא בענייני הקנינים.
משגיח עם הארץ הוא תופעה מצויה, שהרי אחת מהגדרות עם הארץ היא מי שמתארח אצל עם הארץ, ואף מצאנו שנחלקו האם הוא עם הארץ אף שמעשר שם (בשיעורי הגרנ"ק שליט"א כתב שהוא ע"א, מאחר ומכניס עצמו לסיכון), ואף אם נקיל שאם מעשר שם איננו עם הארץ, אך גם זה לא כל כך מצוי אצל חלק מהמשגיחים.
תקלות מחוסר שיתוף פעולה: תקלות רבות נובעות מחמת חוסר שיתוף פעולה של בעל המפעל או החנות שאינו באמת מעונין שהמוצרים יהיו כשרים אלא מעונין רק בתוספת ההכנסה הנובעת מהשלט המעיד על הכשרות [כגון כשבעל הפירות נותן למשגיח פירות רקובים (הפטורים מהפרשה) או ישנים (שכבר הפרישו מהם) כדי שהם יהיו התרומות, או שמשווק תוצרת שנלקחה ממקומות שאינם מאושרים, או שמשווק פירות שהגיעו לחנות לאחר שהמשגיח הלך, ועוד]; המציאות הוכיחה שחשש זה קיים גם כאשר הסוחר הוא שומר מצוות באופן עקרוני.
תקלות מחוסר התאמת המשגיח: תקלות רבות נובעות מחמת חוסר אחריות של המשגיח או מתמימותו או מחוסר יכולתו להשגיח כראוי [כגון כשמפריש כמות מעטה מדי, אין לו מטבע שאפשר לחלל עליה, המטבע התמלאה, אינו משתמש בנוסח מתאים, מעלים עין מטעויות שקרו, אינו מקפיד לערוך ביקורות פתע, אין לו זמן פנוי כדי להגיע בעת פריקת הסחורה, ועוד].
תקלות מחוסר אחריות של ועדת הכשרות: תקלות רבות נובעות מחמת חוסר אחריות של נותני ההכשר [כגון אי הסרת ההשגחה במקרים מסוימים, אי הקפדה עקרונית על פרטים מסוימים, בחירת משגיח כשרות שאינו מתאים לתפקידו (כגון שנחשב חשוד [אינו מקפיד לעשר את מה שאוכל מוכר וקונה או שמתארח אצל עם הארץ בלי דוחק - שפירותיו נחשבים ספק טבל], נחשב עם הארץ [קל דעת במצוות - שפירותיו נחשבים דמאי], אינו בקי בהלכות, אינו מסוגל להיות תקיף, אינו מכיר את הרמאויות הנהוגות אצל הסוחרים, אין לו זמן להשגיח כראוי [חייב ללכת בשעה מסוימת או אינו מסוגל להגיע מוקדם], אין לו סבלנות להשגיח כראוי, אינו רואה טוב [ולכן אינו מסוגל לברור קטניות]), ועוד].