פורום אוצר החכמה

מבואר בברכות כב. דנתינת ט' קבין מים מועילה כמקוה לעניין תקנת עזרא, לא מצאתי מה הסברא בזה ומדוע דווקא ט' קבין?

מחשבה ראשונית כיון שאין כאן תגובה
מקנו כמות מים הגדולה שאדם שופך על עצמו בנחת. עומר שאתה יכול לפשוט יד ולטלו הוא סאתים כיון שאפיקתיה מסאתים העעמידו על סאה ןמחצה

ראה כאן בהערה ו: https://books.google.co.il/books?id=J3G ... 9F&f=false

ר_חיים_הקטן כתב:ראה כאן בהערה ו: https://books.google.co.il/books?id=J3G ... 9F&f=false

יש"כ גדול
האם יש טעם יותר ע"פ הפשט?

זה שיעור מים הראוי לרחיצת כל הגוף (מאירי).

הערת שוליים, בבן איש חי נצבים ש"א, הביא פרטי דין בזה, וכן לענין לכתחילה ובדיעבד. והביא שם דאפי' נטילת ידיים, בסדר וכמות עם כוונות מסוימות, מועיל לו. ע"ש מקורותיו.

איך ווייס כתב:הערת שוליים, בבן איש חי נצבים ש"א, הביא פרטי דין בזה, וכן לענין לכתחילה ובדיעבד. והביא שם דאפי' נטילת ידיים, בסדר וכמות עם כוונות מסוימות, מועיל לו. ע"ש מקורותיו.

מסתמא בזמן שתקנת עזרא היתה בתוקפה, זה לא היה מועיל.

אפרקסתא דעניא כתב:זה שיעור מים הראוי לרחיצת כל הגוף (מאירי).

ייש"כ

נהר שלום כתב:מבואר בברכות כב. דנתינת ט' קבין מים מועילה כמקוה לעניין תקנת עזרא, לא מצאתי מה הסברא בזה ומדוע דווקא ט' קבין?

מהטעם שמועיל לתקנת עזרא גם טבילה במים שאובים ובכלי.
ואפשר לבאר הטעם ע"פ החת"ס (שו"ת ח"ב (יו"ד) סי' רי"ג) שביאר טעם פסול מים שבכלים ומים שאובים וכו' שלא יתכן שיטהר הטובל ויטמא המים, ולכן צריך "שירחץ במים שאינם מתטמאי' המבוארים בקרא ד'אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור'" .

ומזה גופא שמועיל לטבילת עזרא נתינת ט' קבין וטבילה במ סאה בכלי ע"כ שאינה משום טהרה , וא"כ הצריכו דיני רחיצה אף שהמים נטמאים, ואולי יש פה גם אסמכתא על הפסוק "ורחץ במים את כל בשרו" אמנם דין טבילה ב-40 סאה בכלי ונתינת תשעה קבין הוא שיש רחיצה במים שכל גופו עולה בהם, וכדברי המאירי שתשעה קבין הוא שיעור מים הראוי לרחיצת כל הגוף.

ובספר המנהיג דיני תפילה עמוד קיד כתב

תפי', מנהג פשוט בשנער ובספ' שאין בעלי קריין מתפללי' עד שירחץ כל בשרו במים שנ' הכון לקראת אלהיך ישראל, בד"א בבריא או חולה שבעל אבל חולה (שבעל וראה) [שראה] קרי לאונסו פטור מן הרחיצה, ואין בזה מנהג וצ"ע למה תלה הדבר במנהג, ובעל קרי צריך לרחוץ כל גופו, וצריך חפיפה דכתי' ביה ורחץ במי' את כל בשרו, אבל משמש מיטתו דכתי' ביה ורחצו במים דיי לו לרחוץ ולשפשף מאבנטו ולמטה.

והדברים תמוהים מאוד הרי הרחיצה בקרא הוא בטבילה במקווה?
ולפי הנ"ל אפשר שסבר שיש שני דינים ברחיצה מקרי, א. הרחיצה עצמה אף כשאינה מטהרת כנ"ל, ןב' רחיצה המטהרת ולכך בעינן באופן שהמים לא מקבלים טומאה (מקווה או מעין)

ראיתי ( אולי בשו''ת שבט הלוי) שט' קבין מועיל רק לסילוק הטומאה, ולא לתוספת קדושה


בשו''ת דברי יציב או''ח סימן נ''ו כתב שאימאפשר לכוון את כוונת נטילת ידים במקום מקוה כשחייב מקוה,
ורק כשטובל לתוספת קדושה.

( יש עוד דברים במקום מקוה, בהוספות לספר טהרת הקודש ( חלק שלישי, בשם הבעש''ט)

להחזיק ציציות בקריאת שמע
להוריד דמעות חמות לפני ה'

צביב כתב:ראיתי ( אולי בשו''ת שבט הלוי) שט' קבין מועיל רק לסילוק הטומאה, ולא לתוספת קדושה

להלכות טומאה וטהרה לא מועיל ט' קבין, זה רק לטבילת עזרא.
אלא שכוונת השבה"ל היא על מדרגת טהרת הנפש, שטהרה מביאה לידי קדושה, ואדרבה בגלל שברחיצה בט' קבין נשאר דינו שהוא טמא, לכן חסר ב-טהרה מביאה לידי קדושה".
ואין כל סתירה מדברי שבה"ל.

צביב כתב:ראיתי ( אולי בשו''ת שבט הלוי) שט' קבין מועיל רק לסילוק הטומאה, ולא לתוספת קדושה


בשו''ת דברי יציב או''ח סימן נ''ו כתב שאימאפשר לכוון את כוונת נטילת ידים במקום מקוה כשחייב מקוה,
ורק כשטובל לתוספת קדושה.

( יש עוד דברים במקום מקוה, בהוספות לספר טהרת הקודש ( חלק שלישי, בשם הבעש''ט)

להחזיק ציציות בקריאת שמע
להוריד דמעות חמות לפני ה'

כעת איני זוכר המקור להחזיק ציציות,

יש דרך לטבול ידים במקוה,
יד ימין
יש שמאל,
יד ימין
יד שמאל
יד ימין
ויד שמאל,
שתי ידיים יחד ג''פ,
הרי טבל ידיו ט' פעמים,
כנגד תשעה פעמים יו''ד שיש בגימטרי' מים.