האם יש קיום מצות והלכת בדרכיו בשמירת הבריאות?
פורסם: ש' פברואר 16, 2019 11:04 pm
נשאלתי ע"י חכ"א שליט"א:
ברמב"ם בהלכות בתחילת פרק ד' הלשון: הואיל היות הגוף בריא מדרכי ה' הוא וכו', משמע לכאורה שזה נכלל במצות והלכת בדרכיו, אולם מצד שני הר"מ בהקדמה לאבות בפרק ב' מחלק בצורה חדה בין התיקון של הגוף לתיקון של הנפש והוא כותב שאדם שגופו מתוקן איננו "בר מעלה" משא"כ תיקון הנפש (המידות) יש בה מעלות וחסרונות, והרי כידוע שכל ההקדמה לאבות באה להגדיר את המשמעות והתועליות וכו' של מצות והלכת בדרכיו, א"כ לכאורה הר"מ בא להגדיר שהמצוה הזו לא שייכא כלל ביחס לתיקון הגוף, לפ"ז נצטרך לומר שכוונת הר"מ בהלכות שאחרי שכתב בפרק ג' את הענין של "וכל מעשיך יהיו לשם שמים" הוא ממשיך בפרק ד' בנושא של שמירה על הבריאות אבל לא בתורת מצות והלכת בדרכיו ודו"ק כי קצרתי.
עצם הדבר שיהיה בזה קיום מצוה להדמות להקב"ה, לדעתי אין בזה תימה, כי הגוף הוא חלק בלתי נפרד מהאדם, עכ"פ כעת בעודו בעולם החמרי, ולא סתם "לבוש" כמו שאוהבים לומר, ולכן כאשר הוא מידמה להקב"ה כל כולו "דומה", והרי גדר המצוה למעשה הוא שיקנה לעצמו הרגלים שמולידים מעשים טובים וכך גם בריאות הגוף מולידה מצב טוב.
ברמב"ם בהלכות בתחילת פרק ד' הלשון: הואיל היות הגוף בריא מדרכי ה' הוא וכו', משמע לכאורה שזה נכלל במצות והלכת בדרכיו, אולם מצד שני הר"מ בהקדמה לאבות בפרק ב' מחלק בצורה חדה בין התיקון של הגוף לתיקון של הנפש והוא כותב שאדם שגופו מתוקן איננו "בר מעלה" משא"כ תיקון הנפש (המידות) יש בה מעלות וחסרונות, והרי כידוע שכל ההקדמה לאבות באה להגדיר את המשמעות והתועליות וכו' של מצות והלכת בדרכיו, א"כ לכאורה הר"מ בא להגדיר שהמצוה הזו לא שייכא כלל ביחס לתיקון הגוף, לפ"ז נצטרך לומר שכוונת הר"מ בהלכות שאחרי שכתב בפרק ג' את הענין של "וכל מעשיך יהיו לשם שמים" הוא ממשיך בפרק ד' בנושא של שמירה על הבריאות אבל לא בתורת מצות והלכת בדרכיו ודו"ק כי קצרתי.
עצם הדבר שיהיה בזה קיום מצוה להדמות להקב"ה, לדעתי אין בזה תימה, כי הגוף הוא חלק בלתי נפרד מהאדם, עכ"פ כעת בעודו בעולם החמרי, ולא סתם "לבוש" כמו שאוהבים לומר, ולכן כאשר הוא מידמה להקב"ה כל כולו "דומה", והרי גדר המצוה למעשה הוא שיקנה לעצמו הרגלים שמולידים מעשים טובים וכך גם בריאות הגוף מולידה מצב טוב.