פורום אוצר החכמה

דבר האבד
העיקר להלכה שמותר לכתוב מפני דבר האבד,
האם חשש שכחת הסיפורים מתיר את כתיבתם?
ואולי דבר האבד לעניין אבלות הכוונה רק הפסד ממש ולא סתם שכחת סיפור אלמוני, וצריך לדעת אם גדרי האבד הכא דומים לגדרי דבר האבד בחוה"מ, וכמד שהתם מבואר בחלק מהראשונים שטעם ההיתר משום כדי למנוע את העצב במועד של האבדה, וטעם זה לא שייך הכא.

מישהו כתב:

אין בזה משום הסחת דעת, והוא חלק מהאבלות עצמה, וזהו כבודו.
דומה הדבר לכתיבת מודעות על הספדים, או לכתיבת והכנת הספד שאמורים לומר בסוף השבעה וכדו'.

אין לך דבר האבד ממנו.
היושבים בשבעה (ואומר זאת מנסיון, לצערי הרב) מתוודעים לאין ספור עובדות הנהגות וסיפורים על המנוח, שמעולם לא שמעו עליו. ואם לא יכתבו זאת תכף ומיד, הכל יישכח.

אפשר להקליט

הרבה אנשים לא אוהבים להיות מוקלטים, ולהקליט שלא בידיעה אינו הגון כל כך.

יש אופציה שקרובים אחרים שאינם יושבים שבעה, אבל נמצאים רוב הזמן במקום (כגון חתנים), יכולים לכתוב.

להקליט, הרבה אנשים לא אוהבים, וגם זה לא מספיק ברור, כי האדם המדבר לא 'מרצה' ואחרי השבעה קשה מאוד לנסח את הדברים עם הרגש הנכון, אפילו שזה אפשרי עם התאמצות.

ויש להעיר מהנאמר בשו"ת מן השמים לגבי כתיבת חידו"ת בחוה"מ, ומסתמא נידון כבר באריכות בפוסקים.

גם זו לטובה כתב:.

משמים תנוחמו ולא תדעו עוד צער.

לא מבין את השאלה
ודאי צודק המישהו שכתב שזו האבלות וכל איסור מלאכה אינו שמא יסיח דעת מהאבלות ובזה ודאי לא יסיח דעת ולכן אין ענין שאם אפשר לקיים שניהם כגון בהקלטה או כתיבה ע"י מי שאינו אבל זה יהיה עדיף כי זה לא ד'חיית האאיסור מפני הכתיבה אלא שזה עצם ענין האבלות

חד ברנש כתב:אין לך דבר האבד ממנו.
היושבים בשבעה (ואומר זאת מנסיון, לצערי הרב) מתוודעים לאין ספור עובדות הנהגות וסיפורים על המנוח, שמעולם לא שמעו עליו. ואם לא יכתבו זאת תכף ומיד, הכל יישכח.

גא"מ,
ורק בשורות טובות.

בניחום אבלים אחד שמעתי את האבלים מתלבטים בעניין, ות"ח אחד שישב לימיני אמר כי איסור כתיבה נובע משמא יסיח דעתו מאבלות, והכתיבה כאן היא גופא חלק מהאבלות, והורה להם לכתוב, ואמר שאדרבה זהו כבוד הנפטר.

אם כתיבה אלקטרונית (במחשב וכל תשמישיו ודומיו) שרי, הרי בא הכל על מקומו הנכון; ואדרבא - משתמר טפי.

היות ואיסור המלאכה הוא מחשש היסח דעת לא נראה לחלק להתיר בכתיבה אלקטרונית מה שלא הותר בכתיבה רגילה (ואת דעתי בנושא עצמו כבר כתבתי)

מה המקור לזה שאיסור המלאכה הוא רק מחשש היסח הדעת?