האמת תהיה נעדרת
פורסם: א' מרץ 10, 2019 8:59 pm
תגובה על דברי הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א בשיעורו בלווין בפרשת כי תשא
אבקש מהמערכת לפקוח עין שהתגובות תהיינה לגופם של דברים ולא לגופן של אנשים
האמת תהא נעדרת?!
תוכן הענינים למאמר המצורף
אמנם לימדנו להועיל מרן החיד"א (מדבר קדמות מער' כ' אות ה', שו"ת חיים שאל ח"א סי' ע"א או' ב', חיים שאל ח"ב סי' יד', יוסף אומץ ר"ס ל') כי אין מן הצורך להגיב על המשיגים אשר לא כדת, אמנם היות והשגה זו חמורה בתוכנה, ופשוט לא היו דברים מעולם, וכבר העירו זאת להרב המשיג, אחר שפרסם דבריו בחיבוריו, וחזר על דבריו ברבים, אמרנו לפרסם הדברים ולהעמיד דברים על דיוקם ואמיתותם. ובמקום שיש חילול ה' וכו'.
וכיו"ב כתב המהרשד"ם בתשו' (חאה"ע ר"ס י"ז) וזל"ה: גלוי וידוע ליודעי דעת ומביני מדע שבח הסבלנות ומעלת השתיקה, וכמה שבחו חכמים ע"ה לנעלבים ואינם עולבים, אשר על כן נטיתי שכמי לסבול הכעסות עלבונות ובזיונות מהחכם בעיניו, ואשר מיום שנכנסתי בישיבת הגברת יר"ה בתרני רדפני בסתר ובגלוי, שילמני רעה תחת כמה טובות קבל ממני ושנאה תחת אהבתי אליו. ולכל יראי ה' ועבדיו ענדתים עטרות לראשי, שמתי נפשי בכפי, ובכל מאמצי כחי עזרתיו הועלתיו בממוני ובגופי ובנפשי, ועל כל זה סבלתי חרופיו וגדופיו, כי אמרתי פן ח"ו ימשך חלול ה', כי זונות מפרכסות וכו' (שבת לד רע"א). אמנם כאשר פעם ופעמים שלח לשונו בגאותו וזדונו ובחרונו ידו נטויה לכתוב על ספר, לכנות מדותיו למי שהוא נקי וטהור מהם, לא יכולתי אני באוני להתאפק שלא להשיב על דבריו, כי כמו שמצוה על האדם לשתוק וזכות גדול לשמוע ולא להשיב על מילי דעלמא, כמו כן נצטוינו להשיב על דברי תורה כאשר גלוי ליודעים חן. ולהיות כי עתה מחדש לא נתפייס בכל מה שעבר, ולא שת ליבו לכל הסיבות אשר היה לו השתיקה יפה מהדיבור, אמרתי אענה גם אני חלקי, כי עת לעשות וכו'. עכל"ק.
דברים אלו יוצאים לאור עולם, לאחר דברים שנאמרו ברבים על ידי הרה"ר לישראל הרב יצחק יוסף שליט"א בשיעורו בבית הכנסת "יזדים" בירושלם, מוצש"ק פר' כי תשא, אשר דבריו במלואם נמצאים במאמר המצורף, ובהם האשים בטענות של "שקר" ו"תורה שלא לשמה" וכו' וכו', ובעוד שהמעיין הנבון ימצא ויראה כי לצערנו האשמות אלו אינם אמת כלל, וד"ל. את כל הדברים הבאנו עם צילומים מהספרים שבהם רואים בבירור הצדק עם מי.
תורף הדברים בקצרה, טען הרה"ר שבספר "ברכת יעקב" שיקר וציטט מהריב"ש דברים אשר לא ככתבם, וההיפך כביכול מהאמת הניתנת לבירור בבדיקה בתשובות הריב"ש. בעוד שבספר "ברכת יעקב" לא הביא כלל דברי הריב"ש אלא הביא מדברי השמש צדקה והגר"י ידיד שהם ציטטו מהריב"ש לפי הבנתם. בדברים הבאים יתבאר כי המשיג העלים בהדיא, השמיט והוסיף ציטוטים כדי להתבטאות על "ברכת יעקב" שהוא "שקרן", וכאשר ציטט בספרו מדברי הגר"י ידיד השמיט כי דבריו בשם "הריב"ש", כדי להסתיר שיודע את מקור ציטוטו של ה"ברכת יעקב".
בדברים אלו יתבאר גם שהמשיג לא הבין את דברי הריב"ש, דכהבנת השמש צדקה והגר"י ידיד הבינו עוד רבים ושלמים, ומהם ה"שדי חמד". ולא נדון בשאר הפרטים הנוספים המוזכרים בדבריו של הרה"ר בשיעורו השבועי [כהדלקת נרות שבת לפני הברכה או לאחר ההדלקה וכיוצא בזה, שהם דברים שתשובתם בצידה, ידועה ומפורסמת], אלא רק לגבי עיקר ההשגה האם הרב ברכת יעקב "שיקר" או מישהו אחר מסלף בזדון.
בתחילה נביא את תשובת הריב"ש. לאחר מכן דברי הרה"ר לישראל (תמלול מלא), ולאחר מכן נבאר הדברים כראוי.
אנו תקווה, כי פרסום הדברים יהיה סיבה לעורר רבים אחרים אשר מקבלים דברים הנאמרים בציבור בבטחון מופלג כ"הלכה למשה מסיני", לעוררם לבדוק, לא להאמין לכל סיפור ומעשה. תחת ידינו שמורות הערות רבות על דברים כיוצא באלה, על השגות ותקיפות חוזרות ונשנות, אבל לא ראינו עדיין מן הצורך להגיב, גם אם יש אי דיוקים ושיבושים רבים. אבל כאשר הדברים יוצאים מכלל זה, ומגיעים לכלל של טענות על "שקרים" וכו' וכו', כאשר יראה המעיין הי"ו בדברים הנדפסים כאן, וכולם אינם אלא "הוצאת שם רע", ראינו צורך להבהיר ולסבר אוזן השומעים, ולהניח לפניהם את הדברים במקורם, שהרי תורה אמת כתיב בה.
אבקש מהמערכת לפקוח עין שהתגובות תהיינה לגופם של דברים ולא לגופן של אנשים
האמת תהא נעדרת?!
תוכן הענינים למאמר המצורף
אמנם לימדנו להועיל מרן החיד"א (מדבר קדמות מער' כ' אות ה', שו"ת חיים שאל ח"א סי' ע"א או' ב', חיים שאל ח"ב סי' יד', יוסף אומץ ר"ס ל') כי אין מן הצורך להגיב על המשיגים אשר לא כדת, אמנם היות והשגה זו חמורה בתוכנה, ופשוט לא היו דברים מעולם, וכבר העירו זאת להרב המשיג, אחר שפרסם דבריו בחיבוריו, וחזר על דבריו ברבים, אמרנו לפרסם הדברים ולהעמיד דברים על דיוקם ואמיתותם. ובמקום שיש חילול ה' וכו'.
וכיו"ב כתב המהרשד"ם בתשו' (חאה"ע ר"ס י"ז) וזל"ה: גלוי וידוע ליודעי דעת ומביני מדע שבח הסבלנות ומעלת השתיקה, וכמה שבחו חכמים ע"ה לנעלבים ואינם עולבים, אשר על כן נטיתי שכמי לסבול הכעסות עלבונות ובזיונות מהחכם בעיניו, ואשר מיום שנכנסתי בישיבת הגברת יר"ה בתרני רדפני בסתר ובגלוי, שילמני רעה תחת כמה טובות קבל ממני ושנאה תחת אהבתי אליו. ולכל יראי ה' ועבדיו ענדתים עטרות לראשי, שמתי נפשי בכפי, ובכל מאמצי כחי עזרתיו הועלתיו בממוני ובגופי ובנפשי, ועל כל זה סבלתי חרופיו וגדופיו, כי אמרתי פן ח"ו ימשך חלול ה', כי זונות מפרכסות וכו' (שבת לד רע"א). אמנם כאשר פעם ופעמים שלח לשונו בגאותו וזדונו ובחרונו ידו נטויה לכתוב על ספר, לכנות מדותיו למי שהוא נקי וטהור מהם, לא יכולתי אני באוני להתאפק שלא להשיב על דבריו, כי כמו שמצוה על האדם לשתוק וזכות גדול לשמוע ולא להשיב על מילי דעלמא, כמו כן נצטוינו להשיב על דברי תורה כאשר גלוי ליודעים חן. ולהיות כי עתה מחדש לא נתפייס בכל מה שעבר, ולא שת ליבו לכל הסיבות אשר היה לו השתיקה יפה מהדיבור, אמרתי אענה גם אני חלקי, כי עת לעשות וכו'. עכל"ק.
דברים אלו יוצאים לאור עולם, לאחר דברים שנאמרו ברבים על ידי הרה"ר לישראל הרב יצחק יוסף שליט"א בשיעורו בבית הכנסת "יזדים" בירושלם, מוצש"ק פר' כי תשא, אשר דבריו במלואם נמצאים במאמר המצורף, ובהם האשים בטענות של "שקר" ו"תורה שלא לשמה" וכו' וכו', ובעוד שהמעיין הנבון ימצא ויראה כי לצערנו האשמות אלו אינם אמת כלל, וד"ל. את כל הדברים הבאנו עם צילומים מהספרים שבהם רואים בבירור הצדק עם מי.
תורף הדברים בקצרה, טען הרה"ר שבספר "ברכת יעקב" שיקר וציטט מהריב"ש דברים אשר לא ככתבם, וההיפך כביכול מהאמת הניתנת לבירור בבדיקה בתשובות הריב"ש. בעוד שבספר "ברכת יעקב" לא הביא כלל דברי הריב"ש אלא הביא מדברי השמש צדקה והגר"י ידיד שהם ציטטו מהריב"ש לפי הבנתם. בדברים הבאים יתבאר כי המשיג העלים בהדיא, השמיט והוסיף ציטוטים כדי להתבטאות על "ברכת יעקב" שהוא "שקרן", וכאשר ציטט בספרו מדברי הגר"י ידיד השמיט כי דבריו בשם "הריב"ש", כדי להסתיר שיודע את מקור ציטוטו של ה"ברכת יעקב".
בדברים אלו יתבאר גם שהמשיג לא הבין את דברי הריב"ש, דכהבנת השמש צדקה והגר"י ידיד הבינו עוד רבים ושלמים, ומהם ה"שדי חמד". ולא נדון בשאר הפרטים הנוספים המוזכרים בדבריו של הרה"ר בשיעורו השבועי [כהדלקת נרות שבת לפני הברכה או לאחר ההדלקה וכיוצא בזה, שהם דברים שתשובתם בצידה, ידועה ומפורסמת], אלא רק לגבי עיקר ההשגה האם הרב ברכת יעקב "שיקר" או מישהו אחר מסלף בזדון.
בתחילה נביא את תשובת הריב"ש. לאחר מכן דברי הרה"ר לישראל (תמלול מלא), ולאחר מכן נבאר הדברים כראוי.
אנו תקווה, כי פרסום הדברים יהיה סיבה לעורר רבים אחרים אשר מקבלים דברים הנאמרים בציבור בבטחון מופלג כ"הלכה למשה מסיני", לעוררם לבדוק, לא להאמין לכל סיפור ומעשה. תחת ידינו שמורות הערות רבות על דברים כיוצא באלה, על השגות ותקיפות חוזרות ונשנות, אבל לא ראינו עדיין מן הצורך להגיב, גם אם יש אי דיוקים ושיבושים רבים. אבל כאשר הדברים יוצאים מכלל זה, ומגיעים לכלל של טענות על "שקרים" וכו' וכו', כאשר יראה המעיין הי"ו בדברים הנדפסים כאן, וכולם אינם אלא "הוצאת שם רע", ראינו צורך להבהיר ולסבר אוזן השומעים, ולהניח לפניהם את הדברים במקורם, שהרי תורה אמת כתיב בה.