פורום אוצר החכמה

משום ובחוקותיהם לא תלכו.

ראה בשו"ת יביע אומר (חלק ט' יו"ד סי' י'), "ומש"כ עוד דאיכא משום בחוקותיהם לא תלכו, אמנם גם בשו"ת אמרי אש (יו"ד ס"ס נ"ה) כתב כן, אך המעיין היטב בבית יוסף (סי' קע"ח) יראה דלא חיישינן להכי. וכבר כתב בספר משנת חכמים, שאין איסור ובחוקותיהם לא תלכו נוהג אלא כשהוא מתכוון להתדמות אליהם, ולא דמי לפסיק רישיה שאסור אפי' בדבר שאינו מתכוון, דהכא מעיקרא לא נאסר כלל אלא באופן שכוונתו להתדמות אליהם. וכן העליתי בשו"ת יביע אומר חלק ג' (יו"ד סי' כ"ה אות ה'). והבאתי ראיה מדברי הב"ח (ס"ס קע"ח) שכתב, דהוא טעמא שהותר לישראל הקרוב למלכות ללבוש כמלבושיהם כו', אע"פ שאיסור זה הוא מן התורה, משום שלא נאסר מן התורה אלא כשעושה כן להדמות להם, וכלשון הספרי, שלא תאמר הואיל והם יוצאים בארגמן, אף אני אצא בארגמן, אבל מי שאינו עושה כדי להדמות להם, אלא שעושה כדי שלא יהיה לו גנאי אם לא ידמה להם, דבר זה לא אסרה תורה". עכ"ל.

ובהמשך הוסיף הרב שם, "ועוד י"ל ע"פ מש"כ בשו"ת בית שערים (יו"ד סי' רל"ו), דלא שייך איסור ובחוקותיהם לא תלכו, אלא בדבר שעושים משום אמונתם ועבודתם, הא לאו הכי אין בו משום ובחוקותיהם לא תלכו. ע"ש. ועוד שהיום רוב ישראל כמעט מגלחים זקנם במספריים כעין תער, הלכך אין לחוש לאיסור זה כלל. וכ"כ בתשובות החדשות של החתם סופר (יו"ד סי' ל"ו), שאף שמראש מקדם שהורגלו האומות באירופה לגלח זקנם, המסיר שערותיו נראה כמי שמתדמה להם במלבושיהם, שיש בו איסור משום ובחוקותיהם לא תלכו, כל זה היה מאז ומעולם, אך עתה בעוונותינו הרבים קלקלתינו תקנתינו, שכבר הורגלו רובא דרובא מישראל שבמדינתנו לגלח הזקן וא"כ אין כאן משום ובחוקותיהם לא תלכו". עכ"ל.

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 3240931801
עיי"ש בעמוד 14

עובר ושב כתב:ראה בשו"ת יביע אומר (חלק ט' יו"ד סי' י'), "ומש"כ עוד דאיכא משום בחוקותיהם לא תלכו, אמנם גם בשו"ת אמרי אש (יו"ד ס"ס נ"ה) כתב כן, אך המעיין היטב בבית יוסף (סי' קע"ח) יראה דלא חיישינן להכי. וכבר כתב בספר משנת חכמים, שאין איסור ובחוקותיהם לא תלכו נוהג אלא כשהוא מתכוון להתדמות אליהם, ולא דמי לפסיק רישיה שאסור אפי' בדבר שאינו מתכוון, דהכא מעיקרא לא נאסר כלל אלא באופן שכוונתו להתדמות אליהם. וכן העליתי בשו"ת יביע אומר חלק ג' (יו"ד סי' כ"ה אות ה'). והבאתי ראיה מדברי הב"ח (ס"ס קע"ח) שכתב, דהוא טעמא שהותר לישראל הקרוב למלכות ללבוש כמלבושיהם כו', אע"פ שאיסור זה הוא מן התורה, משום שלא נאסר מן התורה אלא כשעושה כן להדמות להם, וכלשון הספרי, שלא תאמר הואיל והם יוצאים בארגמן, אף אני אצא בארגמן, אבל מי שאינו עושה כדי להדמות להם, אלא שעושה כדי שלא יהיה לו גנאי אם לא ידמה להם, דבר זה לא אסרה תורה". עכ"ל.

ובהמשך הוסיף הרב שם, "ועוד י"ל ע"פ מש"כ בשו"ת בית שערים (יו"ד סי' רל"ו), דלא שייך איסור ובחוקותיהם לא תלכו, אלא בדבר שעושים משום אמונתם ועבודתם, הא לאו הכי אין בו משום ובחוקותיהם לא תלכו. ע"ש. ועוד שהיום רוב ישראל כמעט מגלחים זקנם במספריים כעין תער, הלכך אין לחוש לאיסור זה כלל. וכ"כ בתשובות החדשות של החתם סופר (יו"ד סי' ל"ו), שאף שמראש מקדם שהורגלו האומות באירופה לגלח זקנם, המסיר שערותיו נראה כמי שמתדמה להם במלבושיהם, שיש בו איסור משום ובחוקותיהם לא תלכו, כל זה היה מאז ומעולם, אך עתה בעוונותינו הרבים קלקלתינו תקנתינו, שכבר הורגלו רובא דרובא מישראל שבמדינתנו לגלח הזקן וא"כ אין כאן משום ובחוקותיהם לא תלכו". עכ"ל.

מסתימת הרמב״ם וממה שכתב שצריך שיהיה היהודי נבדל במלבושיו מהגויים משמע שגם כשאין כוונתו להתדמות לעכו״ם אסור.

תקרא היטב את מה ששלחתי, ותבין איך גם לפי הרמב"ם אין בכלל הו"א לאסור זאת משום בחוקותיהם.

עובר ושב כתב:תקרא היטב את מה ששלחתי, ותבין איך גם לפי הרמב"ם אין בכלל הו"א לאסור זאת משום בחוקותיהם.

קראתי שוב ובעניי לא זכיתי להבין.

א. בחוקותיהם לא נוהג אלא כשרוצה להידמות להם, ואם זה נהוג גם אצל היהודים, ממילא אין.

ב. אף בדבר שהתחיל מהגויים, אם היהודים למדו מהם והתפשט אצלם, אין בזה בחוקותיהם.

ג. הבאת רמב"ם שגם כאשר אינו רוצה להידמות להם, צריך שיהיה נבדל במלבושיו מהגויים.

אלה הם דברי הרמב"ם:

"אין הולכין בחוקות הגויים, ולא מידמין להן, לא במלבוש, ולא בשיער... שלא יידמה להן. אלא יהיה הישראלי מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו. לא ילבוש במלבוש המיוחד להן. ולא יגדל ציצית, כמו ציצית ראשם; ולא יגלח מן הצדדין ויניח השיער באמצע, כמו שהן עושין, וזה הוא הנקרא בלורית; ולא יגלח השיער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע מלאחריו, כדרך שהן עושין".

זאת אומרת, לכתחילה צריך שיהיה נבדל במלבושיו מהגויים, ולא יהיה דומה להם במלבוש או בשיער. אבל בדיעבד, כאשר היהודים נהגו בזה, הרי קלקלתם תקנתם (כדברי החת"ס), שאין בזה משום "בחוקותיהם".

וכמובן שאין הלכה שהיהודי צריך ללכת עם קרניים כדי להתבדל במלבושו מהגויים, אלא כפי שהדגיש הרמב"ם - לא להתלבש "במלבוש המיוחד להן" (וכל מה ששכחת לצטט).

תודה רבה, דבריך דברי טעם.

אף אם אין איסור מצד "ובחוקותיהם לא תלכו" - יש לדון בו מצד חציצה בתש"ר.
ושלא ע"ד ההלכה, יש לפקפק במקור הרצון לגדל 'בלורית' - אי ממקום טהור קאתי. וד"ב.

לא מובן מה שייך חציצה, הרי השער לא חוצץ, אז מה לי שערות קצרות או ארוכות, ודברי המחצית השקל לא מובנים לי.

בינותי בספרים וכל הספרים בהם עסקתי רובם ככולם יוצאים בחוד החנית נגד גידול בלורית, גם מטעמים הלכתיים וגם מטעמי קדושה, כדי שלא להוציא לעז על ישראל אשמח לשמוע בנידון.

טעמי קדושה אינו דבר ברור לדון בו.
חציצה בתפילין, בעצם הוא מין במינו, שיש להקל עכ"פ בדיעבד. ויש לומר דהיינו רביתיהו למגדל בלורית.
מצד דמיון לעכו"ם כבר ציטט לפני הרב דמשק שדנו בזה.
והפוסקים שצווחו הוא מדוע לעשות כן, ומה בצע לחפש קולות על מנת להידמות לנוכרים.

והקולא בזמנינו התחילה מישיבות שהבינו שזה צורך השעה, או כי יראי ה' היו מוקצים בעיני ההמון וחשבו שכך יועיל, או כי לא מצאו שידוכים וכדומה. ימצא כל המעיין את כל התירוצים על כך בספרים המתארים את תנועת המוסר.

וכדרכם של ישראל, הנהגה לעולם לא מתהפכת בבת אחת, ואם הונהג דבר מה, הרי ישראל קשי עורף ולא מוכנים לשנות כל כך מהר (וזו תכונה שבעיקרה טובה). אבל באמת איני חושב שבדור הזה יש טעם לבחור ירא שמים להיראות ככה. ואולי יש כאלו החולקים. לא אדע. כי הוא דבר התלוי בהכרת המציאות.

אני כותב ג"כ קצת מכאב, כואב הלב לראות את ההמון נסחף לדבר שלא כ"כ ברור על מה מקילים והלב יודע אם לעקל או לעקלקלות, וכדבריך.

ייש"כ למגיבים, רואני בליניקים המצורפים שאכן רוב מניין ובניין אוסרים זאת, והמקור להיקל קלוש, לא כן?

ב'פאר הדור' לא ראיתי שכתוב דבר מה בעניין גידול השיער.
מדוע לנזיר לא היתה בעיה של חציצה בשיערו??

אש משמים כתב:ב'פאר הדור' לא ראיתי שכתוב דבר מה בעניין גידול השיער.
מדוע לנזיר לא היתה בעיה של חציצה בשיערו??

, מה לא ראית? החזו"א אכן הסכים עם הדברים שאין לכך הסבר מיישב.
בהקשר לנזיר יתכן כי זה המצוה שלו לגדל וזה לא מבטל מצוות תפילין, רק שזה פשוט קשה לדייק כמ"ש המשנ"ב. ולק"מ

תורה מפוארת כתב:

אש משמים כתב:ב'פאר הדור' לא ראיתי שכתוב דבר מה בעניין גידול השיער.
מדוע לנזיר לא היתה בעיה של חציצה בשיערו??

, מה לא ראית? החזו"א אכן הסכים עם הדברים שאין לכך הסבר מיישב.
בהקשר לנזיר יתכן כי זה המצוה שלו לגדל וזה לא מבטל מצוות תפילין, רק שזה פשוט קשה לדייק כמ"ש המשנ"ב. ולק"מ

מה זה "לכך"??

לכך שאין תשובה מספקת לדבר כתמיהת הרא"מ מגור לר' ירוחם

האר נא את עיני היכן דובר על גידול הבלורית.

תורה מפוארת כתב:

אש משמים כתב:ב'פאר הדור' לא ראיתי שכתוב דבר מה בעניין גידול השיער.
מדוע לנזיר לא היתה בעיה של חציצה בשיערו??

, מה לא ראית? החזו"א אכן הסכים עם הדברים שאין לכך הסבר מיישב.
בהקשר לנזיר יתכן כי זה המצוה שלו לגדל וזה לא מבטל מצוות תפילין, רק שזה פשוט קשה לדייק כמ"ש המשנ"ב. ולק"מ

לא זוכר איפה ראיתי (אולי בשם החלקת יהושע), שכל המושג בלורית שדיברו הפוסקים הוא כשמאריך מלפנים יותר מבאחור.
גם הרוגוטשובר לא גילח את שערו, אלא שכולו היה ארוך, ואז היינו רביתייהו, שהרי התורה לא צוותה על האדם לגדל דווקא שערות קצרות.

כך תירץ מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א השאלה מנזיר.

אש משמים כתב:האר נא את עיני היכן דובר על גידול הבלורית.

הזכרתני סיפור של ביקור של האדמו"ר מגור בישיבת כפר הרא"ה. כתום הביקור אמר לרב נריה זצ"ל: "הכל טוב ויפה, אבל מה עם הבלוריות?", והרב נריה בחכמתו ענה לו: "אבי לימדני שאם רואים בחור טובע, לא למשוך אותו בצואר, אלא בבלורית".

תורה מפוארת כתב:בהקשר לנזיר יתכן כי זה המצוה שלו לגדל וזה לא מבטל מצוות תפילין, רק שזה פשוט קשה לדייק כמ"ש המשנ"ב. ולק"מ

לא זכיתי להבין אם זה חוצץ אז זה חוצץ. איך פלפולים על כן מצווה ולא מצווה משנים את ההגדרה המציאותית חציצה.

מקדש מלך כתב:לא זוכר איפה ראיתי (אולי בשם החלקת יהושע), שכל המושג בלורית שדיברו הפוסקים הוא כשמאריך מלפנים יותר מבאחור.
גם הרוגוטשובר לא גילח את שערו, אלא שכולו היה ארוך, ואז היינו רביתייהו, שהרי התורה לא צוותה על האדם לגדל דווקא שערות קצרות.

מאי נפ"מ אם כולו ארוך או חלקו ארוך. בשניהם זוהי צורת התספורת שלו ויל"ד אם היינו רביתייהו או לא. אינני מצליח להבין איך אורך השערות מאחור משפיע על הנושא.

מפני מה פאות עבותות בצידי הראש אינן חוצצות לתפלין, ומאי גרעא הבלורית מינייהו?

לענין כתב:מפני מה פאות עבותות בצידי הראש אינן חוצצות לתפלין, ומאי גרעא הבלורית מינייהו?

שו"ע או"ח סי' כ"ז ס"ק ד'

לא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו לא שנא של יד לא שנא של ראש.
הגה: ודוקא בתפילין אבל ברצועות אין להקפיד.

לייטנר כתב:

אש משמים כתב:האר נא את עיני היכן דובר על גידול הבלורית.

הזכרתני סיפור של ביקור של האדמו"ר מגור בישיבת כפר הרא"ה. כתום הביקור אמר לרב נריה זצ"ל: "הכל טוב ויפה, אבל מה עם הבלוריות?", והרב נריה בחכמתו ענה לו: "אבי לימדני שאם רואים בחור טובע, לא למשוך אותו בצואר, אלא בבלורית".[

מתי היה הביקור?

אינני יודע. כך פרסמו בניו באחת מהחוברות שיצאו במהלך השנה לפטירתו.

שתי נ"מ לשאלתך, מיהו אותו אדמו"ר והאם היתה קיימת כבר בישיבה מערכת לימודי תיכון (אם בכלל, ואם כאגף נפרד ולא משולב בלימודי הישיבה).

מחפש מקור

לאלו שמגדלים בלורית האם יש להם איסור לעלות לקריאת התורה ?

חיס כתב:מקור

מגלה עמוקות פרשת קדושים ע"פ לא תקיפו בשם סודי רזא, וכן מביאים בשם ספר גימטריאות לר"י החסיד סימן ל

חיס כתב:מחפש מקור

לאלו שמגדלים בלורית האם יש להם איסור לעלות לקריאת התורה ?

מהיכי תיתי לאסור?

עזריאל ברגר כתב:

חיס כתב:מחפש מקור

לאלו שמגדלים בלורית האם יש להם איסור לעלות לקריאת התורה ?

מהיכי תיתי לאסור?

ישנם בתי מדרשות שיש להם תקנה מקדמת דנא שמגדל בלורית אין יכולים להיות חזן ושליח ציבור ולעלות לתורה

מהיכי תיתי המקור בהלכה לתקנה זו ?

חיס כתב:מחפש מקור

לאלו שמגדלים בלורית האם יש להם איסור לעלות לקריאת התורה ?

וכי צריך מקור לכך שאסור להכניס חתול לארון הקודש??!!

פשיטא כביעתא בכותחא שאין להעלותם לתורה, ואינם מצטרפים למניין, ופיתם פת עכו"ם ויינם יין נסך, ואם היתה ידינו תקיפה היה ראוי להוציאם למיתה משונה משום מגדר מילתא. אלא שבעווה"ר זדים מושלים בנו. והוא רחום וגו'.


הוי עובדא בבחור ירושלמי שורשי מן היישוב הישן שהגיע ללמוד בישיבת מיר, והנה להשתוממותו הרבה כשהתיישב ראש הישיבה הנערץ הגאון החסיד האמיתי מרן ר' חיים שמואלביץ זצוק"ל ללמוד בבית המדרש, הוא הסיר את כובעו, ומתחת לכיפתו המרובעת הגדולה קרוב קרוב לשיפולי מצחו נראתה בבירור בלורית קטנה. וישתומם הצורב השורשי הנ''ל כשעה חדא, ואחר ניגש אל הקודש בדחילו ורחימו וישאל באורים ובתומים קדם פני המנורה הטהורה ראש הישיבה הגאון הנורא ר' חיים סטוצ'ינער זי''ע, ויורה באצבעו למעלה משיפולי המצח חרוש קמטי עמל המחשבה, ויאמר- א צ'ופ! לראש ישיבה יש צ'ופ על הראש! וירם מרן הגר"ח זי"ע את ראשו הטהור ואת עיניו הטובות והזכות מן הסוגיא, ויען לו בפה רך ובבת שחוק עדינה - מיין טייערע קינד, אפשר שיש צ'ופ מעל הראש, אבל אתה חביבי, הרי לך יש צ'ופ בתוך הראש...

נ"ב:
יעויין ב"הליכות שלמה" שהביא בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זי"ע, שאע"פ שכתב המשנ"ב מה שכתב, מכל מקום לעניין דינא אין לחוש בזה משום חציצה לתפילין.

אחרי שהובא מקור מראשונים, יכול אתה לומר לא קיי"ל הכי, אבל מה מקום לליצנות זו

חיס כתב:

עזריאל ברגר כתב:

חיס כתב:מחפש מקור
לאלו שמגדלים בלורית האם יש להם איסור לעלות לקריאת התורה ?

מהיכי תיתי לאסור?

ישנם בתי מדרשות שיש להם תקנה מקדמת דנא שמגדל בלורית אין יכולים להיות חזן ושליח ציבור ולעלות לתורה
מהיכי תיתי המקור בהלכה לתקנה זו ?

אין לזה מקור בהלכה. כמו שאין מקור לאסור להיות חזן וכיו"ב למי שמחזיק סמארטפון (כמוני).
אבל זכותם של מנהלי בתי-מדרשות לקבוע תקנה שמי שניכר בו דברים של פריקת-עול לפי דעתם - לא יהיה שלוחם ולא יכבדוהו וכו'.
(ובאמת במקומות שאוסרים על בעלי סמארטפון להיות ש"ץ וכדו' - אני נזהר מלעשות זאת, כי זוהי זכותם ע"פ תורה, למרות שלדעתי הם טועים בשיקול הדעת)

עזריאל ברגר כתב:אין לזה מקור בהלכה.

מקור הלכתי כנראה שאכן אין לכך, אבל יש מקור לאסור:

במסתרים כתב:

חיס כתב:מקור

מגלה עמוקות פרשת קדושים ע"פ לא תקיפו בשם סודי רזא, וכן מביאים בשם ספר גימטריאות לר"י החסיד סימן ל

חיס כתב:

עזריאל ברגר כתב:

חיס כתב:מחפש מקור
לאלו שמגדלים בלורית האם יש להם איסור לעלות לקריאת התורה ?

מהיכי תיתי לאסור?

ישנם בתי מדרשות שיש להם תקנה מקדמת דנא שמגדל בלורית אין יכולים להיות חזן ושליח ציבור ולעלות לתורה
מהיכי תיתי המקור בהלכה לתקנה זו ?

ברוך השם מצאתי מקור המגדל בלורית לא ראוי להיות חזן - שליח ציבור
בשו"ת "קרן לדוד" חלק או"ח סימן כב דברים כדורבנות... עין שם בארוכה...
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1112&pgnum=69

חיס כתב:ברוך השם מצאתי מקור המגדל בלורית לא ראוי להיות חזן - שליח ציבור
בשו"ת "קרן לדוד" חלק או"ח סימן כב דברים כדורבנות... עין שם בארוכה...
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1112&pgnum=69

ברוך השם, ברוך השם!! איזו הקלה שהצלחת למצוא איזה מקור. ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלך כל טוב!

עכשיו תחפש מקור מה נקרא בלורית ומה לא נקרא בלורית.

נ"ב:
לדעתי הענייה חשוב יותר לברר אם מותר לעלות חזן אחרי זמן תפילה, או את מי שרגיל להתפלל אחרי זמן תפילה. ואם מותר להעלותו לתורה וכיו''ב. זה משהו שהזיקה שלו להלכה גדולה לאין שיעור מאשר הנ"ל.