פורום אוצר החכמה

כתבו הפוסקים שמי שטעם בשר בלשונו א״צ להמתין שש שעות. ומי שלעס בשר צריך להמתין.
מה הדין במי שנשך בשר אבל לא לעס?

אולי תלוי בשני הטעמים למה מחכים.

מדוע שיהיה הבדל בין "נשך" לבין "לעס"?
בפועל נכנס בשר בין שיניו, ויש מקום לחשש שמא נשאר ממנו משהו!

קראקובער כתב:אולי תלוי בשני הטעמים למה מחכים.

יישר כח. הנפ״מ בין הטעמים הוא אם לעס.

עזריאל ברגר כתב:מדוע שיהיה הבדל בין "נשך" לבין "לעס"?
בפועל נכנס בשר בין שיניו, ויש מקום לחשש שמא נשאר ממנו משהו!

כן הפשטות. אולם שמעתי ממישהו שיש לחלק...

שמואל דוד כתב:כתבו הפוסקים שמי שטעם בשר בלשונו א״צ להמתין שש שעות. ומי שלעס בשר צריך להמתין.
מה הדין במי שנשך בשר אבל לא לעס?

למה מי שטעם א"צ לחכות?
מי שלעס צריך לחכות לטעם בין השיניים ומי שטעם צריך לחכות לטעם הטעם. הלא כן?

טעם בלשונו ולא בלעו.

שאלתי דומ״צ בארה״ב וכתב לי שא״צ להמתין שש שעות ובודאי יש חילוק בין לעיסה וציין למהרש״ק על הפרי מגדים. (אולם אין לי ספר הנ״ל)

המהרש"ק הנ"ל הובא בספר פתחי תשובות (שרגא) סימן פט הערה 4, ישנו באוצר.
(אלא ששם כתבו בשם מהרש"ק שמה שהחמיר הפמ"ג בלועס שלא להמתין שעה אחת כדברי הגרעק"א והיד יהודה זה דווקא בלועס אבל לא בטועם בלשונו, אז שוב לא הוכח כלום מהגהה זאת, וצריך לראותה בפנים...)

ובמשמרת שלום על הפמ"ג הביא את לשון המהרש"ק:

ועל מה שסיים כאן הפרי מגדים וישראל קדושים ואין לפרוץ גדר כתב בהגהות מוהרש"ק ז"ל ע"ז לזה דוקא בלועס אבל טעם בלשונו ופלט מיד נראה דא"צ להמתין לכ"ע ואין בזה גדר וסייג כלל דבשלמא בלועס כיון ללועס בשר יש להמתין ראו לגזור הא אטו הא אבל בטועם לבד אף אם לקח חתיכת בשר לתוך פיו ותיכף החזירו שלם נראה דא"צ להמתין לבעין אטו אם לעסו לא מיחלף ואם כן מכש"כ אם טעם שומן ופלט דאין צריך להמתין ואין בזה גדר וסייג כלל עכ"ל

יישר כח גדול!

תשובה שקבלתי מחכ״א שליט״א

שלו' רב וכט"ס
יעוי' בפוסקים, כהטור יו"ד סי' פ"ט והשו"ע שם ס"א וכל הנמשכים אחריהם, שהזכירו הלשון לעס בשר לתינוק, ונקטו באופן זה משום שבזה יש לעיסה דייקא, שצריך ללעוס כדי לרכך את האוכל, ומינה נשמע לכאורה, דהיכא שהיה רק נשיכה גרידא, כמו מי שהוצרך להחזיק בשר בשיניו משמע דא"צ להמתין ו' שעות.
ויעוי' טעם הרמב"ם שהזכיר הטור לחשוש בלעיסה לפ"ז הלשון הוא בשר שבין השינים וכו', [עי' גינת וורדים יו"ד א' סי' י"ז מה שביאר בזה], ולפ"ז מבואר שבנשיכת בשר בלבד אין מה לחשוש, שהרי בזה אין כ"כ חשש שבנשיכה גרידא כבר נשארו שאריות בשר בין השינים.
בברכה מרובה