פורום אוצר החכמה

יש להסתפק, בימים אלו, כשמתחילים תפילת מנחה בבית הכנסת בדיוק בזמן האפשרי, אלו הנוהגים לומר פרשת קרבנות לפני מנחה, מה יעשו. האם עליהם לאומרם אפילו שלא הגיע עדיין זמן המנחה [במיוחד משום שזמן המנחה הוא מחצות, אלא שחז"ל חששו והרחיקו לחצי שעה אחר כך], או שיאמרו אותם אחרי התפילה, או שאין ענין כלל לאומרם אחרי התפילה, וכל ענין אמירתם הוא רק לפניה, ולכן לא יאמרו כלל.

מה יעשו? שאלה להלכה ולמעשה!!

ברי היזיקא כתב:יש להסתפק, בימים אלו, כשמתחילים תפילת מנחה בבית הכנסת בדיוק בזמן האפשרי, אלו הנוהגים לומר פרשת קרבנות לפני מנחה, מה יעשו. האם עליהם לאומרם אפילו שלא הגיע עדיין זמן המנחה [במיוחד משום שזמן המנחה הוא מחצות, אלא שחז"ל חששו והרחיקו לחצי שעה אחר כך], או שיאמרו אותם אחרי התפילה, או שאין ענין כלל לאומרם אחרי התפילה, וכל ענין אמירתם הוא רק לפניה, ולכן לא יאמרו כלל.

מה יעשו? שאלה להלכה ולמעשה!!

לענ"ד אפשר להגיד מחצות.

יש מחלוקת ידועה בין חכמי דורנו לגבי אמירת קרבנות (וקרה"ת בשבת ובתעניות) מחצות ועד זמן מנחה גדולה.

ונלפענ"ד לכאורה, שאמנם נהוג להחמיר בחצי שעה זמנית ובחצי שעה על השעון לגבי שמו"ע, אבל יש מקום לצרף את הדעה הנ"ל ולומר את הקרבנות בדקות האלו שבין שניהם.

לא הבנתי מדוע אין ענין לומר אחר התפלה

כדכד כתב:לא הבנתי מדוע אין ענין לומר אחר התפלה

כי מקומם על-פי סדר ההשתלשלות וכו' הוא לפני התפילה

ראיתי היום, בהשגח"פ, מעשה רב מא' הגאונים שאמר 'קרבנות' אחר חצות (קודם זמן 'מנחה גדולה'); וכשנומיתי לו בשאלה: "האם אפשר להגיד 'קרבנות' בזמן זה"?
השיבני, "נראה לי שכן".
וכן ראיתי מעוד ת"ח מופלגים (ז"ל).
פרטים בפרטי.

חוץ לזמנו חמור מחוץ למקומו