פורום אוצר החכמה

עוד יש לעורר, שאף אם נאמר שיש למוסדות שלנו דין 'קהילה' ו'מקום', מ"מ ישנם יוצאי ארצות מסויימות שאין להם קהילות מאורגנות כאן בארץ ישראל, וודאי לא קהילות עם מוסדות לעצמם, שלכאו' אין להם להחזיק במנהגי אבותם כאשר הם סותרים למנהגי העיר, וישנם דברים שאפי' בצנעא אסור להם לנהוג.
לדוגמא, קהילת יוצאי גרמניה הנקראים 'יקים', הללו אין להם קהילות בפני עצמם כאן בארה"ק, ואין להם מוסדות שלהם, וכן ודאי שאינם במקום בפני עצמו, והרי הם מכלל הציבור בכל ענייניהם, על כן אף אם ננקוט שיש מושג הנקרא קהילה, הם אינם קהילה לשום דבר וענין [וביהכנ"ס לבד, אינו מספיק בכדי להגדיר קהילה לדיני 'מקום שנהגו', וכפי שהבאנו לעיל מהביאוה"ל], והם אינם מחוייבים במנהגי ה'יקים'. ולא עוד אלא שאסור להם לנהוג לקולא ולחומרא במנהגיהם בפרהסיה כאשר מנהג זה סותר לכל מנהגי הקהילות בארץ. על כן חייבים הם להפסיק ו' שעות בין בשר לחלב משום שכך נהגו כל הקהילות בארץ, והם מחוייבים בזה בין משום מנהג קהילה בין משום מנהג העיר.
עוד דוגמא, יש מבני חו"ל הבאים לארץ, ומנהג הקהילה ש'יצאו משם' להניח תפילין בחול המועד, אמנם מנהג כל הקהילות [ליטאים, ספרדים, חסידים] כאן בארץ שלא להניח תפילין, על כן הללו אסור להם להניח תפילין בציבור, ואף בצנעה אסור להם לברך על התפילין [ולהניחם מותר כשם שמותר בשבת, מעיקר הדין]. אמנם יש להדגיש שנושא זה הוא נושא הלכתי, ואינו נושא של מנהג, והם מחוייבים בזה מדין בית דין של העיר, שהם אינם רשאים לחלוק עליו, אך אם מדובר בת"ח שהגיע להוראה או לתלמידיו שמורה שכולם צריכים להניח תפילין בחוה"מ, מותר להם להניח בברכה בצנעה, אך אין זה מתיר לכל יוצאי חו"ל.

לכאו' אל תטוש קיים רק באותה קהילה תחת אותה הנהגה, אבל לעבור עיירה מותר, היום לעבור למנהגי קהילה שאתה מזדהה עמה נחשב לעבור עיירה.
שוב, כל זה רק אחרי שהוא חי את הרוח של הקהילה ששיך להחשיבו כחלק ממנה, לעבור קודם לכן אולי גובל באיסור אל תטוש, אבל יותר חמור גובל באביזרייהו דמאבד עצמו לדעת.

אוצר החכמה כתב:לא קראתי את הקונטרס אבל יסוד עניין הקהילות השונות בעיר אחת הוא על בסיס העיקרון של שני בתי דינים בעיר אחת המבואר בגמרא גבי לא תתגודדו.

אוצר החכמה כתב:וכמובן אינו דבר חדש בערים כמו אמסטרדם היא כבר לפני מאות שנים קיהלות אשכנזיות וסרדיות לפי מקום המוצא.

יושב ירושלים כתב:

אוצר החכמה כתב:לא קראתי את הקונטרס אבל יסוד עניין הקהילות השונות בעיר אחת הוא על בסיס העיקרון של שני בתי דינים בעיר אחת המבואר בגמרא גבי לא תתגודדו.

מה שכתוב שם בגמ' שבב' ב"ד בעיר אחת אין איסור "לא תתגודדו", אבל איפה כתוב שאסור לתלמיד בי"ד אחד לנהוג כהבי"ד השני?

אוצר החכמה כתב:וכמובן אינו דבר חדש בערים כמו אמסטרדם היא כבר לפני מאות שנים קיהלות אשכנזיות וסרדיות לפי מקום המוצא.

ועל טענה זו כתב בעל המאמר [בחלק שצוטט לעיל] שבקהילות אלו אכן היתה חלוקה גמורה בכל המוסדות הציבוריים, ולכן יש סברא להחשיבם כעיר בפני עצמה, משא"כ בספרדים ואשכנזים בזמנינו.

ועל טענה זו כתב בעל המאמר [בחלק שצוטט לעיל] שבקהילות אלו אכן היתה חלוקה גמורה בכל המוסדות הציבוריים, ולכן יש סברא להחשיבם כעיר בפני עצמה, משא"כ בספרדים ואשכנזים בזמנינו.