לא אמר ברכת השכיבנו והציבור התחילו שמונה עשרה

[יהודה בן יעקב]

האם ידלג על ברכת השכיבנו ע"מ להתחיל שמונה עשרה עם הציבור, וישלימה לאחר התפילה, או יתפלל כסדר?

[איש_ספר]

עי' עמק ברכה עמ' ז. (מסקנתו שלא לדלג משום שתפילה בציבור אינה חובה ומסבי זצ"ל שמעתי שהצדק איתו ולא מטעמו...).

[יוצא פוניבז']

האם יש מקור ברור שתפילה בציבור זה דווקא במי שמתחיל עמם באותו רגע?

[כדכד]

בסימן ק"ט מבואר שהמוצא צבור מתפללים לא יצטרף אליהם אא"כ משער שיספיק לסיים לפני קדושה או מודים והבה"ל שם מסתפק במי שמתחיל עם הצבור ומאריך יותר מהם ולא יספיק לסיים עד קדושה האם יכול להתפלל אתם והצד לחלק הוא שכשמאחר אחרי הצבור אינו תפלה בצבור גמור וכשמתחיל עם הצבור זה תפלה בצבור גמור ומכאן מדייק הגרז"נ גולדברג שליט"א שהמתפלל לאחר שהתחילו הצבור נחשב תפלה בצבור אלא שאינו תפלה בצבור גמור.
יתכן שיש נפקותא בשאלה כאשר המתפלל והגיע להשכיבנו כשהצבור התחילו עמידה אםלא יספיק לסיים לפני שיאמרו קדיש

[אוהב עמו]

הגר"י גואלמן אמר בשם הגרח"פ שיינברג זצ"ל שידלג השכיבנו וישלימו אחר התפילה

[אוהב עמו]

האם יש מקור ברור שתפילה בציבור זה דווקא במי שמתחיל עמם באותו רגע?

כמדומה שנשנו באחרונים כמה דעות
האם זה שיעור אמירת ה' שפתי תפתח או אמירת ברכה ראשונה או ג' ברכות ראשונות.

[חרסון]

בסימן ק"ט מבואר שהמוצא צבור מתפללים לא יצטרף אליהם אא"כ משער שיספיק לסיים לפני קדושה או מודים והבה"ל שם מסתפק במי שמתחיל עם הצבור ומאריך יותר מהם ולא יספיק לסיים עד קדושה האם יכול להתפלל אתם והצד לחלק הוא שכשמאחר אחרי הצבור אינו תפלה בצבור גמור וכשמתחיל עם הצבור זה תפלה בצבור גמור ומכאן מדייק הגרז"נ גולדברג שליט"א שהמתפלל לאחר שהתחילו הצבור נחשב תפלה בצבור אלא שאינו תפלה בצבור גמור.
יתכן שיש נפקותא בשאלה כאשר המתפלל והגיע להשכיבנו כשהצבור התחילו עמידה אםלא יספיק לסיים לפני שיאמרו קדיש

בשם החזו"א נמסר שהוא תמה על עצם העלאת ספק מעין זה.

[יוצא פוניבז']

האם יש מקור ברור שתפילה בציבור זה דווקא במי שמתחיל עמם באותו רגע?

כמדומה שנשנו באחרונים כמה דעות
האם זה שיעור אמירת ה' שפתי תפתח או אמירת ברכה ראשונה או ג' ברכות ראשונות.

מי זה האחרונים? ומהיכן הוציאו זאת?
והאם יש מי שסובר שאם השתהה מעט אי"ז תפילה בציבור?

[כדכד]

בסימן ק"ט מבואר שהמוצא צבור מתפללים לא יצטרף אליהם אא"כ משער שיספיק לסיים לפני קדושה או מודים והבה"ל שם מסתפק במי שמתחיל עם הצבור ומאריך יותר מהם ולא יספיק לסיים עד קדושה האם יכול להתפלל אתם והצד לחלק הוא שכשמאחר אחרי הצבור אינו תפלה בצבור גמור וכשמתחיל עם הצבור זה תפלה בצבור גמור ומכאן מדייק הגרז"נ גולדברג שליט"א שהמתפלל לאחר שהתחילו הצבור נחשב תפלה בצבור אלא שאינו תפלה בצבור גמור.
יתכן שיש נפקותא בשאלה כאשר המתפלל והגיע להשכיבנו כשהצבור התחילו עמידה אםלא יספיק לסיים לפני שיאמרו קדיש

בשם החזו"א נמסר שהוא תמה על עצם העלאת ספק מעין זה.

לאיזה צד הוא תמה?
אני שאלתי את הרב זלמן נחמיה גולדברג איך לנהוג בנדון ספק זה והוא השיב לי בתמיה: הבה"ל מסתפק ואינו יודע את התשובה אז אתה רוצה שאני אגיד לך?
אני יכול להבין אם החזו"א חולק על הבה"ל אבל לתמוה על עצם הספק נראה לי תמוה

[חרסון]

נדפס ב'מעשה איש', דומני בשם ר' חיים קנייבסקי.

[כדכד]

לא שאלתי איפה זה כתוב בשמו שאלתי מה הוא אומר שם והוספתי שלתמוה על הספק נראה לי תמוה

[חרסון]

דומני שלא כתוב שם יותר ממה שכתבתי. וזכותו של הגרז"נ שלא להכריע בספקו של המ"ב, וזכותו של החזו"א שלא להבין את עצם הספק.

[כדכד]

מה יש פה לא להבין?
הבה"ל הסביר את הספק האם הדין שבשו"ע נאמר רק במאחר או גם בתפלל תפלה בצבור גמור.
הוא יכול לחלוק ולסבור שפשוט לו כאחד הצדדים.

[לבי במערב]

עי' עמק ברכה עמ' ז. (מסקנתו שלא לדלג משום שתפילה בציבור אינה חובה ומסבי זצ"ל שמעתי שהצדק איתו ולא מטעמו...).

והטעם האמיתי מהו?