פורום אוצר החכמה

האם ידלג על ברכת השכיבנו ע"מ להתחיל שמונה עשרה עם הציבור, וישלימה לאחר התפילה, או יתפלל כסדר?

עי' עמק ברכה עמ' ז. (מסקנתו שלא לדלג משום שתפילה בציבור אינה חובה ומסבי זצ"ל שמעתי שהצדק איתו ולא מטעמו...).

האם יש מקור ברור שתפילה בציבור זה דווקא במי שמתחיל עמם באותו רגע?

בסימן ק"ט מבואר שהמוצא צבור מתפללים לא יצטרף אליהם אא"כ משער שיספיק לסיים לפני קדושה או מודים והבה"ל שם מסתפק במי שמתחיל עם הצבור ומאריך יותר מהם ולא יספיק לסיים עד קדושה האם יכול להתפלל אתם והצד לחלק הוא שכשמאחר אחרי הצבור אינו תפלה בצבור גמור וכשמתחיל עם הצבור זה תפלה בצבור גמור ומכאן מדייק הגרז"נ גולדברג שליט"א שהמתפלל לאחר שהתחילו הצבור נחשב תפלה בצבור אלא שאינו תפלה בצבור גמור.
יתכן שיש נפקותא בשאלה כאשר המתפלל והגיע להשכיבנו כשהצבור התחילו עמידה אםלא יספיק לסיים לפני שיאמרו קדיש

הגר"י גואלמן אמר בשם הגרח"פ שיינברג זצ"ל שידלג השכיבנו וישלימו אחר התפילה

יוצא פוניבז' כתב:האם יש מקור ברור שתפילה בציבור זה דווקא במי שמתחיל עמם באותו רגע?

כמדומה שנשנו באחרונים כמה דעות
האם זה שיעור אמירת ה' שפתי תפתח או אמירת ברכה ראשונה או ג' ברכות ראשונות.

כדכד כתב:בסימן ק"ט מבואר שהמוצא צבור מתפללים לא יצטרף אליהם אא"כ משער שיספיק לסיים לפני קדושה או מודים והבה"ל שם מסתפק במי שמתחיל עם הצבור ומאריך יותר מהם ולא יספיק לסיים עד קדושה האם יכול להתפלל אתם והצד לחלק הוא שכשמאחר אחרי הצבור אינו תפלה בצבור גמור וכשמתחיל עם הצבור זה תפלה בצבור גמור ומכאן מדייק הגרז"נ גולדברג שליט"א שהמתפלל לאחר שהתחילו הצבור נחשב תפלה בצבור אלא שאינו תפלה בצבור גמור.
יתכן שיש נפקותא בשאלה כאשר המתפלל והגיע להשכיבנו כשהצבור התחילו עמידה אםלא יספיק לסיים לפני שיאמרו קדיש

בשם החזו"א נמסר שהוא תמה על עצם העלאת ספק מעין זה.

אוהב עמו כתב:

יוצא פוניבז' כתב:האם יש מקור ברור שתפילה בציבור זה דווקא במי שמתחיל עמם באותו רגע?

כמדומה שנשנו באחרונים כמה דעות
האם זה שיעור אמירת ה' שפתי תפתח או אמירת ברכה ראשונה או ג' ברכות ראשונות.

מי זה האחרונים? ומהיכן הוציאו זאת?
והאם יש מי שסובר שאם השתהה מעט אי"ז תפילה בציבור?

חרסון כתב:

כדכד כתב:בסימן ק"ט מבואר שהמוצא צבור מתפללים לא יצטרף אליהם אא"כ משער שיספיק לסיים לפני קדושה או מודים והבה"ל שם מסתפק במי שמתחיל עם הצבור ומאריך יותר מהם ולא יספיק לסיים עד קדושה האם יכול להתפלל אתם והצד לחלק הוא שכשמאחר אחרי הצבור אינו תפלה בצבור גמור וכשמתחיל עם הצבור זה תפלה בצבור גמור ומכאן מדייק הגרז"נ גולדברג שליט"א שהמתפלל לאחר שהתחילו הצבור נחשב תפלה בצבור אלא שאינו תפלה בצבור גמור.
יתכן שיש נפקותא בשאלה כאשר המתפלל והגיע להשכיבנו כשהצבור התחילו עמידה אםלא יספיק לסיים לפני שיאמרו קדיש

בשם החזו"א נמסר שהוא תמה על עצם העלאת ספק מעין זה.

לאיזה צד הוא תמה?
אני שאלתי את הרב זלמן נחמיה גולדברג איך לנהוג בנדון ספק זה והוא השיב לי בתמיה: הבה"ל מסתפק ואינו יודע את התשובה אז אתה רוצה שאני אגיד לך?
אני יכול להבין אם החזו"א חולק על הבה"ל אבל לתמוה על עצם הספק נראה לי תמוה

נדפס ב'מעשה איש', דומני בשם ר' חיים קנייבסקי.

לא שאלתי איפה זה כתוב בשמו שאלתי מה הוא אומר שם והוספתי שלתמוה על הספק נראה לי תמוה

דומני שלא כתוב שם יותר ממה שכתבתי. וזכותו של הגרז"נ שלא להכריע בספקו של המ"ב, וזכותו של החזו"א שלא להבין את עצם הספק.

מה יש פה לא להבין?
הבה"ל הסביר את הספק האם הדין שבשו"ע נאמר רק במאחר או גם בתפלל תפלה בצבור גמור.
הוא יכול לחלוק ולסבור שפשוט לו כאחד הצדדים.