האם הרמב"ם חזר בו מפי' המשנה לגבי חומר שעורים? (ערכין פ"ג מ"ב)

[סליחות]

בפיה"מ (ערכין פ"ג מ"ב) כתב הרמב"ם על חומר שעורים "הוא בית זרע שלשים סאין מן השעורים, והוא גדול הרבה מבית זרע שלשים סאין חטין."

ואילו בהלכות ערכין וחרמין (פ"ז, ה"ד) ז"ל: החומר הוא הכור, והוא שני לתכין, והלתך חמש עשרה סאין, נמצא החומר שלשים סאה שהן עשר איפות כל שלש סאין איפה, וכבר בארנו בהלכות שבת שהמקום שיש בשבורו חמשים אמה על חמשים אמה הוא בית סאה והוא מזרע סאה, נמצאת למד שהמקום שיש בשבורו חמשה ושבעים אלף אמה שהוא ברבוע מאתים ארבע ושבעים אמות על מאתים ארבע ושבעים אמות בקירוב הוא בית כור והוא זרע חומר שעורים.

המידות ממש זהות לכאורה! או שלא זכיתי להבין את דבריו.

ובמיקרופדיה התלמודית (בית כור) "ויש מן הראשונים שכתבו ששיעורי בית כור וסאה משוערים בזריעת חטים (ר"ש כלאים ב ב), והוא קטן בהרבה מזרע חומר שעורים (פירוש המשניות לרמב"ם שם), ועל פי זה יש מהאחרונים שכתב שמידת בית זרע חומר שעורים שבפדיון שדה אחוזה לא נודעה מידתה בכמה, ולכן קבעו השיעור במפולת יד ובזריעה בינונית, אבל בית כור סתם האמור בכל מקום מידתו קבועה לפי ערכו של בית סאה שהוא חמשים על חמשים אמה, והוא מקום זריעת חטים, כסתם מאכל אדם (חוות יאיר קסח).

[הוגה ומעיין]

לא מובנת הקושיה. כור הוא חומר הוא שלושים סאה. לרמב"ם בזריעת כמות סאה של שעורים צריך חמשים אמה על חמשים אמה (ובהם שיערו בכל מקום), ובחטים מספיק פחות מזה. לר"ש לסאה חטים צריך חמשים אמה על חמשים אמה (ובהם שיערו בכל מקום), ולשעורים צריך יותר מזה.

[סליחות]

1. אם זכרוני לא מטעה אותי, במהדורה המפורשת של הרמב"ם על הלכות שבת כתבו שבית סאה הוא לפי זרעי חיטים.

2. עיין בבקשה שוב במה שהובא מהמיקרופדיה התלמודית שלכאורה לא מחלקים בין הר"ש לרמב"ם, אדרבה, הם אומרים את אותו הדבר.

[הוגה ומעיין]

אם יש סתירה מדברי המהדורה המפורשת מהלכות שבת, כדאי להציג אותה ונדעה. בינתיים לא הובאה סתירה.

במיקרופדיה הביאו מהרמב"ם לר"ש רק את הנתון להפרש בין חטים לשעורים בגודל. אבל לא בשאלה למה מתייחסים המידות שבתורה. ופשוט.

[עזריאל ברגר]

ובריש פ"ב מהלכות כלאים משמע שחיטים ושעורים שווים בזה.

[סליחות]

אם יש סתירה מדברי המהדורה המפורשת מהלכות שבת, כדאי להציג אותה ונדעה. בינתיים לא הובאה סתירה.

במיקרופדיה הביאו מהרמב"ם לר"ש רק את הנתון להפרש בין חטים לשעורים בגודל. אבל לא בשאלה למה מתייחסים המידות שבתורה. ופשוט.

א) רמב"ם הלכות שבת פט"ז, ה"ג:
כמה היא בית סאה? חמישים אמה על חמישים אמה.
פירוש ('מפעל משנה תורה'):
"כמה היא בית סאה - השטח שזורעים בו חיטה בנפח סאה".


ב) בפיה"מ (ערכין פ"ג מ"ב) כתב הרמב"ם על חומר שעורים "הוא בית זרע שלשים סאין מן השעורים, והוא גדול הרבה מבית זרע שלשים סאין חטין."

ג) בהלכות ערכין וחרמין (פ"ז, ה"ד) ז"ל: החומר הוא הכור, והוא שני לתכין, והלתך חמש עשרה סאין, נמצא החומר שלשים סאה שהן עשר איפות כל שלש סאין איפה, וכבר בארנו בהלכות שבת שהמקום שיש בשבורו חמשים אמה על חמשים אמה הוא בית סאה והוא מזרע סאה, נמצאת למד שהמקום שיש בשבורו חמשה ושבעים אלף אמה שהוא ברבוע מאתים ארבע ושבעים אמות על מאתים ארבע ושבעים אמות בקירוב הוא בית כור והוא זרע חומר שעורים.

כעת, אם בית סאה של שעורים גדול הרבה מבית סאה של חיטים, אז ישנה טעות בפירוש הנ"ל? (אחרת יוצא שאין כל הבדל בין המדות).
עד כאן על הפירוש. זו השאלה הראשונה.

השאלה השניה:
ד) לפי מה שהסקנו שבית כור של שלושים סאה הוא בשעורים. אם כן, לא זכיתי להבין את כוונת המיקרופדיה בשם החוות יאיר "על פי זה יש מהאחרונים שכתב שמידת בית זרע חומר שעורים שבפדיון שדה אחוזה לא נודעה מידתה בכמה" הרי הרמב"ם כתב מה המידה שלה!

ה) דברי המיקרופדיה בלבלו אותי. מה הטעם לקחת שתי דעות חולקות ולעשות מהם סלט. אבל אולי עכשיו אני מבין שהם חולקים בדבר אחד ומסכימים בדבר אחד:
חולקים: לפי הר"ש: שיעור בית כור וסאה משוערים בזריעת חטים. לפי הרמב"ם: שיעור בית כור וסאה משוערים בזריעת שעורים.
מסכימים: שיעור בית כור סאה של חיטים קטן בהרבה מזרע חומר שעורים.

[עזריאל ברגר]

ובריש פ"ב מהלכות כלאים משמע שחיטים ושעורים שווים בזה.

מצרף צילום מהרמב"ם וביאורו.

[הוגה ומעיין]

אכן, ראוי לשלוח למפעל משנה תורה שיתקנו את הטעות בהלכות שבת - אם אכן כתוב שם כפי שהבאתם, אינו תח"י לבדוק.

(מכל מקום אין שום סיבה לחשוב שהרמב"ם חזר בו. מה שכותבים בשם הרמב"ם או בביאור דברי הרמב"ם לא הופך להיות רמב"ם).

[סליחות]

ובריש פ"ב מהלכות כלאים משמע שחיטים ושעורים שווים בזה.

מצרף צילום מהרמב"ם וביאורו.

אשמח אם תסביר איך משמע כן.

[סליחות]

אכן, ראוי לשלוח למפעל משנה תורה שיתקנו את הטעות בהלכות שבת - אם אכן כתוב שם כפי שהבאתם, אינו תח"י לבדוק.

(מכל מקום אין שום סיבה לחשוב שהרמב"ם חזר בו. מה שכותבים בשם הרמב"ם או בביאור דברי הרמב"ם לא הופך להיות רמב"ם).

דברי המיקרופדיה הובנו כיאות על ידי?

[עזריאל ברגר]

ובריש פ"ב מהלכות כלאים משמע שחיטים ושעורים שווים בזה.

מצרף צילום מהרמב"ם וביאורו.

אשמח אם תסביר איך משמע כן.

משמע שם מאוד ברור שסאה חיטים או שעורים או קטניות נזרעת בבית סאה, ולכן שיעורם שווה לגבי תערובת.

ואולי בסאה לא ניכר כ"כ ההבדל, ורק בכור הוא ניכר?

[סליחות]

לכאורה לא משמע כן. כי לא מצוין שם דבר בעניין המידה המדויקת, אדרבה, מצוין שם שזה בית לפי זרע של כל מין ומין, ולהבנתי זה בית סאה שונה בזרעים שונים. (בהנחה שמתעלמים מהפירוש הנ"ל, שהוא אותו פירוש גם מהלכות. שבת)

[עזריאל ברגר]

לכאורה לא משמע כן. כי לא מצוין שם דבר בעניין המידה המדויקת, אדרבה, מצוין שם שזה בית לפי זרע של כל מין ומין, ולהבנתי זה בית סאה שונה בזרעים שונים. (בהנחה שמתעלמים מהפירוש הנ"ל, שהוא אותו פירוש גם מהלכות. שבת)

ממש לא!
כתוב שם (לא רק בהלכה ג, בכל הסוגיא) שכל תבואה וקטנית שנתערבו זה בזה - משערים לפי א מכד, אבל בזרעוני גינה משערים לפי א מכד בבית סאה.