פורום אוצר החכמה

א. האם למד ביום הראשון את כל התורה, ואח"כ ארבעים יום חזר בכל יום, כמו תנא מיניה ארבעים זימנין, או שלמד כל יום אחד חלקי ארבעים מהתורה?

ב. אי' בגמ' (נדרים לח.) ובמד"ר (שמות מא,ו) שכל ארבעים יום היה לומד תורה ושוכח. האם זה מכריח שלמד ביום הראשון את כל התורה כולה ושכחה ושוב חזר ביום השני ללמוד כל התורה ושכחה, וכן ביום השלישי. או שנאמר שלמד כל יום אחד חלקי ארבעים מהתורה ואע"פ ששכח מה שלמד לא חזר הקב"ה ללמדו את זה שוב למחרת - עד יום ארבעים שאז ניתנה לו במתנה?

דרך ישרה כתב:א. האם למד ביום הראשון את כל התורה, ואח"כ ארבעים יום חזר בכל יום, כמו תנא מיניה ארבעים זימנין, או שלמד כל יום אחד חלקי ארבעים מהתורה?

ב. אי' בגמ' (נדרים לח.) ובמד"ר (שמות מא,ו) שכל ארבעים יום היה לומד תורה ושוכח. האם זה מכריח שלמד ביום הראשון את כל התורה כולה ושכחה ושוב חזר ביום השני ללמוד כל התורה ושכחה, וכן ביום השלישי. או שנאמר שלמד כל יום אחד חלקי ארבעים מהתורה ואע"פ ששכח מה שלמד לא חזר הקב"ה ללמדו את זה שוב למחרת - עד יום ארבעים שאז ניתנה לו במתנה?

א.מסתבר שכל יום למד חלק, גם מבחינה הגיונית וגם כי אחרת היה צריך להיות כתוב שלמד את כולה.

ב.לא מוכרח.

ג.ביום למד תורה בכתב ובלילה תורה שבע"פ.

יאיר כתב:

דרך ישרה כתב:א. האם למד ביום הראשון את כל התורה, ואח"כ ארבעים יום חזר בכל יום, כמו תנא מיניה ארבעים זימנין, או שלמד כל יום אחד חלקי ארבעים מהתורה?

ב. אי' בגמ' (נדרים לח.) ובמד"ר (שמות מא,ו) שכל ארבעים יום היה לומד תורה ושוכח. האם זה מכריח שלמד ביום הראשון את כל התורה כולה ושכחה ושוב חזר ביום השני ללמוד כל התורה ושכחה, וכן ביום השלישי. או שנאמר שלמד כל יום אחד חלקי ארבעים מהתורה ואע"פ ששכח מה שלמד לא חזר הקב"ה ללמדו את זה שוב למחרת - עד יום ארבעים שאז ניתנה לו במתנה?

א.מסתבר שכל יום למד חלק, גם מבחינה הגיונית וגם כי אחרת היה צריך להיות כתוב שלמד את כולה.

ב.לא מוכרח.

ג.ביום למד תורה בכתב ובלילה תורה שבע"פ.

מקורות בבקשה.

סברא ל"ל קרא. לגבי ג' אם תרצה אחפש.

יאיר כתב:

דרך ישרה כתב:א. האם למד ביום הראשון את כל התורה, ואח"כ ארבעים יום חזר בכל יום, כמו תנא מיניה ארבעים זימנין, או שלמד כל יום אחד חלקי ארבעים מהתורה?

ב. אי' בגמ' (נדרים לח.) ובמד"ר (שמות מא,ו) שכל ארבעים יום היה לומד תורה ושוכח. האם זה מכריח שלמד ביום הראשון את כל התורה כולה ושכחה ושוב חזר ביום השני ללמוד כל התורה ושכחה, וכן ביום השלישי. או שנאמר שלמד כל יום אחד חלקי ארבעים מהתורה ואע"פ ששכח מה שלמד לא חזר הקב"ה ללמדו את זה שוב למחרת - עד יום ארבעים שאז ניתנה לו במתנה?

א.מסתבר שכל יום למד חלק, גם מבחינה הגיונית וגם כי אחרת היה צריך להיות כתוב שלמד את כולה.

כשהקב"ה הוא הרבי, ומשה רבינו הוא התלמיד, אל תחפש שהדברים יעלו לפי ההגיון שלי ושלך.
בהגיון שלנו לא לומדים את כל מה שמשה רבינו למד גם לא בארבעים שנה.

ראה אבן עזרא לא,יח, וז"ל 'ריקי מוח יתמהו מה עשה משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה. ולא ידעו אם יעמוד שם עם השם כמספר הזה. וכפל כפלו שנים. לא יוכל לדעת חלק מאלף ממעשי השם ודרכיו וסוד כל המצות שצוהו כי יחשבו כי המעשה העיקר. ואיננו רק הלבב והמעשה והלבב והלשון להרגיל. וכן כתוב בפיך ובלבבך לעשותו וקדמונינו אמרו רחמנא לבא בעי. ושרש כל המצות עד שיאהב את השם בכל נפשו וידבק בו וזה לא יהיה שלם אם לא יכיר מעשי השם בעליונים ובשפלים וידע דרכיו. וככה אמר הנביא כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי. אז יתברר לו כי השם עושה חסד משפט וצדקה בארץ ולא יוכל לדעת השם אם לא ידע נפשו ונשמתו וגופו. כי כל מי שלא ידע מהות נפשו חכמת מה לו. והנה משה שהתנבא ארבעים שנה במדבר ועמד בסודות רבות שגלה לו השם בהר סיני והוא אמר לפני מותו אתה החלות להראות את עבדך את גדלך והנה עתה החל והראה לו גדולת השם. וזהו אמת כי לגדולתו אין חקר'.