פורום אוצר החכמה

האם מותר לתבוע גוי בערכאות של נכרים?

מידידי ר' אורי טיגר עיין ס"ק ו'.

ממה שנמצא בכתביי בזה

תביעת גוי וישראל מומר
אף תביעת גוי אסורה בערכאות ולכך ישראל שיש לו דין עם הנכרי יתבענו ב"ד של ישראל ואם יסרב יעמוד עמו בערכאות.
כ"כ בשו"ת תשב"ץ חלק ב סימן רצ בשם המדרש תנחומא וז"ל "ומנין שישראל ועכו"ם שיש להם דין ועסק זה עם זה שאסור לומר לעכו"ם לך עמי לערכאו' של עכו"ם שהוא עובר בלאו שנאמר לא עשה כן לכל גוי. ע"כ קל וחומר לישראל עם ישראל" עכ"ל.
ובשו"ת חוט המשולש (שבסוף שו"ת התשב"ץ ח"ד, הטור השלישי סו"ס ו ד"ה והוי יודע) כתב: "ומה שהולכים היום עם העכו"ם לערכאות הוא כדי להציל מידם וכמו שאמרו פ"ק דע"ז (יג ע"א) הולכין ליריד של עכו"ם וכו' הכי נמי לדון עם העכו"ם בערכאות של גויים לא התירו אלא מהאי טעמא דמציל מהם דהיינו שהעכו"ם לא ציית לדינינו ואין פורע לישראל ע"פ ב"ד, לכן הותר להוליכו לערכאות וכו', אבל אם העכו"ם ציית לדינא וכ"ש שהוא רוצה לדון בדינינו ומקבל את הדין פשיטא שאסור להוליכו לערכאות" עכ"ל.
ולפלא שראיתי דברי הגרז"נ גולדברג בקובץ בית הלל לד עמ' נח וז"ל "ונראה שגוי אין איסור לתבוע בערכאות שאין איסור בדבר שהרי גויים נצטוו על הדינים" וצ"ע.
אך כבר כתב הכסף הקדשים דיתכן דמומר יש לדונו כדיני הערכאות וז"ל "ובבחינה זו משמע שבפשיטות כל מומר גם ששייך בו גם שחטא ישראל הוא מ"מ לגבי משפט הו"ל כנכרי ממש לדון ליהודי כנגדו בין כפי זכותו ע"פ משפטי התוה"ק בין כפי זכותו ע"פ ערכאות של גויים ובבחינת כן משפטיך אתה חרצת שכן הוא לגרעון זכותו שהרי יכול לאבד ממון עצמו כרצונו" ע"כ.
ומפני שראיתי רבים שטעו בהבנת דברי הכסף הקדשים וכתבו שהותרה התביעה בערכאות כנגד גוי ומומר. יש להביא דברי המנחת יצחק חלק ט סימן קנה בביאור דבריו וז"ל "הנה בכסף הקדשים שם מיירי רק שב"ד של ישראל ידונו ליהודי שכנגדו בין כפי זכותו עפ"י משפטי התוה"ק בין כפי זכותו עפ"י עש"ג עיין שם, אבל לא היכא שאפשר להוציא ממנו בב"ד של ישראל, לדון עמו בערכאות, וי"ל בזה כמ"ש בתשו' תשב"ץ (חלק רביעי חוט המשולש הטור השלישי סי' ו') בשטרות העשוין בערכאות, שאע"פ שאסור לדון לפני הערכאות, מ"מ שטרות הנעשים על ידם דנין על פיהם עיין שם, ושם (בסוף התשובה) כתב שאפילו עם עכו"ם אסור לדון בערכאות, ולא התירו אלא מטעמא דאיתא (בע"ז י"ג ע"א) דכותב ומעלה בערכאות שלהם מפני שהוא כמציל מידם, דהכי נמי מהאי טעמא דעכו"ם אינו פורע לישראל עפ"י ב"ד, הותר להוליכו בערכאות, ומכש"כ גבי ישראל דאין להביא לפני עכו"ם חוץ מפרט אחד כשיהי' הבעל דין אלם דלא ציית לדיני ישראל אז מותר להביאו לפני הערכאות עכת"ד" עכ"ל.

אך באופן שידוע שאינו ציית דינא דינו כסרבן שיכול לתובעו בערכאות ויש לדון אם צריך רשות בית דין ואכמ"ל

002 כתב:האם מותר לתבוע גוי בערכאות של נכרים?

אפילו חילונים נוהגים לתובעם בערכאות בגלל שברור שלא יבואו לבי״ד.

מלבב כתב:

002 כתב:האם מותר לתבוע גוי בערכאות של נכרים?

אפילו חילונים נוהגים לתובעם בערכאות בגלל שברור שלא יבואו לבי״ד.

נכון! אבל נדרש לקבל קודם את אישור בית הדין, והשואל מסתמא נתכון בגוי שציית לדינא דשיראל אבל בלא"ה הוא כמו כל מסרב ידוע. רק באישור בית דין

אריה מרדכי כתב:

מלבב כתב:

002 כתב:האם מותר לתבוע גוי בערכאות של נכרים?

אפילו חילונים נוהגים לתובעם בערכאות בגלל שברור שלא יבואו לבי״ד.

נכון! אבל נדרש לקבל קודם את אישור בית הדין, והשואל מסתמא נתכון בגוי שציית לדינא דשיראל אבל בלא"ה הוא כמו כל מסרב ידוע. רק באישור בית דין

נוהגים לתבוע גם בלא אישור בית דין.

מלבב כתב:

אריה מרדכי כתב:

מלבב כתב:

002 כתב:האם מותר לתבוע גוי בערכאות של נכרים?

אפילו חילונים נוהגים לתובעם בערכאות בגלל שברור שלא יבואו לבי״ד.

נכון! אבל נדרש לקבל קודם את אישור בית הדין, והשואל מסתמא נתכון בגוי שציית לדינא דשיראל אבל בלא"ה הוא כמו כל מסרב ידוע. רק באישור בית דין

נוהגים לתבוע גם בלא אישור בית דין.

מחלוקת אחרונים ידועה ונכב"ב

מה סברת המחלוקת

מלבב כתב:מה סברת המחלוקת

האם יש הרמת יד וכפירה בתביעה לערכאות של מי שבוודאי לא יבוא לבית הדין