פורום אוצר החכמה

יש נידון בספרי השו"ת אי חיסר כמה מילים, כמו מה שהצנזור הוציא וכדו' האם יכולים לערוך סיום, והפוסקים הקילו בזה.
אך מה הדין אם זה כמה דפים כמו 6 דף גמ' שהרגילות הוא שבחורים אינם לומדים דפים אלו, האם יהיה מותר לערוך סיום, ?

שמעתי בשם הרה"ק הבית ישראל מגור שהיה אומר שניתן לעשות סיום לבחורים המדלגים עניינים שאינם מעניינם ודינו ככל סיום, לא מוסמך.

אני לא חושב שיש לסיום הלכות כל שהם, אלא זה מנהגים שהבסיס שלהם הוא הרגשת השמחה הטבעית, כשאדם זוכה להשלים ענין מסוים.
וממילא הכל לפי תחושת האדם. ברור, שבדר"כ גם מי שלמד כל המסכת, יש פיספוסים, ויתכן שקרא ולא הבין או טעה בהבנה, וכי בגלל זה לא יעשה סיום?
אלא שהם מועטים ובסך הכל הוא קנה את רוב הענין.
באותה מידה אדם שעמל על פרק משניות רבות, הוא מרגיש בנפשו שהוא צריך לשמוח בעת שסיים את הפרק, מן הסתם יכול לעשות יומא טבא לרבנן גם על זה.

ובכור בער"פ? ובשר ויין בט' הימים? ומי שקיבל ע"ע לסיים מסכת?

ראה שו"ת ארץ צבי ח"ב סי' ע"ד שאם חיסר מה שהוציאו הצענזו"ר, שפיר מקרי סיום ע"ש.ויש לדמות הדברים לנידו"ד לכאורה.

שמעתי בשם מרן הגר"ח שליט"א שאף מי שלא קרא את מילות הסימן שבגמ' אינו יכול לעשות סיום.

איפה מצינו "איסור" לערוך סיום מסכת. אם זה לצורך חינוך מה פתאום לא?

מאיר סובל כתב:ובכור בער"פ? ובשר ויין בט' הימים? ומי שקיבל ע"ע לסיים מסכת?

כל הנידון הוא לגבי תענית ובשר בט' הימים, כי סעודה מותר לעשות בכל אופן

חוות דעת כתב:איפה מצינו "איסור" לערוך סיום מסכת. אם זה לצורך חינוך מה פתאום לא?

אין איסור.
הנידון הוא אם יש לסעודה זו דיני סיום, לגבי בשר ויין בט' ימים' או תענית עבודות, וכן לאלו שאין אומרים תחנון ביום הסיום וכו'