פורום אוצר החכמה

מעשה מופלא שאירע עם קרוב משפחתי שיחי' שהיה זקוק בהקדם לכסף לצורך חתימת חוזה ולפתע התקשר אלי אחד ממספר חסוי שהפקיד לו סכום נכבד מאוד בעילום שם ולא הצלחנו לעלות על עקבותיו. אמרתי לו שלכאורה עליו לברך הטוב והמיטיב.
והנה המ''ב רכ''ג סק''כ כ' שאין מברכין על מתנת ממון כי מתבייש בזה. וחשבתי שכאן שאינו יודע ממי אינו מתבייש. מאידך עדיין אולי יש לו יותר בושה שחושב כל אחד אולי הוא זה.
מה ידוע לכם בענין?

אין זה נפק"מ לדינא, כיון שהמ"ב הנ"ל (סקכ"א) מכריע שגם במתנה לא יברך הטוב והמטיב. ומה שחילק בין מעות למתנה הוא רק לדעת השו"ע ולא להלכה.