פורום אוצר החכמה

הוה עובדא באשה שהדליקה נרות של חג השבועות שהיה השנה במוצ"ש,
וטעתה להדליק אותם לפי זמן הדלקת נרות של שבת רגילה דהיינו לפני צאת שבת קודש.
ועתה יש לדון אם הנרות שהדליקה עולים לה להדלקת נרות יו"ט.

והטעם לדון בזה בפשטות הוא מדין מצוה הבאה בעבירה דאינה מצוה.

אלא שאולי בשוגג ליכא חיסרון של מצוה הבאה בעבירה.
וכן יש לצדד דבמצוה דרבנן ליכא חיסרון של מהב"ע לפי תוס' בריש לולב הגזול שפירשוו כן את הגמ' וכן נראה שפסק השו"ע.
וכן יש לצדד דמהב"ע הוא רק היכא דנתפס העבירה בחפצא של מצוה לפי הביאור של האחרונים בדברי הירושלמי הידועים בקורע על מתו בשבת "ברם הכא איהו גופיה עבירה".

אשמח לשמוע דעתכם

[יש איתי תשובת הגריש"א בענין, אלא שאיני כותבה כרגע לפי שאיני מבין את הדברים לכן אחכה לשמוע דעתכם הרמה]

יש לדון מסוגיית אי עביד לא מהני

בקובץ שערי הוראה(מערב ב"ב) חלק י"ב הובאה תשובת הרב ווזנר זצ"ל שלא יצאה י"ח וצריכה להדליק שוב.

נחלי אפרסמון כתב:בקובץ שערי הוראה(מערב ב"ב) חלק י"ב הובאה תשובת הרב ווזנר זצ"ל שלא יצאה י"ח וצריכה להדליק שוב.

מה טעם הדבר הלא כתבנו לעיל כמה סיבות טובות להקל בדבר

נחלי אפרסמון כתב:יש לדון מסוגיית אי עביד לא מהני

לא שייך בזה אי עבידלא מהני וכמ"ש הגרע"א המפורסם לענין מילה שלא בזמנה ואכמ"ל בזה

חשוב להוסיף נקודה
באם הנרות אסורים בהנאה א"כ לא יצאה.

ונקודה שקצת מפריעה לי - זה חילול שבת!
מתפלפלים בשויון נפש, יצאה ידי חובה, או לא יצאה, מהב"ע, דרבנן, אעל"מ, שד"ח... אי אפשר לדבר על זה בלי לצייר ולו במקצת את המרירות על חילול שבת, היא צריכה תיקוני תשובה וכפרה, וקבלה לעתיד [שלא תדליק בליל יו"ט רק בחדר שהחשיכו אותו על ידי שעון שבת].
פעם הגיע בחור לר' שלמה זלמן לשאול אותו מה הוא צריך לעשות כי נפל לו התפלין, הגרש"ז לא ענה לו, הוא פשוט צעק עליו 'איך זה קרה לך'?

לענין כתב:חשוב להוסיף נקודה
באם הנרות אסורים בהנאה א"כ לא יצאה.

ונקודה שקצת מפריעה לי - זה חילול שבת!
מתפלפלים בשויון נפש, יצאה ידי חובה, או לא יצאה, מהב"ע, דרבנן, אעל"מ, שד"ח... אי אפשר לדבר על זה בלי לצייר ולו במקצת את המרירות על חילול שבת, היא צריכה תיקוני תשובה וכפרה, וקבלה לעתיד [שלא תדליק בליל יו"ט רק בחדר שהחשיכו אותו על ידי שעון שבת].
פעם הגיע בחור לר' שלמה זלמן לשאול אותו מה הוא צריך לעשות כי נפל לו התפלין, הגרש"ז לא ענה לו, הוא פשוט צעק עליו 'איך זה קרה לך'?

מצד מעשה שבת לא שייך כאן לאסור את הנרות בהנאה, שהרי כאן היא בשוגג ולפי הגאון ליכא מעשה שבת להלכה בשוגג.
ולגוף הערתך יש לי רק לומר,
אשריך!

רון כתב:

נחלי אפרסמון כתב:בקובץ שערי הוראה(מערב ב"ב) חלק י"ב הובאה תשובת הרב ווזנר זצ"ל שלא יצאה י"ח וצריכה להדליק שוב.

מה טעם הדבר הלא כתבנו לעיל כמה סיבות טובות להקל בדבר

עיי"ש

רון כתב: . . [יש איתי תשובת הגריש"א בענין, אלא שאיני כותבה כרגע לפי שאיני מבין את הדברים לכן אחכה לשמוע דעתכם הרמה]

שמא יחשוף כת"ר מאוצרותיו?
ומֵעִנְיַן ימים אלו הוא, נקיון הבית וגילוי האוצרות...

לכאורה הלכה כרבי יהושע שברשות חכמים עשתה, כי בנקל אפשר לטעות בלל חישוב מוטעה בלוח וכיו"ב.
ואמנם חיללה שבת אך עשתה מצוות חכמים להדליק הנר ליו"ט

לבי במערב כתב:

רון כתב: . . [יש איתי תשובת הגריש"א בענין, אלא שאיני כותבה כרגע לפי שאיני מבין את הדברים לכן אחכה לשמוע דעתכם הרמה]

שמא יחשוף כת"ר מאוצרותיו?
ומֵעִנְיַן ימים אלו הוא, נקיון הבית וגילוי האוצרות...

עי' ס' וישמע משה עמ' קא

הרי לא חייבו חכמים חלילה בהדלקת נרות יום טוב בעצם יום השבת אלא בשעה שראויה להדליק מתחייבת ולא קיימה מצוותה.
מקוה שהסיפור אינו רווח בציבור כי א"כ ראוי לתקן כזאת לפנים בישראל להדליק נרות יום טוב רק אחרי חזרת הציבור מתפילת ערבית דליל יום טוב .

ביליצר כתב:הרי לא חייבו חכמים חלילה בהדלקת נרות יום טוב בעצם יום השבת אלא בשעה שראויה להדליק מתחייבת ולא קיימה מצוותה.

ההדלקה היא לכבוד השבת, שאל"כ איך יוצאים כשמדליקין קודם השבת.
וע"כ שמצוה שיהיה דלוק נר של שבת ויו"ט בלילה, משום שלום בית, ולא השעה גורמת אלא מצות ההדלקה.

זה ודאי אינו ברור כי אי אפשר להדליק קודם פלג המנחה ,
בין כך ובין כך תקנת חכמים הוא אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של יום טוב ,ולא ציוו חכמים להדליק או שיהא נר דלוק על ידי הדלקה בשבת .

זה לכאורה היסוד של הגרי"ז ששי שני דינים, מצד כבוד שבת בער"ש ומצד עונג בשבת.

ביליצר כתב:זה ודאי אינו ברור כי אי אפשר להדליק קודם פלג המנחה ,

רש"י שבת כג: פירש שכל שאינו סמוך לשבת אינו ניכר שהוא לכבוד שבת.

אכן ,וחכמים תיקנו הדלקה או הנחה שיהא ניכר שהוא לכבוד שבת .
ואם מדליק בשבת לכבוד יום טוב הרי אין לך ניכר גדול מזה ,אה.!?