פורום אוצר החכמה

בספר משנה הלכות יש תשובה לשואל שציין שראה תשובה של הרב משה שטרן בעל באר משה לברך על קורנפלקס בפה"א ואם אוכלם עם חלב לברך שהכל. השואל שם תמה מה הסברה לחלק כך והמשנה הלכות מסכים לתמיהה ומנסה ליישבה מדיני עיקר וטפל אך נראה לו שתמיד החלב טפל.
אני חשבתי שאולי סברת הבאר משה היא שהחלב מדביק את החתיכות ועי"כ מוציא אותם מצורת תירס ויוצר צורה חדשה ואשר על כן יש לברך שהכל אך כשאוכל עם חלב קורנפלקס מתירס ולא מקמח תירס עדיין יש להם צורת תירס.
מישהו מכיר הסבר לחילוק בין אכילה עם חלב או בלעדיו?

פעם קניתי במכונת קפה קורנפלקס על בסיס שוקו, יצא לי מהמכשיר כוס שוק עם חמש פירורי קורנפלקס מלמעלה.
אולי זה קרה גם לבאר משה.

לא מסתבר
הוא כותב זאת כהדרכה כללית במדריך הכשרות והוא מדבר על"אוכלם בחלב"ולא מסתבר שכוונתו כדברי מר

אח"כ ראיתי שגם האור לציון כתב שאם אוכלם בחלב הם בטלים לחלב ויברך שהכל וקושייתי דלעיל גם עליו.
רוב הפוסקים שראיתי כתבו שהחלב בטל ואם מברך בפה"א על הקורנפלקס א"צ לברך עליו ואולם אם יש הרבה חלב או שכונתו גם לשתיה יברך גם על החלב שהכל.

כדכד כתב:בספר משנה הלכות יש תשובה לשואל שציין שראה תשובה של הרב משה שטרן בעל באר משה לברך על קורנפלקס בפה"א ואם אוכלם עם חלב לברך שהכל. השואל שם תמה מה הסברה לחלק כך והמשנה הלכות מסכים לתמיהה ומנסה ליישבה מדיני עיקר וטפל אך נראה לו שתמיד החלב טפל.
אני חשבתי שאולי סברת הבאר משה היא שהחלב מדביק את החתיכות ועי"כ מוציא אותם מצורת תירס ויוצר צורה חדשה ואשר על כן יש לברך שהכל אך כשאוכל עם חלב קורנפלקס מתירס ולא מקמח תירס עדיין יש להם צורת תירס.

הסברה שכתבתי שם היא ע"פ חלק מהפוסקים שפסקו לברך על שלוה וכד' במ"מ כשאוכלה עם חלב ובפה"א כשאוכלה בפני עצמה וחשבתי שאולי כאן יש ענין דומה

כנראה שרבנים לא הבינו הרבה באכילה.
לעצם העניין לא מובן לי למה קורנפלקס לא יהיה ברכתו שהכל לדעת הרמ"א שנשתנה צורתו ברכתו שהכל.

זכורני שקורנפלקס תלמה וכד' מיוצר מתירס טחון ולכן ברכתו שהכל, משא"כ קורנפלקס קלוגס וכד' מיוצר מפתיתי תירס ולכן ברכתו האדמה.
וכמדומני שיש מי שחילק כך גם בין פירה תפו"א מאבקה, לבין פירה מתפו"א מבושלים.

מרדכי ש. כתב:זכורני שקורנפלקס תלמה וכד' מיוצר מתירס טחון ולכן ברכתו שהכל, משא"כ קורנפלקס קלוגס וכד' מיוצר מפתיתי תירס ולכן ברכתו האדמה.
וכמדומני שיש מי שחילק כך גם בין פירה תפו"א מאבקה, לבין פירה מתפו"א מבושלים.

וכן יש לשים לב לסוגי הצ'יפס השונים אם הם מתפוח אדמה טחון כמו פרינגלס, ציפס קידס וכד', או פרוסות כמו הצ'יפס הרגיל.

מלבב כתב:כנראה שרבנים לא הבינו הרבה באכילה.

בשביל לפסוק הלכות בעניני ברכות לא צריך להיות שקוע במ"ט שערי תאוות.
ואדרבה רק מי ש'לא מבין באכילה' יכול לפסוק הלכה בלי להיות נגוע ע"י תאוותיו.
ועכ"פ בדבריך אלו יש זלזול מופלג בכל הרבנים מורי ההוראה בישראל, מקדמת דנא ועד ימינו. כי הרב ה'בלתי מבין באכילה', אמור גם להשגיח במגבלותיו (לשיטתך), ולכלול אותם בין חשבונותיו כשהוא פוסק את ההלכה. ואם הוא פוסק בדבר שאינו מבין בו, הינו חסר אחריות.

אנא חזור בך מדברי הבל אלו

לבנון כתב:

מלבב כתב:כנראה שרבנים לא הבינו הרבה באכילה.

בשביל לפסוק הלכות בעניני ברכות לא צריך להיות שקוע במ"ט שערי תאוות.
ואדרבה רק מי ש'לא מבין באכילה' יכול לפסוק הלכה בלי להיות נגוע ע"י תאוותיו.
ועכ"פ בדבריך אלו יש זלזול מופלג בכל הרבנים מורי ההוראה בישראל, מקדמת דנא ועד ימינו. כי הרב ה'בלתי מבין באכילה', אמור גם להשגיח במגבלותיו (לשיטתך), ולכלול אותם בין חשבונותיו כשהוא פוסק את ההלכה. ואם הוא פוסק בדבר שאינו מבין בו, הינו חסר אחריות.

אנא חזור בך מדברי הבל אלו

לא אמרתי שגדולי ישראל לא יכולים לפסוק בענייני אכילה, רק על הטעות הספציפי הזה כתבתי שזה קרא בגלל אי הבנה במידי דאכילה, וכי גדולי ישראל לא יכולים לטעות?

מרדכי ש. כתב:זכורני שקורנפלקס תלמה וכד' מיוצר מתירס טחון ולכן ברכתו שהכל, משא"כ קורנפלקס קלוגס וכד' מיוצר מפתיתי תירס ולכן ברכתו האדמה.
וכמדומני שיש מי שחילק כך גם בין פירה תפו"א מאבקה, לבין פירה מתפו"א מבושלים.

השאלה היא אם הדין של נשתנה צורתו הוא רק כשנטחן או אפילו נטחן. יש לי ראיה מהמהרי״ק שאפילו לא נטחן משנה ברכותו, שהקשה למה באגוז מטוגן לא מברכים שהכל הרי נשתנה צורתו, ותירץ שעדיין ניכר שזה אגוז, ולא כתב שצריך נטחן.

הסברות שנאמרו כאן בדין נשתנתה צורתו וההבדל בין אם נטחן או לא נטחן נאמרו באמת בפוסקים ואולי ראויות לאשכול נפרד. אני שאלתי את שאלתי לפי אותם פוסקים שעל קורנפלקס העשוי מתירס שלא נטחן מברכים בפה"א ופוסקים גם שעם חלב ברכתו שהכל. מדוע החלב ישנה את הברכה

מרדכי ש. כתב:זכורני שקורנפלקס תלמה וכד' מיוצר מתירס טחון ולכן ברכתו שהכל, משא"כ קורנפלקס קלוגס וכד' מיוצר מפתיתי תירס ולכן ברכתו האדמה.
וכמדומני שיש מי שחילק כך גם בין פירה תפו"א מאבקה, לבין פירה מתפו"א מבושלים.

אכן, כך כתב בשערי הברכה [שטיצברג]

מלבב כתב:

לבנון כתב:

מלבב כתב:כנראה שרבנים לא הבינו הרבה באכילה.

בשביל לפסוק הלכות בעניני ברכות לא צריך להיות שקוע במ"ט שערי תאוות.
ואדרבה רק מי ש'לא מבין באכילה' יכול לפסוק הלכה בלי להיות נגוע ע"י תאוותיו.
ועכ"פ בדבריך אלו יש זלזול מופלג בכל הרבנים מורי ההוראה בישראל, מקדמת דנא ועד ימינו. כי הרב ה'בלתי מבין באכילה', אמור גם להשגיח במגבלותיו (לשיטתך), ולכלול אותם בין חשבונותיו כשהוא פוסק את ההלכה. ואם הוא פוסק בדבר שאינו מבין בו, הינו חסר אחריות.

אנא חזור בך מדברי הבל אלו

לא אמרתי שגדולי ישראל לא יכולים לפסוק בענייני אכילה, רק על הטעות הספציפי הזה כתבתי שזה קרא בגלל אי הבנה במידי דאכילה, וכי גדולי ישראל לא יכולים לטעות?

אחר בקשת המחילה, נוסח התגובה שלך לא משמע כך, הוא כוללני מדי.
ועל כל פנים, אמנם הם לא משוללים מטעות, אבל אני לא יתווכח עם פסיקה שלהם בגלל הסברא שהעלית. ושוב, אני מדבר על הכלל,לא על המקרה דנן שאינני מכיר.