פורום אוצר החכמה

היכי תמצא שאדם יקיים שני פעמים מצות פדיון הבן על ידי אשה אחת ?

משהו קשור ל"הדביק שני רחמים" וכו'?

פדאו בשטר, באופן שמדאורייתא פדוי, ומדרבנן צריך לפדות שוב.

שבענו מטובך כתב:משהו קשור ל"הדביק שני רחמים" וכו'?

כן

אם יש לאשה שני רחמים כל אחד היא פטר רחם לאמו.

לענין כתב:פדאו בשטר, באופן שמדאורייתא פדוי, ומדרבנן צריך לפדות שוב.

זה לא קיום המצוה 'שני פעמים' אלא פעם אחת בלבד, או מדאורייתא או מדרבנן, והבן היטב
[המשל שלך דומה לפודה שנית מטעם ספק, דוק]

ממש לא. ברור שהוא מקיים פעמיים, אחת מדאורייתא ואחת מדרבנן (עוסק במצוה למשל, יהיה לו בשניהם), ויל"ע בראשונה לענין ברכה.

לענין כתב:ממש לא. ברור שהוא מקיים פעמיים, אחת מדאורייתא ואחת מדרבנן (עוסק במצוה למשל, יהיה לו בשניהם), ויל"ע בראשונה לענין ברכה.

ממש חידוש, המקיים מצוה באופן שיוצא ידי חובתו מה"ת, [אוכל כזית בליל סוכות בסוכה ושלחנו בתוך הבית], ומקיים המצוה שוב לצאת גם ידי"ח דרבנן [כנ"ל, אוכל שוב כזית בסוכה כשירה למהדרין מן המהדרין], יקבל על זה שני כזיתים מן הלויתן?
[ובכלל לא ברור, שהמקיים מצוה באופן שאינו יוצא רק מדאורייתא, נחשב כ'עוסק במצוה' להפטר מן המצוה, יש לך סמוכין לדבר?]

יתכן לומר אחרת?
בשלמא אם חז"ל היו אומרים בהדיא שגם מן התורה לא יצא (ואכ"מ בזה בד' התו' בסוכה) היית צודק. אבל כאן כתוב בפירוש 'מדרבנן אין בנו פדוי', זאת אומרת שמן התורה היתה כאן פדייה מעלייתא.

סייג לחכמה כתב:אם יש לאשה שני רחמים כל אחד היא פטר רחם לאמו.

היה על זה מאמר בירחון האוצר לא מזמן

לענין כתב:יתכן לומר אחרת?
בשלמא אם חז"ל היו אומרים בהדיא שגם מן התורה לא יצא (ואכ"מ בזה בד' התו' בסוכה) היית צודק. אבל כאן כתוב בפירוש 'מדרבנן אין בנו פדוי', זאת אומרת שמן התורה היתה כאן פדייה מעלייתא.

בדואי שאין לומר אחרת, אלא שמי שמראש קיים את המצוה כמאמרה, כ"ש שיקבל שני כזיתים גם על הדרבנן.

מי אמר?
האם מי שלא שכח יעלה ויבא מקבל יותר שכר ממי ששכח, והוסיף אחרי ובנה ירושלים את ברכת 'אשר נתן שבתות', מקבל יותר שכר.
לדעתי השני מקבל יותר, הוא בירך עוד ברכה.
אנחנו לא עוסקים בתחום הזה.

באיזה תחום לא עוסקים?

השכר שיש על מעשה הוא לפי המעלה שהוא קיים, ואם אותה מעלה התקיימה במעשה אחד, אין סברא שיהיה פחות שכר. יש ענין נפרד מגוף המצוה של טירחא במצוה, אבל ברור שהמעלה לקיים המצוה כמאמרה גדול יותר.

בברכה המשולשת כתב:

סייג לחכמה כתב:אם יש לאשה שני רחמים כל אחד היא פטר רחם לאמו.

היה על זה מאמר בירחון האוצר לא מזמן

נא להעלות המאמר

יש מקומות שחז"ל הפקיעו את המצוה דרבנן לגמרי כמו מסכך בנסרים וכדו', וכמדומני שיש על זה בקובץ הערות מר' אלחנן שר"ל שכל גזירה דרבנן זה הפקעה של דאורייתא.

לענין כתב:מי אמר?
האם מי שלא שכח יעלה ויבא מקבל יותר שכר ממי ששכח, והוסיף אחרי ובנה ירושלים את ברכת 'אשר נתן שבתות', מקבל יותר שכר.
לדעתי השני מקבל יותר, הוא בירך עוד ברכה.
אנחנו לא עוסקים בתחום הזה.

אחזור שוב על טענתי, מי שמקיים מצוה ואינו יוצא ידי חובתו רק מדאורייתא ולא מדרבנן [להצד שמקיים מצוה גם אם לא יצא ידי"ח מדרבנן, (עי' סוכה כח ע"א אם כך היית נוהג לא קימת מצות סוכה מימיך, ושם בדף ג' ע"א תוד"ה דאמר)], הרי בודאי שאם יחזור ויקיים המצוה לצאת ידי"ח גם מדרבנן, אין כאן 'שני מצות' אלא 'כתשלומין' להמצוה הראשון, ואם נדון על קבלת שכר, על המצוה הראשונה יקבל חתיכת דג לויתן תפל בלי מלח ותבלין, וכשקיים גם מדרבנן, יוסיפו לו על הדג גם מלח ותבלין....

פותח האשכול הציע שאלתו כך: 'היכי תמצי שאדם יקיים שני פעמים מצות פדיון הבן', אין התשובה כשקיים המצוה מדאורייתא ושוב מקיימה מדרבנן, כי זה לא מקרי שקיים 'שני פעמים' מצות פדיון הבן, אלא שקיים המצוה 'פעם אחד בלבד', אלא שקיימה באופן סירוגין ו'השלמה', שחזר שוב והשלים מה שחסר בפעם הראשונה, והדברים פשוטים ונכוחים

אראל כתב:
אחזור שוב על טענתי, מי שמקיים מצוה ואינו יוצא ידי חובתו רק מדאורייתא ולא מדרבנן [להצד שמקיים מצוה גם אם לא יצא ידי"ח מדרבנן, (עי' סוכה כח ע"א אם כך היית נוהג לא קימת מצות סוכה מימיך, ושם בדף ג' ע"א תוד"ה דאמר)], הרי בודאי שאם יחזור ויקיים המצוה לצאת ידי"ח גם מדרבנן, אין כאן 'שני מצות' אלא 'כתשלומין' להמצוה הראשון, ואם נדון על קבלת שכר, על המצוה הראשונה יקבל חתיכת דג לויתן תפל בלי מלח ותבלין, וכשקיים גם מדרבנן, יוסיפו לו על הדג גם מלח ותבלין....

דבריך מתיישבים על הלב.

גם אם לא פתרתי את החידה, ואתה לא מעוניין לקרוא לזה שתי מצוות.
וגם אם לא יקבלו על זה יותר הרינג מלויתן (לא טעמתי מעולם, לע"ע איך עס נאר לאפין, לעת"ל יה"ר שנזכה אכי"ר).
עדיין אני חוזר ואומר וזה ברור כשמש ועל זה לא חלק אדם מעולם (כולל כב' שליט"א ששוב מעורר ענין המלח והשמן בדגים).
שני המעשים נקראים מצוה (תקרא לזה תשלומין או משהו כזה, לא על זה דיברתי, אולי).
על שניהם הוא מברך.
בשניהם דינו כעוסק במצוה.

לענין כתב:גם אם לא פתרתי את החידה, ואתה לא מעוניין לקרוא לזה שתי מצוות.
וגם אם לא יקבלו על זה יותר הרינג מלויתן (לא טעמתי מעולם, לע"ע איך עס נאר לאפין, לעת"ל יה"ר שנזכה אכי"ר).
עדיין אני חוזר ואומר וזה ברור כשמש ועל זה לא חלק אדם מעולם (כולל כב' שליט"א ששוב מעורר ענין המלח והשמן בדגים).
שני המעשים נקראים מצוה (תקרא לזה תשלומין או משהו כזה, לא על זה דיברתי, אולי).
על שניהם הוא מברך.
בשניהם דינו כעוסק במצוה.

אין הכי טאקע

סייג לחכמה כתב:

בברכה המשולשת כתב:

סייג לחכמה כתב:אם יש לאשה שני רחמים כל אחד היא פטר רחם לאמו.

היה על זה מאמר בירחון האוצר לא מזמן

נא להעלות המאמר

גם אני מצטרף לבקשה