פורום אוצר החכמה

דוגמא ראשונה:
איסור חדש בחוץ לארץ, שיש המתירים, ורבו האוסרים.

דוגמא שניה: (לא כל כך מוצלחת)

מחלוקת רבי יהודה ורבנן לענין פלג המנחה, דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד.

לא הבנתיאת הדוגמה הראשונה. אתה מחפש דברים שנחלקו בהם הראשונים כאיזה תנא לפסוק?

אני מצטרף לשאלת הרב אוצר החכמה. אם זו כוונתך, אז אפשר לפתוח שלחן ערוך ולהתחיל לקרוא.

חנניה וחכמים בריש פרק כירה.
ר"מ ורבנן האם נותנים עיבור לעיר.
ר"י ור"ש לגבי מלאכה שא"צ לגופה - אינני יודע אם יש בזה חילוקים בפועל.

ממרומי היער כתב:דוגמא ראשונה:
איסור חדש בחוץ לארץ, שיש המתירים, ורבו האוסרים.

למיטב זכרוני זוהי דוגמא שגויה, כי אין מחלוקת תנאים בהלכה למעשה.

שומע ומשמיע כתב:אני מצטרף לשאלת הרב אוצר החכמה. אם זו כוונתך, אז אפשר לפתוח שלחן ערוך ולהתחיל לקרוא.

כוונת פותח האשכול דווקא נראית לי ברורה. רוב מחלוקות התנאים הוכרעו בגמרא ובראשונים, או אח"כ אצל ראשוני הפוסקים האחרונים. רוב ההבדלים שיש בפועל בין העדות וכדומה אינם סביב מחלוקות תנאים. לכן מעניין למצוא את ההבדלים המעטים הנוהגים היום שמקורם במחלוקת תנאים.

כוונה בק"ש [פסוק ראשון או עד על לבבך].

נשים במ"ע שהז"ג.

אתו רבים ומבטלי מחיצתא.

נתינת זלו"ק בחו"ל.

טומאת אוהל במת נכרי.


ומקומות שנוהגים כחד תנא ולא מדינא:

מנהג בני אשכנז בתשעת הימים.

הנוהגים לסגור הס"ת בשעת הברכות.

חביב ושבעת המינים.
לישה בנתינת מים או בגיבול.

עזריאל ברגר כתב:חנניה וחכמים בריש פרק כירה.

ר"י ור"ש לגבי מלאכה שא"צ לגופה - אינני יודע אם יש בזה חילוקים בפועל.

יש להעיר שהרבה ספרדים נהגו כחנניה. והאריך בזה ביביע אומר.
לגבי משאצל"ג, זה מובא בשו"ע כחומרא של הרמב"ם [כמו בדיקה לפני ואחרי התשמיש] זה אומר שמהחמיר תע"ב.

יושב ירושלים כתב:כוונה בק"ש [פסוק ראשון או עד על לבבך].

נשים במ"ע שהז"ג.

נתינת זלו"ק בחו"ל.

אשמח אם תבהיר דבריך בג' אלו, ולפחות תתן מ"מ לאיזו מחלוקת בדיוק כוונתך, ומיהם החולקים בדורותינו.

עזריאל ברגר כתב:

יושב ירושלים כתב:כוונה בק"ש [פסוק ראשון או עד על לבבך].

נשים במ"ע שהז"ג.

נתינת זלו"ק בחו"ל.

אשמח אם תבהיר דבריך בג' אלו, ולפחות תתן מ"מ לאיזו מחלוקת בדיוק כוונתך, ומיהם החולקים בדורותינו.

א. ברכות יג:, ב"י וב"ח או"ח סג [למעשה במ"ב הובאה דעת הב"ח רק לגבי חיוב עמידה ולא לגבי כוונה].

ב. טעיתי במחלוקת האם נשים מברכות על מ"ע שהז"ג שהוא תלוי במח' התנאים בענין [ר"ה לג.] ואינו נכון! אלא הוא פלוגתא בדעת המתיר שם.

ג. חולין קלו: פלוגתא דרבי אלעאי וחכמים בענין ראשית הגז [ועי' בראשונים לגבי זלו"ק], שו"ע יו"ד סא,כא [זלו"ק], שלג,א [ראשית הגז].

יישר כח.

מחלוקת התנאים הפופולרית שעדיין לא נס ליחה היא המחלוקת שבין רבי שמעון בר יוחאי לרבי ישמעאל בפירוש הפסוק 'ואספת דגנך גו''.

מוקצה ביום טוב אם הלכה כר"י או כר"ש.
אכילת מצה עד חצות
סומא אם פטור ממצוות
מצוות צריכות כוונה (מבואר בפסחים שזה מחלוקת גם בברייתא)

דרומי כתב:מחלוקת התנאים הפופולרית שעדיין לא נס ליחה היא המחלוקת שבין רבי שמעון בר יוחאי לרבי ישמעאל בפירוש הפסוק 'ואספת דגנך גו''.

ודאתן להכי עוד מחלוקת שלא נס ליחה בין ר"א בברייתא ושמואל אין בין עוה"ז וימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.

כוונה בטבילה [חולין לא:, יו"ד קצח,מח]

עיבוד הבתים לשמה [סנהדרין מח:, או"ח לב,לז]

ק"ש דערבית לאחר חצות [ברכות ב., או"ח רלה,ג]

ציצית בטלית כפולה [מנחות מא., או"ח י,ו]

יבום או חליצה [יבמות לט:, אה"ע קסה,א]

שיעור "כיכר" וכמסתעף ממנו שיעור "פרס".

עזריאל ברגר כתב:ר"י ור"ש לגבי מלאכה שא"צ לגופה - אינני יודע אם יש בזה חילוקים בפועל.

למעט ענבי ההדס ביו"ט באית ליה הושענא אחריתי עיין בתוספת לולב הגזל משום מלאכה שאינה צריכה לגופה התירו משום מצוה (הרמב"ם לא הזכיר אית ליה הושענא אחריתא וכבר עמדו ע"ז ואולי לפי הנ"ל לשיטתו אזלי) עוד נפק"מ לחלל שבת משום סכנת אבר.

היום בדף היומי - ברכות דף י"א נוספה לי דוגמא נוספת:

אם אומרים אהבה רבה או אהבת עולם

ממרומי היער כתב:היום בדף היומי - ברכות דף י"א נוספה לי דוגמא נוספת:

אם אומרים אהבה רבה או אהבת עולם

זה רק אם תנקוט כהצד דנחלקו בפתיחת הברכה, ולא שמדובר ב2 ברכות שנות בכלל.

איני זוכר בבירור, אבל בערך:
יש מחלוקת בין הגמרא שלנו לבין המכילתא בענין בדיקת התפילין מדי שנה, שלתלמודא דידן ב"ש מחייבים לבדוק כל שנה, וב"ה פוטרים, אבל במכילתא נאמר להיפך.
והנה, כל הפוסקים פסקו שאין חייבים. אבל יש הנוהגים סלסול בעצמם ובודקים תפילין (ומזוזות) מדי שנה בשנה, וא' הטעמים לדבריהם הוא לצאת ידי דעת המכילתא.

מחלוקת ב"ש וב"ה (ברכות נא,ב) ע"פ פי' הרי"ף
אך השוני במנהג היום אינו משום המחלוקת הנ"ל

יתן חן כתב:

ממרומי היער כתב:היום בדף היומי - ברכות דף י"א נוספה לי דוגמא נוספת:

אם אומרים אהבה רבה או אהבת עולם

זה רק אם תנקוט כהצד דנחלקו בפתיחת הברכה, ולא שמדובר ב2 ברכות שנות בכלל.

שו"ר שבפשטות כל הראשונים והפוסקים הבינו הגמרא שהמח' היא רק על פתיחת הברכה. ורק הראמ"ה בספרו 'אהל משה' מבאר שהנידון הוא על 2 הברכות של שחרית וערבית.

ממרומי היער כתב:היום בדף היומי - ברכות דף י"א נוספה לי דוגמא נוספת:

אם אומרים אהבה רבה או אהבת עולם

'ורבנן אמרי' לגירסת הרי"ף אינם תנאים אלא אמוראים, ומסתבר שגם לגירסא דידן כן.