פורום אוצר החכמה

שולחן ערוך סי' תקסא סע' א.

הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר: ערי קדשך היו מדבר, וקורע (ואינו חייב לקרוע אלא כשמגיע סמוך להם כמו מן הצופים לירושלים) (ב"י).

לאיזה מקומות זה נוגע בזמנינו למעשה?

עי' אגרות משה ח"ה סי' ל"ז

עיין בס' בעתה אחישנה להגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל.
ובמובן הגר"ש דבילצקי זצ"ל בספרו מחשבת בצלאל.

יעויין בספר מציב גבול אלמנה לרב בראלי, מסימן ט' והלאה שעוסק בסוגיה (נמצא באוצר), והביא שם תשובות מכמה ת"ח בעניין זה.

אני מצרף מהרשום עמדי:

הב"י (תקסא א), הב"ח, המג"א (סק"א), הט"ז והמשנ"ב (סק"ב) כתבו שכאשר ערי יהודה מיושבות יהודים תחת שלטון גוים, יש לקרוע, כי החורבן הוא אבדן השלטון.
במקרה הפוך, שהעיר חרבה תחת שלטון ישראל, אפשר לומר שצריך לקרוע, כי בפועל חרב, אך נראה שאין לקרוע, כי העיקר הוא השלטון וגם כי החורבן כאן במקרה ולא בעצם (ובערי יהודה, בניגוד לירושלים והמקדש, אין חובה לבנותם שוב).
רש"י זוין (המועדים בהלכה ב עמ' תלב) והחזון עובדיה (אבלות א עמ' רסה) כתבו שלאחר מלחמת ששת הימים אין לקרוע על ערי יהודה, שאינם בחורבנם (ועוד שלעיתים אין מקומן ידוע).
הרב גורן (תורת המדינה עמ' 106) כתב שביו"ש אין לקרוע, אף שרשמית אין שם ריבונות ישראלית, כי השליטה בפועל מגדירה את השלטון בעיר.
לאחר הסכמי אוסלו, בשטחי c אין לקרוע, כי האחריות הביטחונית היא ישראלית, ובשטחי a שהאחריות הביטחונית היא פלסטינאית, כתבו הרב דוב ליאור והרב נבנצאל (נדפס בנחלת יעקב ח"ב) שחובה לקרוע (ובשטחי b שהאחריות האזרחית פלסטינאית והצבאית ישראלית, יש לדון, ונראה שאין לקרוע), אמנם אפשר לומר שגם בשטחי a אין לקרוע, הן מצד שצה"ל נכנס לשם לפי הצורך, והן מצד שהשלטון שם נתפס בעיני האנשים כבידינו, אם נרצה, ולא מופקע ורחוק כמו שטחי א"י שתחת מדינות אחרות (הרב יעקב זיסברג בנחלת יעקב שם, וכן שמעתי מפי הרב חיים גרינשפן ומידידי הרי"מ יעבץ).

מי שבא למערת המכפלה ורואה את חברון לכאורה צריך לקרוע.

אם נוסע בדרך הרגילה, בוודאי שלא.

למה לא