עמוד 1 מתוך 1

ונטמטם בם

פורסם: ב' אוגוסט 19, 2019 11:26 pm
על ידי הרואה
יומא לט.
תנא דבי רבי ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר (ויקרא יא, מג) ולא תטמאו בהם ונטמתם בם אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם

מקובל לומר שכביכול משהו במאכלות אסורות מטמטם את מוחו של האדם, וגדלנו (אני לפחות) על מעשיות מילד שאכל משהו בכשרות מפוקפקת, ואח"כ לא הבין את הלימוד וכו' וכו'.

לכאורה מלשון הגמרא זה לא נכון כלל, 'עבירה מטמטמת לבו של אדם', קטן שאינו בר עבירה, היאך יכולה העבירה לטמטם את ליבו?

ולכאורה יש לכך גם ראיה, הרי יש מחלוקת האם קטן אוכל נבלות בית דין מצווים להפרישו. ולכאורה אם זה היה מטמטם את ליבו בוודאי שהיו מצווים מצד השבת אבידה.

Re:

פורסם: ב' אוגוסט 19, 2019 11:29 pm
על ידי במסתרים
עיין רמ"א יורה דעה סימן פא סעיף ז

Re: ונטמטם בם

פורסם: ב' אוגוסט 19, 2019 11:37 pm
על ידי הגהמ
ראה שו"ת רב פעלים חלק ד, סוד ישרים סימן ו

Re: Re:

פורסם: ג' אוגוסט 20, 2019 12:01 am
על ידי הרואה
במסתרים כתב:עיין רמ"א יורה דעה סימן פא סעיף ז

לכאורה זה לא קשור לנידון, תינוק שיונק מנכרית זה לא איסור ואם כן זה עניין אחר לגמרי.

Re: ונטמטם בם

פורסם: ג' אוגוסט 20, 2019 12:01 am
על ידי דרומי
כל שכן וקל וחומר.

Re: Re:

פורסם: ג' אוגוסט 20, 2019 12:11 am
על ידי סגי נהור
הרואה כתב:
במסתרים כתב:עיין רמ"א יורה דעה סימן פא סעיף ז

לכאורה זה לא קשור לנידון, תינוק שיונק מנכרית זה לא איסור ואם כן זה עניין אחר לגמרי.

אם לא קשה מומלץ לקרוא את דברי הרמ"א עד הסוף.
ואם ממש לא קשה, אפשר גם לעיין בש"ך.

Re: ונטמטם בם

פורסם: ג' אוגוסט 20, 2019 12:16 am
על ידי דרומי
וראה בדבריו הנוקבים של הפרי חדש.

Re: Re:

פורסם: ג' אוגוסט 20, 2019 12:17 am
על ידי הרואה
סגי נהור כתב:
הרואה כתב:
במסתרים כתב:עיין רמ"א יורה דעה סימן פא סעיף ז

לכאורה זה לא קשור לנידון, תינוק שיונק מנכרית זה לא איסור ואם כן זה עניין אחר לגמרי.

אם לא קשה מומלץ לקרוא את דברי הרמ"א עד הסוף.
ואם ממש לא קשה, אפשר גם לעיין בש"ך.

צודק.
ואם כך קשה כאמור מלשון הגמרא ומצד השבת אבידה.
(בקובץ במחשב שיש לי (לא אוצה"ח), משום מה ההמשך קפץ לשורה הבאה, ולכן לא ראיתי את זה).

Re: ונטמטם בם

פורסם: ד' אוגוסט 21, 2019 1:44 am
על ידי מגופת חבית
אולי אין ראיה לדבר מדברי הרמ''א, דמשמע מחי' הרשב''א יבמות דף קיד. [אביא הלשון מיד בסמוך] שהוא שהיונק מן הדבר מקבל טבע אותו דבר [ולא שייך להאיסור, ואדרבה מטבע טוב מקבל טבע טוב], ולכן יש ב' מעלות במניק מישראלית חדא שאינו מגוי ולא יקבל טבען שאינו נח כ''כ, ועוד שיקבל טבע ישראלי, וז''ל
אלמא לכ"ע חלב הנכרית מותר אפילו לכתחלה אלא שלהניק נכרית בנה של ישראל אסר ר"מ משום החשד ורבנן שרו בשאחרים עומדין על גבה, אלא מפני שטבען של ישראל נח יותר משום דרגילי (נ"א דדיגי) במצות והם רחמנים וביישנים בטבע אף חלבן מגדל טבע כיוצא בהן וזה שאמרו במשה שלא רצה לינק מחלב הנכרית כמו שהוא באגדה, ולזה אמרו כאן יונק מן הנכרית ומן הבהמה טמאה ולא שיהא זה כזה אלא מן הנכרית יונק לכתחלה ואפילו בזמן שיש חלב של ישראלית אלא שהוא מדת חסידות ומדת זריזות שלא להניקו מפני סיבותיו כמו שאמרנו עכ''ל