פורום אוצר החכמה

כתבו הפוסקים שמי שרגיל להתפלל מנחה אחרי פלג המנחה אין לו להתפלל מעריב לפני הלילה מפלג המנחה כי זה הוא תרתי , אבל בערב שבת מותר מפני מצוות תוספת שבת, השאלה הרי משום תוספת שבת אפשר בלי תפילה, ולדעת הפוסקים שאי אפשר בלי תפילה הרי אפשר בקידוש, ואי משום אכילה לפני התפילה תינח בחצי שעה לפני הלילה אבל לפני כן למה לא, ועוד הרי אפשר בכזית.

קידוש הוא גם לדעת ר' יהודה, ונשאר תרתי דסתרי.

מדוע קידוש ליל השבת הינו פחות מראה על כך שעתה לאחר פלג המנחה, שבת הוא, מאשר תפילת ערבית של שבת?

התשובה הפשוטה היא שצריך להיות ריאלי, ורק אם מתפללים מוקדם זה גורם שידליקו נרות מוקדם.
וביודעי ומכירי קאמינא.

מלבב כתב:כתבו הפוסקים שמי שרגיל להתפלל מנחה אחרי פלג המנחה אין לו להתפלל מעריב לפני הלילה מפלג המנחה כי זה הוא תרתי , אבל בערב שבת מותר מפני מצוות תוספת שבת, השאלה הרי משום תוספת שבת אפשר בלי תפילה, ולדעת הפוסקים שאי אפשר בלי תפילה הרי אפשר בקידוש, ואי משום אכילה לפני התפילה תינח בחצי שעה לפני הלילה אבל לפני כן למה לא, ועוד הרי אפשר בכזית.

זו קושיא ידועה ומפורסמת הראשון שהק' כן הוא כמדומה בפמ"ג, ויש כמה תירוצים לזה.
המפורסם מביניהם הוא דקבלה בלי תפלה אינו קבלת עיצומו של יום, ובתפלה זה עיצומו של יום.

גם בקידוש זה לא עיצומו של יום? א״כ איך אפשר לצאת חובת סעודה? ואם זה כן אז למה צריך תפילה.

הארכתי כאן viewtopic.php?f=7&t=30686&p=328189&hilit=%D7%A7%D7%A4%D7%94#p321737
שקידוש מבע"י הוא תלוי בשיטת ר'יהודה

שומע ומשמיע כתב:קידוש הוא גם לדעת ר' יהודה, ונשאר תרתי דסתרי.

א. לא בגלל שצריך לעשות תרתי דסתרי בדבר אחד צריך לעשות בשתי דברים
ב. קידוש גם לרבנן אפשר לעשות לפני הלילה שאם לא כן איך סומכים על רבי יהודה בדבר דאורייתא.

השו"ע לא אחז מכל העצות שהמציאו לאחרונה, כגון לעשות קידוש, ורק לאחמ"כ להתפלל, והא ראיה:
השו"ע פסק בסי' רס"ז שמקדימין להתפלל משום תוספת שבת, אע"פ שמובא בשו"ע (רל"ג א') שהאדינא נהגו להתפלל מנחה עד הלילה, הרי שכבר בזמנו נהגו כרבנן בימות החול, ולא כרבי יהודה, ואעפ"כ פסק שמקידמים "להתפלל" ולסמוך על רבי יהודה, אע"פ שזה תרתי דסתרי, והרי לפי דברי מלבב ושאר החכמים שהמציאו עצה זו יש עצה פשוטה, לקדש ותו לא !!
ועוד, הרי המחבר סובר דקבלת שבת הוא במזמור שיר, וא"כ יש עצה לקבל שבת במזמור שיר ולאכול ורק אח"כ להתפלל, וא''כ למה כתב "מקדימין להתפלל" ?!?!
אלא על כרחינו שהשו"ע לא סבר כהם וכמותם.
עד כאן הוא פשוט לדעת מה כתוב ומה לא כתוב, כידוע שבבריסק אמרו שצריכין לידע מה כתוב לפני שיודעים למה כתוב, וההסברים אי"ה יבואו מאוחר יותר בס"ד.

מלבב כתב:קידוש גם לרבנן אפשר לעשות לפני הלילה שאם לא כן איך סומכים על רבי יהודה בדבר דאורייתא.

אולי סומכים לרבנן על הקידוש שבתפילת/סעודת שחרית?

הרי צריך לקדש השבת בכניסתו

לכאורה צודק. ואולי לכן כתב הרמב"ם שמצוות קידוש והבדלה לאומרה בסמוך לכניסתו/ליציאתו - או מלפניו או מאחריו.

ולגבי הבדלה מוכרחים לומר שמדאורייתא יוצאים ידי חובת הבדלה מבעו"י להלכה, שהרי מי שטרוד לצאת לצורך מצווה - יכול להתפלל ערבית ולהבדיל על הכוס מבעוד יום, ולא יאמר עוד שום נוסח של הבדלה עד מוצאי השבת הבאה...

ויש שתי אפשרות להסביר זאת: או שחכמים מודים לרבי יהודה, או שאנחנו פוסקים הלכה כרבי יהודה (עכ"פ לגבי זה).

אגב, מצינו בענין אחר דאורייתא שפוסקים כשתי שיטות דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד ובלבד שלא יעשה תרתי דסתרי, והוא בתקיעת שופר, שנחלקו רבותינו הראשונים באורך התקיעות, וכתבו האחרונים (שו"ע הרב, ואינני זוכר את מקורותיו) שלכתחילה יעשה כשתי השיטות, ובדיעבד אם עשה כאחת מהן - יצא ידי חובתו, ואינו צריך לתקוע שוב, אפילו ביום הראשון!
אבל שם אפשר לומר שזהו בצירוף שיטות נוספות.

מאי שנא מכל מקום שאומרים בדאורייתא הלך אחר המחמיר?

עזריאל ברגר כתב:ולגבי הבדלה מוכרחים לומר שמדאורייתא יוצאים ידי חובת הבדלה מבעו"י להלכה, שהרי מי שטרוד לצאת לצורך מצווה - יכול להתפלל ערבית ולהבדיל על הכוס מבעוד יום, ולא יאמר עוד שום נוסח של הבדלה עד מוצאי השבת הבאה...

ויש שתי אפשרות להסביר זאת: או שחכמים מודים לרבי יהודה, או שאנחנו פוסקים הלכה כרבי יהודה (עכ"פ לגבי זה).

אגב, מצינו בענין אחר דאורייתא שפוסקים כשתי שיטות דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד ובלבד שלא יעשה תרתי דסתרי, והוא בתקיעת שופר, שנחלקו רבותינו הראשונים באורך התקיעות, וכתבו האחרונים (שו"ע הרב, ואינני זוכר את מקורותיו) שלכתחילה יעשה כשתי השיטות, ובדיעבד אם עשה כאחת מהן - יצא ידי חובתו, ואינו צריך לתקוע שוב, אפילו ביום הראשון!
אבל שם אפשר לומר שזהו בצירוף שיטות נוספות.

לא יתכן שפוסקים כרבי יהודה, שהרי כתוב לא איפסקא הלכתא לא כמר וכו׳

מלבב כתב:מאי שנא מכל מקום שאומרים בדאורייתא הלך אחר המחמיר?

זה מה שבאתי לומר, שכנראה גם בדאורייתא (אולי רק במ"ע?) יש מקום לומר "דעביד כמר עביד"!

עזריאל ברגר כתב:

מלבב כתב:קידוש גם לרבנן אפשר לעשות לפני הלילה שאם לא כן איך סומכים על רבי יהודה בדבר דאורייתא.

אולי סומכים לרבנן על הקידוש שבתפילת/סעודת שחרית?

על קידוש הרי יש את החידוש של המג"א דיוצא מדאורייתא מבעו"י בזמן דרבנן מכיון שיתחייב בערב מדאורייתא.

אולי, כשיש מחלוקת בהגדרה (זמן התפילה, אופן התקיעות) ולא בהלכה (חייב / פטור, מותר / אסור) לא שייך בזה הלך אחר המחמיר, כי אין כאן קולא וחומרא במוצהר - אף שיתכן שאחרי שיקול כל ההיכי תימצי שבעולם שיטה אחת יהיה מחמיר יותר

מלבב כתב:

שומע ומשמיע כתב:קידוש הוא גם לדעת ר' יהודה, ונשאר תרתי דסתרי.

א. לא בגלל שצריך לעשות תרתי דסתרי בדבר אחד צריך לעשות בשתי דברים
ב. קידוש גם לרבנן אפשר לעשות לפני הלילה שאם לא כן איך סומכים על רבי יהודה בדבר דאורייתא.

א. נו נו מהיכי תיתי, את"ל לפי המקובלים אין לעשות כן ולא לכולם זה נוח.
ב. ביארתי כאן viewtopic.php?f=7&t=30686&p=328189&hilit=%D7%A7%D7%A4%D7%94#p328164 שלדאורייתא מהני סברת הרמב"ם שמספיק סמוך לכניסתו.

הצעיר באלפי כתב:השו"ע לא אחז מכל העצות שהמציאו לאחרונה, כגון לעשות קידוש, ורק לאחמ"כ להתפלל, והא ראיה:
השו"ע פסק בסי' רס"ז שמקדימין להתפלל משום תוספת שבת, אע"פ שמובא בשו"ע (רל"ג א') שהאדינא נהגו להתפלל מנחה עד הלילה, הרי שכבר בזמנו נהגו כרבנן בימות החול, ולא כרבי יהודה, ואעפ"כ פסק שמקידמים "להתפלל" ולסמוך על רבי יהודה, אע"פ שזה תרתי דסתרי, והרי לפי דברי מלבב ושאר החכמים שהמציאו עצה זו יש עצה פשוטה, לקדש ותו לא !!
ועוד, הרי המחבר סובר דקבלת שבת הוא במזמור שיר, וא"כ יש עצה לקבל שבת במזמור שיר ולאכול ורק אח"כ להתפלל, וא''כ למה כתב "מקדימין להתפלל" ?!?!
אלא על כרחינו שהשו"ע לא סבר כהם וכמותם.
עד כאן הוא פשוט לדעת מה כתוב ומה לא כתוב, כידוע שבבריסק אמרו שצריכין לידע מה כתוב לפני שיודעים למה כתוב, וההסברים אי"ה יבואו מאוחר יותר בס"ד.

זה הלכה במגן אברהם ונפסקה במשנה ברורה, לא המצאות.

עזריאל ברגר כתב:

מלבב כתב:מאי שנא מכל מקום שאומרים בדאורייתא הלך אחר המחמיר?

זה מה שבאתי לומר, שכנראה גם בדאורייתא (אולי רק במ"ע?) יש מקום לומר "דעביד כמר עביד"!

יעויין קהילות יעקב ברכות סימן א

ביליצר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

מלבב כתב:קידוש גם לרבנן אפשר לעשות לפני הלילה שאם לא כן איך סומכים על רבי יהודה בדבר דאורייתא.

אולי סומכים לרבנן על הקידוש שבתפילת/סעודת שחרית?

על קידוש הרי יש את החידוש של המג"א דיוצא מדאורייתא מבעו"י בזמן דרבנן מכיון שיתחייב בערב מדאורייתא.

הרב מלבב הגיב פה viewtopic.php?f=17&t=38785&p=570654#p570654 ויש לעין בדבר.

כולל יונגערמאן כתב:אולי, כשיש מחלוקת בהגדרה (זמן התפילה, אופן התקיעות) ולא בהלכה (חייב / פטור, מותר / אסור) לא שייך בזה הלך אחר המחמיר, כי אין כאן קולא וחומרא במוצהר - אף שיתכן שאחרי שיקול כל ההיכי תימצי שבעולם שיטה אחת יהיה מחמיר יותר

יש עוד דוגמא כזאת?
בהגדרת בין השמשות יש מחלוקת רבי יוסי ורבנן ופוסקים את שניהם לחןמרא

שומע ומשמיע כתב:

הצעיר באלפי כתב:השו"ע לא אחז מכל העצות שהמציאו לאחרונה, כגון לעשות קידוש, ורק לאחמ"כ להתפלל, והא ראיה:
השו"ע פסק בסי' רס"ז שמקדימין להתפלל משום תוספת שבת, אע"פ שמובא בשו"ע (רל"ג א') שהאדינא נהגו להתפלל מנחה עד הלילה, הרי שכבר בזמנו נהגו כרבנן בימות החול, ולא כרבי יהודה, ואעפ"כ פסק שמקידמים "להתפלל" ולסמוך על רבי יהודה, אע"פ שזה תרתי דסתרי, והרי לפי דברי מלבב ושאר החכמים שהמציאו עצה זו יש עצה פשוטה, לקדש ותו לא !!
ועוד, הרי המחבר סובר דקבלת שבת הוא במזמור שיר, וא"כ יש עצה לקבל שבת במזמור שיר ולאכול ורק אח"כ להתפלל, וא''כ למה כתב "מקדימין להתפלל" ?!?!
אלא על כרחינו שהשו"ע לא סבר כהם וכמותם.
עד כאן הוא פשוט לדעת מה כתוב ומה לא כתוב, כידוע שבבריסק אמרו שצריכין לידע מה כתוב לפני שיודעים למה כתוב, וההסברים אי"ה יבואו מאוחר יותר בס"ד.

זה הלכה במגן אברהם ונפסקה במשנה ברורה, לא המצאות.

ההלכה נפסקה שמותר לעשות כן, ולא שזה עדיף !
בשו"ע נפסקה "מקדימין להתפלל" לא שמותר להתפלל מוקדם, ובא המג"א ומביא הלכה שגם מותר לאכול ואח"כ להתפלל.
(עפ"י קבלה אין לעשות כן- כף החיים, וכן האג"מ ושבה"ל לא היו ניח"ל בזה להפוך הסדר)

הצעיר באלפי כתב:השו"ע לא אחז מכל העצות שהמציאו לאחרונה, כגון לעשות קידוש, ורק לאחמ"כ להתפלל, והא ראיה:
השו"ע פסק בסי' רס"ז שמקדימין להתפלל משום תוספת שבת, אע"פ שמובא בשו"ע (רל"ג א') שהאדינא נהגו להתפלל מנחה עד הלילה, הרי שכבר בזמנו נהגו כרבנן בימות החול, ולא כרבי יהודה, ואעפ"כ פסק שמקידמים "להתפלל" ולסמוך על רבי יהודה, אע"פ שזה תרתי דסתרי, והרי לפי דברי מלבב ושאר החכמים שהמציאו עצה זו יש עצה פשוטה, לקדש ותו לא !!
ועוד, הרי המחבר סובר דקבלת שבת הוא במזמור שיר, וא"כ יש עצה לקבל שבת במזמור שיר ולאכול ורק אח"כ להתפלל, וא''כ למה כתב "מקדימין להתפלל" ?!?!
אלא על כרחינו שהשו"ע לא סבר כהם וכמותם.
עד כאן הוא פשוט לדעת מה כתוב ומה לא כתוב, כידוע שבבריסק אמרו שצריכין לידע מה כתוב לפני שיודעים למה כתוב, וההסברים אי"ה יבואו מאוחר יותר בס"ד.

מי דיבר על עצות, שאלנו מה פשר הדבר.

הצעיר באלפי כתב:

שומע ומשמיע כתב:

הצעיר באלפי כתב:השו"ע לא אחז מכל העצות שהמציאו לאחרונה, כגון לעשות קידוש, ורק לאחמ"כ להתפלל, והא ראיה:
השו"ע פסק בסי' רס"ז שמקדימין להתפלל משום תוספת שבת, אע"פ שמובא בשו"ע (רל"ג א') שהאדינא נהגו להתפלל מנחה עד הלילה, הרי שכבר בזמנו נהגו כרבנן בימות החול, ולא כרבי יהודה, ואעפ"כ פסק שמקידמים "להתפלל" ולסמוך על רבי יהודה, אע"פ שזה תרתי דסתרי, והרי לפי דברי מלבב ושאר החכמים שהמציאו עצה זו יש עצה פשוטה, לקדש ותו לא !!
ועוד, הרי המחבר סובר דקבלת שבת הוא במזמור שיר, וא"כ יש עצה לקבל שבת במזמור שיר ולאכול ורק אח"כ להתפלל, וא''כ למה כתב "מקדימין להתפלל" ?!?!
אלא על כרחינו שהשו"ע לא סבר כהם וכמותם.
עד כאן הוא פשוט לדעת מה כתוב ומה לא כתוב, כידוע שבבריסק אמרו שצריכין לידע מה כתוב לפני שיודעים למה כתוב, וההסברים אי"ה יבואו מאוחר יותר בס"ד.

זה הלכה במגן אברהם ונפסקה במשנה ברורה, לא המצאות.

ההלכה נפסקה שמותר לעשות כן, ולא שזה עדיף !
בשו"ע נפסקה "מקדימין להתפלל" לא שמותר להתפלל מוקדם, ובא המג"א ומביא הלכה שגם מותר לאכול ואח"כ להתפלל.
(עפ"י קבלה אין לעשות כן- כף החיים, וכן האג"מ ושבה"ל לא היו ניח"ל בזה להפוך הסדר)

לא מבין מה אתה נלהב כל כך. במגן אברהם ונפסק כן במשנה ברורה כתוב שזה בסדר לעשות ככה. זו ההוראה למעשה, למרות שיש ענין לא לעשות כן עפ"י קבלה. מי אמר שזה עדיף?

שומע ומשמיע כתב:קידוש הוא גם לדעת ר' יהודה, ונשאר תרתי דסתרי.

הדרנא בי מחמת מה שכתבתי כאן, שלמרות שלקדש מבעו"י הוא כר' יהודה, כל שמקדש לאחר שהתפלל מנחה אין כאן תרתי דסתרי.

שומע ומשמיע כתב:

שומע ומשמיע כתב:קידוש הוא גם לדעת ר' יהודה, ונשאר תרתי דסתרי.

הדרנא בי מחמת מה שכתבתי כאן, שלמרות שלקדש מבעו"י הוא כר' יהודה, כל שמקדש לאחר שהתפלל מנחה אין כאן תרתי דסתריץ

למה אין תרתי דסתרי אם גם מתפלל מנחה אחר פלג וגם עושה קידוש לפני הלילה.

מלבב כתב:

שומע ומשמיע כתב:

שומע ומשמיע כתב:קידוש הוא גם לדעת ר' יהודה, ונשאר תרתי דסתרי.

הדרנא בי מחמת מה שכתבתי כאן, שלמרות שלקדש מבעו"י הוא כר' יהודה, כל שמקדש לאחר שהתפלל מנחה אין כאן תרתי דסתריץ

למה אין תרתי דסתרי אם גם מתפלל מנחה אחר פלג וגם עושה קידוש לפני הלילה.

כי אפשר לנהוג בדבר אחד כר' יהודה ובדבר אחד כרבנן, והדין של תרתי דסתרי הוא כשנוצרת סתירה בתוך מעשיו, שאם כבר התחיל את הלילה זה סתירה שעכשיו נוהג יום, אבל אין דין שהוא יכריע איך הוא מתייחס לזמן הפלג.
זכר לדבר, ויתירה מזאת מצאנו:
במג"א סימן קח כתב שמי שהתפלל ערבית לפני שהתפלל מנחה יתפלל בשניה, דלא יהא אלא תשלומין, למרות שבאמת עשה כן בכוונה.
וביאר המחצה"ש שכשאין הסתירה ניכרת מותר, הרי שאין זו סתירה אליבא דאמת, אלא שהלכה שא"T שבמעשיו יהיה ניכר סתירה.

צ"ב לכאורה, מאחר וניתן לקבל שבת לכל מעלותיה מפלג המנחה, למה אין חיוב או עניין גדול להרבות את השבת, ע"י קבלת שבת מפלג המנחה ?

עובדיה חן כתב:צ"ב לכאורה, מאחר וניתן לקבל שבת לכל מעלותיה מפלג המנחה, למה אין חיוב או עניין גדול להרבות את השבת, ע"י קבלת שבת מפלג המנחה ?

מי אמר שאין ענין?!
ודאי שיש!

והיינו מצוה רבה ד'תוספת שבת'.

עזריאל ברגר כתב:

עובדיה חן כתב:צ"ב לכאורה, מאחר וניתן לקבל שבת לכל מעלותיה מפלג המנחה, למה אין חיוב או עניין גדול להרבות את השבת, ע"י קבלת שבת מפלג המנחה ?

מי אמר שאין ענין?!
ודאי שיש!

כמה אתה מכיר יראים ושלמים שנוהגים כך?

עובדיה חן כתב:

עזריאל ברגר כתב:

עובדיה חן כתב:צ"ב לכאורה, מאחר וניתן לקבל שבת לכל מעלותיה מפלג המנחה, למה אין חיוב או עניין גדול להרבות את השבת, ע"י קבלת שבת מפלג המנחה ?

מי אמר שאין ענין?!
ודאי שיש!

כמה אתה מכיר יראים ושלמים שנוהגים כך?

בימות הקיץ - שהדבר אינו קשה מדי - ראיתי בכמה בתי כנסת שמתפללים מנחה מעט לפני הפלג (כל חד לפום חושבנא דידיה) ומיד אחריה קבלת שבת וערבית.
(בבת עין בבית הכנסת המרכזי - ברוב השנים (למעט שנת הקורונה) התקיים מנין כזה, מלבד המנין המרכזי. ובתל ציון כמדומני שראיתי זאת ב3 או 4 בתי כנסת)

לי ידועים כמה הנוהגים להתפלל מנחה מוקדם, וקבלת־שבת ביחיד עוד קודם שקיעה"ח (כמובן, כל חד לפום שיעורא דילי').
ומינה, שאין להוכיח מהנראה בפרהסיא ובפומבי.

עובדיה חן כתב:צ"ב לכאורה, מאחר וניתן לקבל שבת לכל מעלותיה מפלג המנחה, למה אין חיוב או עניין גדול להרבות את השבת, ע"י קבלת שבת מפלג המנחה ?

ברכות קרי״ש מפלג המנחה אין זה לכל הדעות, ולא להסמיך גאולה לתפילה גם אינו לכל הדעות, לכן אולי אין זה לכתחילה.

(אמירת) קבלת־שבת קודם שקעה"ח אינה מחייבת או מכריחה להתפלל ערבית תיכף.

עובדיה חן כתב:

עזריאל ברגר כתב:

עובדיה חן כתב:צ"ב לכאורה, מאחר וניתן לקבל שבת לכל מעלותיה מפלג המנחה, למה אין חיוב או עניין גדול להרבות את השבת, ע"י קבלת שבת מפלג המנחה ?

מי אמר שאין ענין?!
ודאי שיש!

כמה אתה מכיר יראים ושלמים שנוהגים כך?

אכן מסתמא אינו ענין. רק אפשר למי שצריך מפלג המנחה.
ולא ראינו מי שמוציא את השבת ברגע האחרון שאפשר (חצות או עלות השחר של יום ראשון), כדי להוסיף בקדושת שבת.
וכל הענין שמקדימים לקבל שבת יותר מאשר תוספת שבת המקובלת, זה לא תוספת רגעי שבת, כי שבת קבוע לה יום השביעי ועוד תוספת מועטת (5 דקות, כך ראינו אצל גדולי הדורות). אלא היינו טעמא כדי להכניס המלכה בנחת, שזהו כבודה. ולכן באמת בצאתה לא מקפידים כלל להדר בכך!

קו ירוק כתב: . . ולכן באמת בצאתה לא מקפידים כלל להדר בכך!

זמן מוצש"ק חמיר טפי בעיני ה'עולם' מתוספת שבת בכניסתה.

מסתמא כוונת ה'עולם' לאיחור מצד מהו צאת הכוכבים, ואי משום הא, בודאי שזה חמור יותר, כי ספק שבת עדיין לאיזה שיטות. וזהו שאמר רבי יוסי יהי חלקי עם מכניסי שבת בטבריה ומוציאי שבת בציפורי. כי חששו ללילה וליום.
משא"כ ערב שבת עד לפני י"ח דקות קודם שקיעת עגולת השמש (שקעה"ח להיראים) ודאי יום הוא, ולא חששו לסתם להוסיף על יום השבת, מעבר לתוספת שבת המועטת.
(אני מהרהר שבירושלים נהגו 40 דקות קודם שקיעת עגולת השמש המישורית, מחמת שירושלים העתיקה בחלקה ישבה תחת ההר כמו טבריה ויותר).

דברי לעיל נסובו על אודות איחור זמן רב את תוך הלילה במקביל הצעה להקדים לפלג המנחה. זו לא מצאנו לא בזו ולא בזו. ואכן אין ענין בכך, מלבד להכניס השבת בכבוד כראוי לשבת המלכה ובמתון מתון, ולכן מקדימים מעט.