הנה מצד אחד מצינו תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כא עמוד א, עבירה מכבה מצוה, וכ' רש"י עבירה מכבה שכר מצוה, ולעומת זאת כתב התומר דבורה פרק א
ומטעם זה לא יקח שוחד של מצוות המשל בזה אין הקדוש ברוך הוא אומר עשה ארבעים מצוות ועשר עבירות נשארו שלשים מצוות וילכו י' בי' חס ושלום אלא אפילו צדיק גמור ועשה עבירה אחת דומה לפניו כאילו שרף את התורה עד שירצה חובו ואחר כך יקבל שכר כל מצוותיו, וזה חסד גדול שעושה הקדוש ברוך הוא עם הצדיקים שאינו מנכה מפני שהמצוות חשובות מאד ומתעלות עד לפניו יתברך והאיך ינכו מהן בשביל העבירות כי שכר העבירה הוא מחלק הגיהנם מהנבזה והמצוות שכרן מהנכבד זיו שכינה האיך ינכה אלו נגד אלו אלא הקדוש ברוך הוא גובה חוב העבירות ומשכיר שכר כל המצוות, והיינו יכבוש עונותינו שאין העונות מתגברים לפניו כמצוות אלא כובש אותם שלא יתעלו ולא יכנסו עם היות שהוא משגיח על דרכי איש הטוב והרע עם כל זה הטוב אינו כובשו אלא פורח ועולה עד למאד ונכלל מצוה במצוה ונבנה ממנו בנין ולבוש נכבד והעונות אין להם סגולה זו אלא כובש אותם שלא יצליחו הצלחה זו ולא יכנסו פנימה.
וזה ממש סתירה